יהודה גבאי

שחקן תיאטרון ישראלי

יהודה גבאי (26 בדצמבר 1906[1]3 במרץ 1994; כ' באדר ה'תשנ"ד) היה שחקן תיאטרון "האהל" (1925–1969), סופר ילדים ומייסד מוזיאון התיאטרון (לימים ארכיון התיאטרון) בתל אביב.

יהודה גבאי
יהודה גבאי כמקי סכינאי, בהפקת תיאטרון "האהל" ל"אופרה בגרוש" (1933 בקירוב)
יהודה גבאי כמקי סכינאי, בהפקת תיאטרון "האהל" ל"אופרה בגרוש" (1933 בקירוב)
לידה 26 בדצמבר 1906 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 במרץ 1994 (בגיל 87) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ניה ברגר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון על ביתם של יהודה גבאי וג'ניה ברגר ברח' דב הוז 23 בתל אביב
יהודה גבאי (מימין) עם שחקנית "האהל" מרים שלונסקי ועם דוד ירמנוביץ, בחוף הים בתל אביב, 1934

ביוגרפיה

עריכה

יהודה בן אהרן גבאי נולד בעיירה טולצ'ין שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), למשפחה ציונית. בשנת 1921, כשהיה נער, עלה לארץ ישראל כחלוץ העלייה השלישית.

הוא עסק במשחק כבר באוקראינה, וחלם על משחק גם בארץ. בשנת 1925 היה בין מייסדי תיאטרון "האהל", ושיחק בו עד סגירתו ב-1969. היה בין מנהליו הראשונים, והממונה על ארכיון התיאטרון. במשך שנותיו כשחקן גילם כ-100 תפקידים, מהרפרטואר העולמי והמחזאות העברית והיהודית. במשך עשרות שנים אסף גבאי פריטים לתיעוד התיאטרון הארץ–ישראלי והתיאטרון היהודי בגולה. ב-1938 הופיע בסרטו של נתן אקסלרוד, מעל החורבות.

בשנת 1966 ייסד את המוזיאון העירוני לתיאטרון בתל אביב, הקרוי על שמו. במוזיאון זה נאספו חומרים יקרי המציאות מתולדות התיאטרון בארץ. בשנת 1976 הועבר האוסף לדירה ברחוב מלצ'ט בתל אביב, שם שכן במשך עשרות שנים, עד שהועבר לספריית שער ציון (בית אריאלה) בשנת 2004 והוא נקרא כיום "ארכיון התיאטרון ע"ש יהודה גבאי".

משנת 1938 ועד מותו היה נשוי לאמנית ג'ניה ברגר (1910–2000). לזוג לא היו ילדים. אשתו הייתה ציירת, מאיירת ומעצבת במה ותפאורות. גבאי עצמו כתב שירי ילדים, עיבודים ליצירות ילדים ידועות, ופרסמם בעיתוני הילדים הידועים של התקופה, בעיקר ב"דבר לילדים".

גבאי נפטר בתל אביב בשנת 1994. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[2]

ספריו

עריכה
  • עליקמא הקטן: ספור בחרוזים לגיל הרך; ציורים: מרים גוטמן; שירים: י. גבאי, תל אביב: סיני, 1949.
  • ביני לבין עצמי: רשומות ורשמים, תל אביב: עקד, 1966.[3]
  • יהודה גבאי (עורך), תיאטרון "אהל": סיפור המעשה, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך, תשמ"ג 1983.
  • סבתא בבושקה; כתב: יהודה גבאי; צירה: ג'ניה ברגר, תל אביב: תג, 1996.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יהודה גבאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה