טרילוגיית איביס
טרילוגיית איבּיס (באנגלית: The Ibis trilogy) היא סדרת ספרים היסטוריים עלילתיים עטורת שבחים מאת המחבר ההודי אמיטב גוש. בסדרה נכללים ים של פרגים (2008), שתורגם לעברית ב-2012, נהר של עשן (2011) ומבול של אש (2015) שטרם תורגמו לעברית.
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אמיטאב גוש  |
| סוגה |
רומן היסטורי, היסטוריה בדיונית |
  | |
הסדרה נחשבת לספרות פוסט-קולוניאליסטית ומתרחשת באזור האוקיינוס ההודי בסוף שנות השלושים של המאה ה-19 (בשנים 1830-1839) באירועים שסבבו סביב מלחמת האופיום הראשונה. הסיפור מתמקד בסחר האופיום בין הודו וסין ובסחר העבדים של הראג' הבריטי עם מאוריציוס. הסדרה זכתה להצלחה ביקורתית רבה ולתשומת לב אקדמית על המחקר ההיסטורי והנושאים העולים ביצירה וזכתה בפרסים כמו פרס הספרות ההינדי.
עלילה
עריכה.jpg)
הטרילוגיה מכונה "איביס", על שם ספינת עבדים שנועדה להוביל אופיום ועבדים שחורים. רוב הדמויות הראשיות נפגשות לראשונה על הספינה. הסדרה מתרחשת במהלך שנות ה-30 של המאה ה-19 על פני אזור האוקיינוס ההודי, על רקע ההצטרפות למלחמת האופיום הראשונה.
בים של פרגים, הספינה איביס יוצאת מכלכותה כשהיא נושאת משרתים ואסירים שנועדו להישלח למאוריציוס, אך נקלעים לסערה גדולה ועומדים בפני מרד. עלילת נהר של עשן מתרחשת בסין - במיוחד סביב שלושת עשר המפעלים - ובאופיום, שם מתחילים להסלים המתחים בין הרשויות המקומיות לסוחרים בינלאומיים. העלילה בספר השני עוקבת אחר נוסעי שתי ספינות אחרות שנקלעו לאותה סערה כמו האיביס - האנהיטה, שנושאת אופיום לקנטון, והרדרות', שנמצאת במסע בוטני, גם היא לקנטון. בעוד שחלק מנוסעי האיביס מגיעים ליעדם במאוריציוס, אחרים מוצאים את עצמם בהונג קונג ובקנטון. "מבול של אש" מגיע לשיאו בפרוץ מלחמת האופיום הראשונה וההשפעה שהייתה לה על פני אזור האוקיינוס ההודי.
הרומנים מתארים מגוון דמויות מתרבויות, עדות, מעמדות חברתיים ומגדרים שונים. כולל איכרים ביהאריים, זמינדרים בנגלים, אנשי עסקים פרסים, אנשי סירות קנטונזים, סוחרים ופקידים בריטיים, בוטנאי קורני ומלח מולאטי. בנוסף לשפת אמם, הרומנים גם מפגישים את הקוראים עם פידג'ינים שונים, כולל הסינית המקורית וגרסאות המדוברות על ידי הלאסקרים.
רקע היסטורי
עריכה  |
ראו גם – מלחמת האופיום הראשונה |
אין מחקר ראשוני. כל כך מעט נכתב על הנוכחות ההודית בקנטון. היסטוריונים נטו לכתוב את ההיסטוריה הצבאית של המלחמה, אבל מלחמת האופיום הייתה במידה רבה מלחמה הודית - כספים, ספינות תובלה, פארסים, בוהרים.
— הסופר אמיטב גוש על חקר הרקע ההיסטורי לסדרה.
טרילוגיית איביס מתרחשת על רקע סחר האופיום בסין במהלך שנות ה-30 של המאה ה-19, שגרם להתמכרות נרחבת במדינה, אך היה מאמץ רווחי עבור סוחרים בריטים ואמריקאים. לאחר שניסיונות דיפלומטיים לסיים אותו כשלו, בשנת 1839, הורה הנציב הסיני לין זקסו לאסור על סחר והשמדת כל האופיום בנמל קנטון. הצי הבריטי נקם ועורר את מלחמת האופיום הראשונה. הבריטים הביסו את סין וחתמו על כמה הסכמים לא שוויוניים, שאפשרו להם להשתלט על הונג קונג. לאירועים אלו היו השלכות גלובליות והיו צעדים חשובים בהתרחבות מאוחרת יותר של האימפריה הבריטית.
גוש מתמקד במיוחד בתפקידה של הודו בסחר ובסכסוך שלאחר מכן, אזור שמשך מעט תשומת לב עממית או אקדמית. באותה תקופה, הודו נשלטה על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית. בתחילה הוא קיבל השראה מחייהם של עובדים הודים שהיגרו מאזור ביהאר, אך מצא קשרים רבים לסחר באופיום באמצעות מחקר זה. הוא אמר ב-2008 שהוא קיבל השראה להתחיל את "ים של פרגים" כתגובה למה שהוא ראה כ"אמנזיה היסטורית על מלחמה ואימפריה" של הפלישה לעיראק ב-2003. משנת 2004, הוא נסע לספריות ברחבי סין, הונג קונג וסינגפור כדי לחקור את התפאורה וניצל את הכשרתו האקדמית כאנתרופולוג חברתי לגישה היסטוריוגרפית של כתיבת ספרות בנושא. הוא ערך מספיק מחקר במהלך כתיבת הטרילוגיה כדי לפרסם כמה טקסטים אקדמיים על ההיסטוריה הימית של האוקיינוס ההודי.
נושאים
עריכהגלובליזציה וקולוניאליזם
עריכההסדרה תוארה כיצירה של ספרות פוסט-קולוניאלית והוצעה ככזו שמטשטשת את הגבול בין עובדה היסטורית לסיפורת. גוש משתמש בסחר באופיום כאמצעי נרטיבי כדי לחקור את ההיסטוריה והמורשת של התקופה הקולוניאלית ולתאר את החוויות היומיומיות של אנשים באימפריה הבריטית. הוא גם מעלה שאלות אתיות בנוגע לסחר באופיום, כמו תפקידה של עבודת כפייה, ומציע שהאופיום היה חיוני להישרדותה הכלכלית של האימפריה הבריטית.
נושאי הסדרה נובעים מהיחסים הא-סימטריים שנוצרו במהלך מלחמות האופיום, לרבות שפע ועוני, אינטימיות והדרה, יד המקרה, גורל וסמכות. עם נרטיב המשתרע על פני אזור האוקיינוס ההודי, הטרילוגיה מציעה מרחב חלופי לדיון בהיסטוריה הקולוניאלית, כאזור עם סחר בינלאומי נרחב. גוש משתמש בסדרה גם כדי לחקור את הפרשנות הלא שוויונית של ההיסטוריה על ידי התמקדות באנשים ובנקודות מבט מתחלפות.
מים
עריכהגוש תיאר את המים כנושא מרכזי של הסדרה. הוא אמר ב-2015: "אני ממערב בנגל. מים, נהרות וכו' הם היבט חשוב של החיים שם, אפילו באמנות ובקולנוע הבנגלי. באופן אישי, מים הם חלק מהותי מהנוף הדמיוני שלי."[2]
שפה
עריכהגוש עושה מניפולציות והשתמש בשפות שונות בסדרה כדי לגעת בנושאים של תפוצות, גלובליזציה, שפות היברידיות וחוסר ביטוי. הוא השלים את הפרוזה שלו בסדרה בלפחות 23 שפות מלבד אנגלית, ותיאר את התמהיל הרב לשוני הזה כ"זובאן". "ים של פרגים" כולל "כרסטומטיה" המתארת את המשמעויות והמקורות של מספר מילים המופיעות לאורך הרומן.[3][4][5]
איכות הסביבה
עריכההסדרה תוארה גם כבעלת נרטיב אקולוגי-ביקורתי, הנוגע בשינוי ובשימוש במשאבי טבע למטרות כלכליות, כמו גם בשינויי האקלים.
עיבודים
עריכהטלוויזיה
עריכהבמרץ 2019, הוכרז כי סדרת טלוויזיה המבוססת על הספרים תבויים על ידי שחאר קאפור בהפקת Artists Studio, מקבוצת Endemol Shine Group. מייקל הירסט הוכרז מאוחר יותר כתסריטאי הסדרה.[6][1]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Ritman, Alex; Ritman, Alex (2019-12-04). "'Vikings' Creator Michael Hirst to Pen 'Ibis Trilogy' Adaptation for Endemol Shine". The Hollywood Reporter (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-10-13.
- ^ "It's been a very intense process: Amitav Ghosh on Ibis Trilogy". Hindustan Times (באנגלית). 2015-06-16. נבדק ב-2022-10-13.
- ^ Han, Stephanie (2013-10-01). "Amitav Ghosh's SEA OF POPPIES: Speaking Weird English". The Explicator. 71 (4): 298–301. doi:10.1080/00144940.2013.842150. ISSN 0014-4940.
- ^ Cowaloosur, Vedita (2015-01-02). "The Novels of Amitav Ghosh and the Integral Hegemony of Inglish". English Studies in Africa. 58 (1): 1–13. doi:10.1080/00138398.2015.1045157. ISSN 0013-8398.
- ^ Trip, Culture (2013-02-28). "A Clash Of Civilizations: The Ibis Trilogy By Amitav Ghosh". Culture Trip. נבדק ב-2022-10-13.
- ^ Bhushan, Nyay; Bhushan, Nyay (2019-03-25). "'Elizabeth' Helmer Shekhar Kapur to Direct 'Ibis Trilogy' Series for Endemol Shine". The Hollywood Reporter (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-10-13.