טכנה
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין מקורות, טעויות, ויקיזציה, לפשט. | |
המושג "טכנה" (ביוונית: technē) מבטא את המושג "אמנות", כפי שנתפס בעת העתיקה, ומשמעותו: "כושר שכלול המיומנות האנושית ביצירה".
תפיסה זו של האמנות איפשרה למיומנויות רבות, להיכנס תחת הגדרת ה"טכנה" כאמנויות ובתמורה, נדרשו ה"אמנים" להוכיח ביצוע איכותי של מלאכתם בהתאם לחוקיות שכלית-מתמטית מקובלת.
את ה"טכנה" במשמעותה זו ניתן למצוא בדיונים על אמנות, של מייסדי ההגות המערבית, כגון; אפלטון על השראת המשוררים: "הם מפיקים מילים אלה, לא בזכות "טכנה" (מיומנות) כלשהי, אלא בזכות כח אלוהי". ואריסטו שרשימת האמנים בכתביו כורכת מפורשות את הפסל עם הסנדלר, קובע כי להיות אמן טוב ומיומן פירושו לבצע את "תפקידו הייחודי" וכי "אמנות היא כושר יצירה מתוך שיקול דעת". [הבהרה ל"סוגיית המלאכות" נמצאת ב"שמונה פרקים" לרמב"ם, בדיונו על "השכל המעשי"].
ה"טכנה" כהגדרת האמנות, לא היטיבה עם המוניטין של "עולם האמנות" דאז, וזאת, בשל הפקעת ההישג האנושי-אישי מפרמטרים בלתי- מדידים כ"השראה", "יחודיות" ו"רגשות", קבורתם כ"אלמנט שגעוני" או כ"אינטרוונציה אלוהית" והקרבתם על מזבח הטכניקה והאימונים הסזיפיים.
