יאנוש ולדאפפל
מחנך, פדגוג הונגרי-יהודי
יאנוש ולדאפפל (בהונגרית: Waldapfel János; זבלטיה (מחוז טרנצ'ין), 14 באוקטובר 1866 – בודפשט, 5 בנובמבר 1935)[1] היה דוקטור למדעי הרוח, מורה, סופר פדגוגי מן הבולטים בהונגריה.
לידה |
14 באוקטובר 1866 Nagyzablát, ממלכת הונגריה |
---|---|
פטירה |
5 בנובמבר 1935 (בגיל 69) בודפשט, ממלכת הונגריה |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
השכלה |
|
ביוגרפיה
עריכהיאנוש ולדאפפל נולד במשפחה יהודית כבנם של ארמין ולדאפפל ושל יוזפין דויטש.
- ב-1882 עבר את בחינת הבגרות בבית הספר התיכון בטרנצ'ין.
- בשנים 1882–1987 היה סטודנט מן המניין של אוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד)
- בשנים 1892–1893 היה סטודנט חיצוני.
- בשנים 1887–1889 תרגם מאנגלית עבור העיתון הכלכלי "אדמה הונגרית" (Magyar Föld).
- בשנים 1889–1893 היה חבר חיצוני בבית הספר התיכון המקצועי הראשי בבודפשט.
- בשנת 1893 קיבל תעודת הוראה לבית ספר תיכון.
- בשנת 1894 נסע לינה, שם היה סטודנט חיצוני של האוניברסיטה במשך חצי שנה ולימד בבית הספר להכשרה שליד הסמינר הפדגוגי של האוניברסיטה.
- ב-1896 הפך לדוקטור למדעי הרוח באוניברסיטת בודפשט.
- משנת 1897 היה מורה במכון להכשרת מורים בבודפשט (בחסות אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם לימד פדגוגיה ושפה גרמנית, ומשם פרש ב-1924.
מותו נגרם מחלת לב. יאנוש ולדאפפל הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
אשתו הייתה אנה וייס,[2] לה נישא ב-25 בדצמבר 1900 בברטיסלאבה.[3]
פרסומיו (חלקי)
עריכהמאמריו הרבים מספר פורסמו בכתבי עת מן החשובים אז בהונגריה:
- בכתב העת הפילולוגי האוניברסיטאי (1895) כתב עת לבלשנות וספרות.
- הקורסים שלו בעיר ינה בגרמניה כקורסי קיץ, 1897.
- תוספת לפונטנל, 1898.
- על שירו של המשורר יאנוש אראן בשם "סתיו". 1900.
- שלוש תכונותיו של אלוהים בתמונה הראשונה של המחזה טרגדיית האדם מאת אימרה מדאץ' 1902.
- הרפתקת הזאב (של מיקלוש טולדי); בכתב העת "פדגוגיה הונגרית" (1896), כתב העת של הוועדה הפדגוגית של האקדמיה ההונגרית למדעים
- ביבליוגרפיה של ספרות הרבארט בשפה ההונגרית, 1898.
- יאנוש הונטר, 1904. דרגות תרבותיות היסטוריות אצל שילר, 1908.
- ז'ולט באוטי; בפרסומי תולדות הספרות (1900)
- על ה"כינור" של אראן, 1902.
- ב"משמר השפה ההונגרית" (Magyar Nyelvőr) (1904 הסברים לדימוי של אראן ביצירתו מיקלוש טולדי כאייל);
- בספר הזיכרון של באוטי (1908 יסודות סובייקטיביים ואובייקטיביים של אמת);
יאנוש ולדאפפל כתב גם ב:
- "סקירת בודפשט" (Budapesti Szemle) (1898 ההיסטוריה של החינוך הציבורי בהונגריה 1740-1773),
- פרסומי אגודת המורים
- דפי מתמטיקה לתיכון
- ב-Zeitschrift für Philosophie und Paedagogik, Reim Encyclopaedisches Handbuch der Pädagogik
יצירותיו
עריכה- תורת הציונים הפורמליים – פדגוגיה הונגרית, כרך א'. 1892, עמ' 449–456, 521–534, 577-603. ע.
- טעויות של מורים. נכתב על ידי ג'יימס ל. יוז. תורגם מאנגלית. פשט, 1893.
- היסוד הלאומי בתוכנית הלימודים ובהוראות הגימנסיות שלנו בפסט, 1895.
- Die Pädagogik Bacon's. Langensalza, 1896.
- על חינוך ביתי. פשט, 1896.
- עדכון של תוכנית הלימודים בתיכון. בודפשט, 1897.
- תוספות לתורת החינוך לגימנסיה. (הורכב מתוך פרוטוקול התאורטיקום בראשותו של מור קרמן). בודפשט, 1898
- סמיאלובסקי ושוורטנר. תוספת למדיניות של מחוז טרנצ"ין. בודפשט, 1907.
- חינוך והשכלה ציבורית – (מאמרים נבחרים, עם הקדמה מאת שאנדור אימרה) – בודפשט, 1938.
- ארנה פינאצי ומדע הפדגוגיה – פדגוגיה הונגרית, שנתון XXXIX. שׁנת 1930, 3–4. ס. 106–113.
כעורך:
- בשנת 1896 את כתב העת "חינוך ציבורי הונגרי"(Magyar Közművelődés) את כתב העת 1896. (מאמרו בזה: חנוכת אזרחות)
- ספר הזיכרון למור קרמן לרגל חגיגות עשרים וחמש שנות עבודתו כמורה. פשט, 1907. (עם ג'רג' וולף. במאמר זה: מאפיינים בסיסיים של הרהוריו הפילוסופיים והפדגוגיים של קרמן)
לקריאה נוספת
עריכה- Új magyar irodalmi lexikon III. (P–Zs). Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. 2278. o. ISBN 963-05-6807-1 (לקסיקון ספרותי חדש)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái. (חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במוזיאון הספרותי פטפי)
קישורים חיצוניים
עריכה- יאנוש ולדאפפל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "Halálesete bejegyezve a Bp. XI. ker. állami halotti akv. 245/1935. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-12.
- ^ Weisz Sándor és Eiser Róza lánya.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a pozsonyi izraelita hitközség házassági akv. 553/1900. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-12.