יאן סירובי

יאן סירובי
Jan Syrový
לידה	24 בינואר 1888; טשביץ', האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	17 באוקטובר 1970 (בגיל 82); פראג, צ'כוסלובקיה
מקום קבורה	בית הקברות אולסני
מדינה	ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), צ'כוסלובקיה
השתייכות	הלגיונות הצ'כוסלובקיים במלחמת העולם הראשונה
דרגה	גנרל
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה; מלחמת האזרחים ברוסיה ;
עיטורים
	מסדר סנטה אנה, דרגה 4 (1917); מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3 (1915); אזרחות כבוד של טשביץ' (1937); דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש (1915); עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 (1916); Knight Grand Officer of the Order of the Crown (Romania) (1931); צלב המלחמה הבלגי (1923); הצלב הגדול של מסדר הכוכב של רומניה (1926); צלב המלחמה הצ'כוסלובקי 1918 (1919); העיטור הלאומי לשירות נאמן (1925); צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945 (1939); מדליית הניצחון (1920); מסדר הכוכב של קאראג'ורג'ה (1925); מפקד גבוה במסדר הצלב של ויטיס (1932); מסדר סאבה הקדוש (1930); צלב גיאורגי הקדוש (1915); צווארון מסדר התהילה התוניסאי (1926); מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה (1925); מסדר האוצר הקדוש (1920); אביר מפקד במסדר האמבט (1919); מסדר שלושת הכוכבים, דרגה שנייה (1930); אביר הצלב הגדול של מסדר העיט הלבן (1933); קצין גבוה במסדר הכתר הבלגי (1923); קצין גבוה בלגיון הכבוד (1925); קצין בכיר של מסדר הכתר של איטליה (1923); צלב המלחמה 1914–1918 (1919); הצלב הגדול של מסדר הפוניקס (1926); 1st Class of the Order of the Cross of the Eagle (1933); הצלב הגדול של המסדר המלכותי עלווי (1925); Cross of the Order of Lāčplēšis, 2nd class; מפקד גבוה במסדר הצלב של ויטיס; מסדר סטניסלב הקדוש ;

יאן סירובי (בצ'כית: Jan Syrový;‏ 24 בינואר 1888 - 17 באוקטובר 1970) היה איש צבא צ'כוסלובקי, מפקד הלגיונות הצ'כוסלובקיים ברוסיה, ראש המטה הכללי של צבא צ'כוסלובקיה. כיהן כראש ממשלת צ'כוסלובקיה בתקופת משבר מינכן.

ביוגרפיה

יאן סירובי נולד בטשביץ' ב-24 בינואר 1888. לאחר סיום בית ספר טכני שירת בהתנדבות שנה אחת בצבא האוסטרו-הונגרי. בשנת 1911 נסעה לוורשה (שהייתה אז בתחומי האימפריה הרוסית), שם למד הנדסת בניין. לאחר סיום הלימודים עבד בחברת בנייה מקומית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התנדב אל צבא האימפריה הרוסית, כיוון שהאמין כי ניצחון של מדינות ההסכמה במלחמה יביא לשחרור מולדתו צ'כיה משלטון בית הבסבורג.

תחילה שירת כטוראי ולאחר מכן הוסמך לקצונה. הוא הצטרף אל שורות הלגיון הצ'כוסלובקי מיד עם הקמתו ושירת בו כמפקד פלוגה. באחד הקרבות עם הצבא האוסטרו-הונגרי באוקראינה נפצע קשה (איבד את עינו הימנית).

בסוף 1917 קודם יאן סירובי לתפקיד מפקד רגימנט בלגיון, לאחר שמרבית הקצינים הרוסים עזבו את הלגיון כתוצאה מהתפרקות הצבא הרוסי בעקבות מהפכת אוקטובר. יחד עם הלגיון הוא השתתף במלחמת האזרחים הרוסית לצד הצבא הלבן. בשנת 1919 הוא הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד הלגיונות הצ'כוסלובקיים. בשנת 1920 ניהל את מבצע פינוי של חיילי הלגינות מרוסיה לצ'כוסלובקיה.

לאחר חזרתו לצ'כוסלובקיה מילא שורה של תפקידים בכירים בצבא. בשנת 1926 מונה לראש המטה הכללי של צבא צ'כוסלובקיה. בשנים 1933 – 1938 היה המפקח הכללי של הכוחות המזוינים של צ'כוסלובקיה.

ב-23 בספטמבר 1938, בעיצומו של משבר מינכן, הוא מונה לראש ממשלה ולשר ההגנה על ידי הנשיא אדווארד בנש. סירובי קיבל על עצמו את התפקידים באי רצון, הוא הצהיר כי הוא חייל ולא פוליטיקאי והסכים למלא את התפקיד ראש הממשלה אך ורק לבקשתו האישית של הנשיא בנש. כראש ממשלה הוא אולץ לקבל את הסכם מינכן. בנאומו אל אזרחי המדינה הצהיר כי אין לצ'כוסלובקיה ברירה, אלא לקבל את ההסכם, לאחר שצרפת ובריטניה נטשו אותה והם נשארו לבד מול הצבא הגרמני.

ב-5 באוקטובר התפטר הנשיא בנש מתפקידו וסירובי מילא באופן זמני את תפקיד הנשיא (מתוקף החוקה) עד ל-30 בנובמבר, אז נבחר אמיל האכה לנשיא. יום לאחר מכן התפטר סירובי מתפקיד ראש הממשלה, אך נשאר עדיין לכהן כשר ההגנה. סירובי היה זה שנתן את הפקודה לצבא צ'כוסלובקיה לא להתנגד לכוחות הוורמאכט שפלשו למדינה וכבשו אותה באפריל 1939. בכל תקופת הכיבוש הגרמני הוא נמנע מליטול חלק פעילות פוליטית או מחתרתית כלשהי.

במא 1945, כמה ימים לאחר סיום המלחמה, נעצר סירובי והואשם בבגידה ובשיתוף הפעולה עם שלטון הכיבוש הנאצי. בשנת 1947 נערך משפט ראווה למשתפי פעולה צ'כוסלובקיים בפראג, בה נידונו סירובי ורודולף בראן (פוליטיקאי שכיהן כראש ממשלה לאחר סירובי) ל-20 שנות מאסר.

בשנת 1960 הוא קיבל חנינה מהנשיא אנטונין נובוטני ושוחרר מן הכלא. הוא נאלץ לעבוד למחייתו כשומר באחד המוזיאונים של פראג, כיוון שהשלטון הקומוניסטי שלל ממנו את כל זכויות הפנסיה. רק בשנת 1967, כשכבר לא היה מסוגל לעבוד מפאת מצב בריאותי קשה, הוא החל לקבל קצבה.

בראיון שנתן לעיתון מערבי ב-1968 טעון סירובי, כי נעשה לו עוול ובמשפטו הוא הואשם באשמות שווא. עוד טען שהורשע אך ורק על סמך שתי תמונות, באחת הוא לוחץ את ידו של היטלר ובשנייה הוא עומד ליד קונראד הנליין. סירובי טען כי נפגש עם שני האנשים האלו אך ורק כשכיהן כראש ממשלה בתקופה שלפני הכיבוש.

הוא נפטר בפראג ב-17 באוקטובר 1970.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאן סירובי בוויקישיתוף

יאן סירובי, באתר Discogs (באנגלית)

פעולות ומבצעים

לידה	24 בינואר 1888 טשביץ', האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	17 באוקטובר 1970 (בגיל 82) פראג, צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
מקום קבורה	בית הקברות אולסני
מדינה	ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), צ'כוסלובקיה
השתייכות	הלגיונות הצ'כוסלובקיים במלחמת העולם הראשונה
דרגה	גנרל
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה
עיטורים
מסדר סנטה אנה, דרגה 4 (1917) מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3 (1915) אזרחות כבוד של טשביץ' (1937) דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש (1915) עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4 (1916) Knight Grand Officer of the Order of the Crown (Romania) (1931) צלב המלחמה הבלגי (1923) הצלב הגדול של מסדר הכוכב של רומניה (1926) צלב המלחמה הצ'כוסלובקי 1918 (1919) העיטור הלאומי לשירות נאמן (1925) צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945 (1939) מדליית הניצחון (1920) מסדר הכוכב של קאראג'ורג'ה (1925) מפקד גבוה במסדר הצלב של ויטיס (1932) מסדר סאבה הקדוש (1930) צלב גיאורגי הקדוש (1915) צווארון מסדר התהילה התוניסאי (1926) מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה (1925) מסדר האוצר הקדוש (1920) אביר מפקד במסדר האמבט (1919) מסדר שלושת הכוכבים, דרגה שנייה (1930) אביר הצלב הגדול של מסדר העיט הלבן (1933) קצין גבוה במסדר הכתר הבלגי (1923) קצין גבוה בלגיון הכבוד (1925) קצין בכיר של מסדר הכתר של איטליה (1923) צלב המלחמה 1914–1918 (1919) הצלב הגדול של מסדר הפוניקס (1926) 1st Class of the Order of the Cross of the Eagle (1933) הצלב הגדול של המסדר המלכותי עלווי (1925) Cross of the Order of Lāčplēšis, 2nd class מפקד גבוה במסדר הצלב של ויטיס מסדר סטניסלב הקדוש