יאסון מקירנה

יהודי הלניסטי מהעיר קירנה בצפון אפריקה, שחי סביב שנת 100 לפנה"ס וכתב היסטוריה של תקופת החשמונאים עד הניצחון על ניקנור (175–161 לפנה"ס)

יאסון מקירנהיוונית: Ἰάσων ὁ Κυρηναῖος) היה יהודי הלניסטי מהעיר קירנה בצפון אפריקה, שחי סביב שנת 100 לפנה"ס וכתב היסטוריה של תקופת החשמונאים עד הניצחון על ניקנור (175–161 לפנה"ס). חיבורו נכתב בחמישה ספרים והיווה את הבסיס לספר מקבים ב.[1]

יאסון מקירנה
לידה המאה ה־2 לפנה״ס
קירנה, לוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־1 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה קוינה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בספר "מקבים ב" כותב המחבר: ”[כל־אלה] סיפר יָסוֹן קוּרֵני בחמישה ספרים ואנחנו ננסה לצמצם [אותם] בחיבור אחד”.[2]

החיבור המקורי של יאסון אבד, והוא ידוע רק מתוך הקיצור שכתב מחבר ספר מקבים ב, שבעצמו התוודה כי נהג בחופש רב בקיצורו. חיבורו של יאסון לא רק קוצר, אלא גם קיבל תוספות וכנראה חלו בו גם שינויים.[3] בהמשך הוא כותב:

"ונעזוב לסופר את דיוק הפרטים ונשתדל ללכת לפי תוכנית הקיצור... כי להיכנס לתוך העניינים ולדבר על הכל ולעסוק בפרטים, [זאת] שׂוּמה על סופר ההיסטוריה הראשון, ואילו למעתיק דברים יורשה לרדוף אחרי קיצור הדיבור ולהימנע מהשלמת המלאכה".[4]

יאסון מקירנה הוא הסופר היהודי–הלניסטי היחיד הידוע לנו מקהילה זו. על פי האופי ההיסטוריוגרפי של חיבורו וסגנונו היווני המובהק, נראה כי הייתה לו השכלה יוונית ניכרת. הוא התמצא בעולם ההלניסטי ובמונחיו המינהליים. על פי הערצתו הניכרת לבית המקדש בירושלים, וביקורתו כלפי היהודים הנראים לו כמחקים את מנהגי הנוכרים[5] נראה כי ביקר בארץ ישראל. זמנו לא ידוע, אולם הטרמינולוגיה בספרו והיעדר רמז כלשהו לתקופת השלטון הרומי מעידים בוודאות כי ספרו נכתב בתקופה ההלניסטית, בסביבות שנת 100 לפנה"ס. לדברי מנחם שטרן, אין שום רמז לכך שסופר "מקבים ב" שינה משהו מתפיסתו של יאסון או שהיה בעל אידאולוגיה מנוגדת לשלו.[6]

קישורים חיצוניים

עריכה
  • Jason of Cyrene, The New International Encyclopædia, בוויקיטקסט באנגלית

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Jason of Cyrene, המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה בויקיטקסט באנגלית
  2. ^ חשמונאים ב, פרק ב, פסוק כג (תרגום א. ש. הרטום).
  3. ^ Jason of Cyrene, The New International Encyclopædia
  4. ^ חשמונאים ב, פרק ב, פסוקים כח–לא (תרגום א. ש. הרטום).
  5. ^ אורן טל,ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית — היבט ארכאולוגי. קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא.כרך מ' - 133 תשס"ז; 2007
  6. ^ מנחם שטרן, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 353.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יוון העתיקה ובנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.