טרי בראדשו
טרי פקסטון בראדשו (באנגלית: Terry Paxton Bradshaw; נולד ב-2 בספטמבר 1948) הוא שחקן פוטבול לשעבר, פרשן ספורט ומגיש טלוויזיה. בראדשו שיחק בשנים 1970 עד 1983 כקוורטרבק של קבוצת פיטסבורג סטילרס מליגת ה-NFL, הוא זכה עם הסטילרס בארבעה סופרבולים, נבחר פעמיים ל-MVP של משחק הסופרבול ופעם אחת ל-MVP של העונה הסדירה. ב-1989 נבחר להיכלל בהיכל התהילה של הפוטבול המקצועני.
 | |
| בראדשו, 2018 | |
| לידה |
2 בספטמבר 1948 (בן 76) שריבפורט, ארצות הברית  |
|---|---|
| לאום | אמריקאי |
| עמדה | קוורטרבק |
| גובה | 1.91 מטר |
| משקל | 99 קילוגרם |
| מספר | 12 |
| מכללה | אוניברסיטת לואיזיאנה טק |
| דראפט | דראפט ה-NFL 1970, פיטסבורג סטילרס, סבב 1, מספר 1 |
| היכל התהילה |
היכל התהילה של הפוטבול המקצועני היכל התהילה של פוטבול המכללות |
| קבוצות כשחקן | |
| 1970 - 1983 | פיטסבורג סטילרס |
| הישגים כשחקן | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבראדשו נולד בעיר שריבפורט שבלואיזיאנה. בתקופת לימודי התיכון הצטיין בספורט, כקוורטרבק הוא הוביל את קבוצת הפוטבול עד לגמר אליפות המדינה והיה שיאן התיכונים בארצות הברית בהטלת כידון.
קריירה במכללות
עריכהב-1966 החל ללמוד באוניברסיטת לואיזיאנה טק. בשתי העונות הראשונות שלו סיימה קבוצת הפוטבול של האוניברסיטה במאזן שלילי, בראדשו מיעט לשחק ושקל לעזוב למוסד אחר. בעונתו השלישית סיימה הקבוצה במאזן של 9–2 וניצחה במשחק הרייס בול. בראדשו סיים את העונה עם 2,890 יארד בהתקפה, יותר מכל שחקן אחר ב-NCAA. בעונתו האחרונה הקבוצה סיימה במאזן 8–2. ב-1996 נבחר בראדשו להיכל התהילה של פוטבול המכללות.
קריירה ב-NFL
עריכהבראדשו נבחר במקום הראשון בדראפט ה-NFL של שנת 1970 על ידי פיטסבורג סטילרס. בעונתו הראשונה פתח בשמונה משחקים והציג יכולת חלשה, עם 38.1% השלמת מסירות בלבד, 6 טאצ'דאונים לעומת 24 חטיפות. בעונתו השנייה בליגה הפך לקוורטרבק הפותח הקבוע של הקבוצה, אך עדיין ביצועיו היו גרועים והקבוצה סיימה במאזן שלילי.
.jpg)
בעונת 1972 זכתה הקבוצה בראשות הבית המרכזי ב-AFC עם מאזן של 11–3. בראדשו רשם במהלך העונה הסדירה 1,887 יארדים במסירה, 12 טאצ'דאונים ו-12 חטיפות. בפלייאוף גברה הקבוצה בסיבוב הראשון על אוקלנד ריידרס 13–7. 22 שניות לסיום המשחק פיגרו הסטילרס 3–7, והיו בעמדה מרוחקת מקו השער של הריידרס. בראדשו הצליח להתחמק מלחץ של מספר שחקני הגנה ולמסור לעבר ג'ון פוקיוה, הכדור נהדף על ידי שחקן הגנה ובעודו באוויר הצליח להשתלט עליו פרנקו האריס, הרץ של הסטילרס, שחמק ממספר שחקני הגנה והבקיע את טאצ'דאון הניצחון. המהלך זכה לכינוי "המהלך ללא רבב" ("Immaculate Reception", על משקל העיבור ללא חטא בנצרות) והוא אחד המהלכים המפורסמים ביותר בתולדות ה-NFL.[1] בגמר ה-AFC הודחה הקבוצה על ידי מיאמי דולפינס. עונה לאחר מכן סיימו הסטילרס במקום השני בבית והודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
.jpg)
במהלך עונת 1974 איבד בראדשו את מקומו בהרכב הפותח למספר משחקים אך חזר לשמש כקוורטרבק הפותח בקבוצה שסיימה במאזן 10–3–1. בפלייאוף זכתה הקבוצה בסופרבול IX לאחר ניצחון 16–6 על מינסוטה ויקינגס, משחק בו רשם בראדשו 96 יארד וטאצ'דאון אחד. בעונת 1975 נבחר בראדשו לראשונה למשחק הפרו בול, כשהציג 2,055 יארד במסירה, 18 טאצ'דאונים ו-9 חטיפות. פיטסבורג זכתה באליפות פעם נוספת כשגברה בסופרבול X על דאלאס קאובויס 17-21.
עונת 1978 הייתה עונת השיא שלו כשהוביל את פיטסבורג למאזן 12–2. הוא הוביל את הליגה עם 28 מסירות לטאצ'און ורשם 2,915 יארד במסירה ו-20 חטיפות. הוא נבחר בתום העונה ל-MVP של הליגה. בפלייאוף זכו פיטסבורג ובראדשו באליפות השלישית בתולדותיהם, עם ניצחון 35–31 בסופרבול XIII על דאלאס קאובויס. בראדשו נבחר ל-MVP של המשחק כשהשיג 318 יארד במסירה, 4 טאצ'דאונים וחטיפה אחת. בעונת 1979 מסר לשיא קריירה של 3,724 יארד והשיג 26 טאצ'דאונים אך עם 25 חטיפות. בפלייאוף זכה עם הסטילרס בסופרבול XIV לאחר ניצחון על לוס אנג'לס ראמס 31–19. הוא נבחר בפעם השנייה ל-MVP של הסופרבול לאחר שהשיג 309 יארד במסירה, 2 טאצ'דאונים ו-3 חטיפות. בזכות הישגיו זכה בתואר ספורטאי השנה של ספורטס אילוסטרייטד.
את הקריירה שלו כשחקן סיים בעונת 1983 לאחר פציעה במרפקו. סך הכל השיג במהלך 14 עונותיו בליגה, 27,989 יארדים ו-212 טאצ'דאונים במסירה. הוא אחד משני קוורטרבקים שזכו בארבעה סופרבולים, יחד עם ג'ו מונטנה, ורק טום בריידי זכה ביותר.
זמר ושחקן
עריכהלאורך השנים הקליט חמישה אלבומי מוזיקת קאנטרי והיה מועמד מספר פעמים לפרסי איגוד מוזיקת הנשמה. אלבומו הראשון "I'm So Lonesome I Could Cry" יצא ב-1976, ושיר הנושא שלו היה ביצוע מחודש לשירו של האנק ויליאמס, השיר זכה להצלחה והיה מדורג במקום ה-17 במצעד בילבורד לשירי קאנטרי.[2] בראדשו שיחק בסרט הקולנוע "הופר" מ-1978 בכיכובו של ברט ריינולדס ובסרט "אין כמו בבית" ב-2006. בנוסף ערך הופעות אורח והופעות קמע רבות בסרטי קולנוע ביניהם "ממזרים" ב-2017, ובסדרות טלוויזיה וכן כיכב בפרסומות. ב-2001 הונצח בשדרת הכוכבים של הוליווד.
פרשן ומגיש טלוויזיה
עריכהמיד לאחר פרישתו משחק פעיל הפך בראדשו לפרשן פוטבול ברשת CBS, משנת 1994 הוא חבר בפאנל הפרשנים והמגישים של תוכנית הפוטבול המרכזית של רשת פוקס, "Fox NFL Sunday" וזכה שלוש פעמים בפרס אמי לפרשן הטוב ביותר בתוכניות ספורט, בשנים 2000, 2002 ו-2009.
חייו האישים
עריכהבראדשו נשוי בפעם הרביעית לאחר שהתגרש שלוש פעמים והוא אב לשתי בנות. הוא מתמודד עם דיכאון קליני ועם נזקים בריאותיים כגון אובדן זיכרון שנגרמו לו כתוצאה מזעזועי מוח אותם ספג במהלך הקריירה שלו כשחקן פוטבול.[3]
קישורים חיצוניים
עריכה
טרי בראדשו, ברשת החברתית פייסבוק
טרי בראדשו, ברשת החברתית אינסטגרם
טרי בראדשו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
טרי בראדשו, באתר AllMovie (באנגלית)
טרי בראדשו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
טרי בראדשו, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
טרי בראדשו, באתר ספוטיפיי
טרי בראדשו, באתר AllMusic (באנגלית)
טרי בראדשו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
טרי בראדשו, באתר Discogs (באנגלית)
טרי בראדשו, באתר Songkick (באנגלית)- טרי בראדשו, באתר Genius
- טרי בראדשו, באתר SecondHandSongs
טרי בראדשו, באתר בילבורד (באנגלית)- טרי בראדשו באתר pro-football-reference.com
- טרי בראדשו באתר היכל התהילה של הפוטבול המקצועני
- טרי בראדשו באתר היכל התהילה של פוטבול המכללות
- טרי בראדשו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ A Football Life Naming the Immaculate Reception, אתר ה-NFL
- ^ Terry Bradshaw Returns to Country With 'Lights of Louisiana', בילבורד, 11 בדצמבר 2012
- ^ Bradshaw shares battle with concussions, פוקס ספורט, 12 באפריל 2011