טיקי טאקה
טיקי-טאקה הוא סגנון משחק בכדורגל המתאפיין בשליטה רבה בכדור, מעברים ותנועות קצרות, והפעלת הכדור בערוצים מגוונים כדי לשמור על החזקה בכדור. הסגנון זכה לזיהוי רחב בעקבות הצלחותיו עם נבחרת ספרד החל משנת 2006, תחת ניהולם של לואיס ארגונס וויסנטה דל בוסקה.[2]
בהמשך פפ גווארדיולה יישם את השיטה משנת 2009 בברצלונה, אף על פי שגווארדיולה עצמו התנער מכך שברצלונה משחקת טיקי טאקה הוא אמר כי חשוב להעביר את הכדור בכוונה ברורה ליצירת הזדמנויות, ולא רק לשמירה על החזקת כדור. השפעת הסגנון נובעת מהתפתחותו תחת יוהאן קרויף בתחילת שנות ה-90 ונמשכת עד היום. דוגמה מפורסמת לשימוש בטיקי-טאקה היא הגול של סרחיו ראמוס במשחק המוקדמות ליורו 2008 נגד דנמרק ב-13 באוקטובר 2007, שבו 9 שחקנים העבירו 28 מסירות ב-75 שניות, מהלך שהסתיים בשער ותרם לזכייתה של ספרד בגביע.
טקטיקות מוקדמות יותר, שדמו לסגנון של טיקי-טאקה שהצליחו בתקופתן בשל משחק מעבר ובתנועה ללא כדור כוללות את שאלקר קרייזל ("סביבון שאלקה"), הטקטיקה בה שיחקה שאלקה 04 בשש אליפויות גרמניה בין 1934 ל-1942, והטוטאל פוטבול ששימשה את אייאקס ונבחרת הולנד במהלך שנות ה-70. [3][4][5]
המאמן אנג'לו ניקולסקו אימץ סגנון שנחשב גם ל"אבא" של הטיקי טאקה. הקבוצה תנסה לשמור על החזקת הכדור כמה שיותר זמן, תוך שימוש במסירות חוזרות וקצרות עד שנמצאה פריצה בהגנת היריבה. באמצעות טקטיקה זו, הוא שינה את נבחרת רומניה והצליח להעפיל איתה למונדיאל מקסיקו 1970 לאחר שלא העפילו במשך 32 שנים. [6]
השדר הספרדי המנוח אנדרס מונטס, מוזכר לעיתים קרובות ככזה שטבע את הביטוי "טיקי-טאקה" במהלך פרשנויותיו הטלוויזיוניות של משחקי כדורגל, ובמיוחד בזמן שידוריו למונדיאל 2006.[7][8] למרות שהמונח היה כבר בשימוש בעולם הכדורגל הספרדי קודם לכן, ויש הסבורים שמקורו בכלל כמונח ביקורתי או גנאי שנאמר על ידי המאמן חאבייר קלמנטה מאתלטיק בילבאו ,[9] מונטס היה זה שהביא למושג קונוטציה חיובית ומחמיאה המתארת את סגנון המשחק המוקפד והאלגנטי של הקבוצה. במהלך שידור חי של המשחק בין ספרד לתוניסיה, מונטס השתמש בביטוי "Estamos tocando tiki-taka tiki-taka" ("אנחנו משחקים טיקי-טאקה טיקי-טאקה"), תוך שהוא מתאר את סגנון המסירות המדויקות והמהירות של הנבחרת הספרדית. הביטוי, בשימושו של מונטס, הפך לסמל של הכדורגל הספרדי המודרני ושל סגנון המשחק האטרקטיבי שהוביל להצלחות בינלאומיות רבות.[8]
קבוצות ששיחקו טיקי טאקה
עריכהברצלונה
עריכההשורשים של מה שיתפתח בעתיד לסגנון הטיקי-טאקה החלו להיות מיושמים על ידי יוהאן קרויף במהלך כהונתו כמאמן ברצלונה מ-1988 עד 1996.[10] סגנון המשחק המשיך להתפתח תחת המאמנים ההולנדיים לואי ואן חאל ופרנק רייקארד ואומצו על ידי קבוצות אחרות של לה ליגה.[10][11] המאמנים ההולנדיים של ברצלונה הקפידו לקדם כישרונות צעירים ובכך זכתה בייצור דור של שחקנים מוכשרים טכנית, לרוב קטנים פיזית, כמו פדרו, צ'אבי, אנדרס אינייסטה, ססק פברגאס וליונל מסי.[12] שחקנים עם מגע, ראייה ומסירות מצוינים, המצטיינים בשמירה על החזקה.[13]
פפ גווארדיולה ניהל את ברצלונה מ-2008 עד 2012, וזכה ב-14 תארים. תחת הדרכתו שיחקה ברצלונה את הטיקי-טאקה. זה נבע בחלקו מהאימון בעל החזון של גווארדיולה, בחלקו בזכות דור יוצא דופן של שחקנים, שרבים מהם למדו בסגנון הייחודי של לה מאסיה, ובחלקו בשל יכולתה של ברצלונה להחזיק בלחץ אינטנסיבי על הכדור.[14] [15] העדכון של פיפ"א ב-2005 לחוק הנבדל תרם גם להצלחת הטקטיקה. על ידי כפיית מגינים עמוקה יותר, החוק הרחיב את אזור המשחק האפקטיבי, גרם לגודלם של השחקנים להיות פחות חשוב ואפשר ליכולות הטכניות לפרוח.[14][16] הטקטיקה שיתפה את העיקרון ההולנדי של טוטאל פוטבול הדוגל בקו הגנה גבוה, חילוף מיקום ושימוש בכוח כדי לשלוט במשחק. טיקי-טאקה התרחקה משורשי הטוטאל פוטבול שלה על ידי הכפיפה של הכל למסירה: גווארדיולה שיחק עם חלוץ מרכזי כ"תשע מזויף" כדי לשמור על תנועת הכדור בצורה זורמת מזוויות שונות, הוא שיחק עם הקשרים האחוריים גבוה יותר והוא הציב קשרים בהגנה כדי לנצל את יכולת המסירה שלהם.[14]
העיקרון המנחה של משחק מסוג זה היה שימוש יעיל מאוד, הקבוצות חייבות לצמצם את מרחב המשחק תוך כדי הגנה, ועליהן להרחיב את מרחב המשחק תוך התקפה. המטרה הייתה להעביר מסירות מהירות וקצרות, עד שיריב נתפס ממקומו ונוצר מרחב. פפ השתמש גם במושג משחק מיקום, שפירושו במילים פשוטות שהמגרש מחולק לאזורים שונים, ושלא יותר משני שחקנים חייבים לכבוש את אותו קו אנכית ולא יותר משלושה שחקנים צריכים לתפוס את אותו קו אופקית. גווארדיולה אימן את שחקניו על ידי ציור קווים על מגרש האימונים כדי להראות לשחקנים מהם האזורים. אימון זה הפך את זה לאינסטינקט של השחקנים למצוא אזורים שבהם הם יכולים לקבל או לשחק מסירה. כך, עבור הדיוט, זה היה נראה כמו מעבר ושמירה על החזקה, זה היה למעשה די מחושב.
נבחרת ספרד
עריכההעיתונאי הגרמני רפאל הוניגשטיין מתאר את הטיקי-טאקה ששיחקה נבחרת ספרד במונדיאל 2010 כ"סגנון רדיקלי שהתפתח במשך ארבע שנים", הנובע מהחלטת ספרד ב-2006 ש"הם לא היו פיזיים וקשוחים מספיק. לעקוף את השרירים היריבים, אז במקום זאת רצינו להתרכז במונופול על הכדור".[17] לואיס אראגונס וויסנטה דל בוסקה השתמשו בהצלחה בסגנון הטיקי-טאקה עם נבחרת ספרד; במהלך כהונתם, ספרד זכתה בשלושה תארים גדולים ברציפות: יורו 2008 (תחת אראגונס), מונדיאל 2010 ויורו 2012 (תחת דל בוסקה).[18][19] [20]
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Hayward, Ben (28 ביוני 2016). "It's official: Spain's golden era is over". Goal.com. נבדק ב-28 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lavric, Eva (2008). The linguistics of football (באנגלית). Gunter Narr Verlag. p. 354. ISBN 9783823363989.
- ^ Klemm, Thomas (4 באוקטובר 2014). "Die Schalker haben das Tiki-Taka erfunden (Schalke invented the tiki-taka)". Frankfurter Allgemeine (בגרמנית).
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sailer, Michael (4 במאי 2018). "Heroes or culprits? The troubling relationship between Schalke's glory days and the Nazis". These Football Times.
Initially, this feature was meant to be a homage to Schalke's legendary short passing game, developed in the 1920s and widely regarded as a forerunner to the Dutch Totaalvoetbal or the Spanish tiki-taka. Their style of play became known as the Schalker Kreisel – which translates to 'Spinning Top' in English – a metaphor describing Schalke's revolutionary philosophy of rapidly passing the ball on the ground.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Innes, Richard (24 במרץ 2016). "9 things Johan Cruyff did before any other footballer". Daily Mirror.
Forget tiki-taka. Long before Barcelona and Spain's trademark tactic, there was the Ajax and Holland team of the 1970s and their unique system of "total football". Led by Cruyff, their style was based around quick passing, quick movement and constant rotation of position. Sound familiar? Cruyff was basically Lionel Messi and Andres Iniesta rolled into one… forty years ago.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ UEFA.com (2015-06-20). "Romania mourns World Cup coach Niculescu | Inside UEFA". UEFA.com (באנגלית). נבדק ב-2021-04-04.
- ^ Hawkey, Ian (18 באוקטובר 2009). "Spain's voice of football dies". The Sunday Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Lavric, Eva (2008). The linguistics of football. Gunter Narr Verlag. p. 354. ISBN 978-3-8233-6398-9.
- ^ "La polemica – Posible penalti de Cáceres a Magno – El Celta sonó... al ritmo de Vagner – El Alavés ...". MARCA (בספרדית). 31 במרץ 2002.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2
Rory Smith, World Cup final: Johan Cruyff sowed seeds for revolution in Spain's fortunes, The Telegraph, 11 July 2010
- ^ "Spain's World Cup run has Dutch flavour". CBC.ca. 9 ביולי 2010. נבדק ב-13 ביולי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Marcotti, Gabriele (14 באפריל 2008). "New coaching breed gives heart to Spain". The Times. London. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The quiet man finds his voice". FourFourTwo. 1 ביולי 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Wilson, Jonathan (1 במאי 2014). "The Question: is this the end for tiki-taka?". The Guardian. נבדק ב-1 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Guardiola's Barcelona, Ferguson's Man United, superb Spain, mighty Milan: The best team I have seen". ESPN FC. 8 באפריל 2020. נבדק ב-20 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wilson, Jonathan (13 באפריל 2010). "The Question: Why is the modern offside law a work of genius?". The Guardian. נבדק ב-1 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Honigstein, Raphael (8 ביולי 2010). "Why Spain were anything but boring". CBC.ca. נבדק ב-13 ביולי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Davies, Jed C. (25 ביולי 2012). "The tiki taka handbook". Liverpool. Liverpool. אורכב מ-המקור ב-4 באוגוסט 2012. נבדק ב-23 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Morley, Gary (1 בפברואר 2014). "Luis Aragones: Spain mourns the loss of 'tiki taka' master". CNN. נבדק ב-18 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Who's the Bosque?
