יוני נתניהו
יוני (יונתן) נתניהו (13 במרץ 1946, י"א באדר ב' ה'תש"ו – 4 ביולי 1976, ו' בתמוז ה'תשל"ו) היה קצין בצנחנים, מפקד סיירת מטכ"ל, מעוטר עיטור המופת. נהרג במהלך מבצע אנטבה לשחרור בני ערובה ממטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה שבאוגנדה. בעקבות מותו הוענק למבצע השם "מבצע יונתן".
 | |
| יוני (יונתן) נתניהו, 1974 | |
| לידה |
13 במרץ 1946 י"א באדר ב' תש"ו ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| נהרג |
4 ביולי 1976 (בגיל 30) ו' בתמוז תשל"ו אנטבה, אוגנדה |
| מקום קבורה |
הר הרצל  |
| תאריך עלייה | 1948 |
| מדינה |
ארצות הברית, ישראל |
| כינוי | יוני |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1964–1976 (כ־12 שנים) |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
פעולת סמוע מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשהמבצע ארגז מבצע אביב נעורים  מלחמת יום הכיפוריםמבצע יונתן | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת | |
| הנצחה | |
| |
  | |
ילדות ונעורים
עריכהנתניהו נולד בשנת 1946 בניו יורק, שם שהו הוריו במסגרת פעילות למען הקמת מדינת ישראל. הוא בנם הבכור של צילה ופרופ' בנציון נתניהו ואחיהם של בנימין, לימים ראש ממשלת ישראל, ועדו, רופא וסופר. שמו ניתן לו מחיבור שמם של ג'ון פטרסון מפקד הגדודים העבריים שהיה סנדקו ושל סבו נתן מיליקובסקי.[1]
כאשר היה נתניהו בן שנתיים חזרו הוריו לישראל והמשפחה התגוררה בירושלים. נתניהו למד בבית הספר "בדרום" (היום "סאלד") ובהמשך במגמה המזרחנית בגימנסיה העברית רחביה. המשפחה יצאה מישראל לסירוגין לצורך מחקריו האקדמיים של האב, כך שבכיתה י"א נפרד מחבריו בבית הספר ובשבט "מודיעין" של הצופים, ואת לימודי התיכון סיים בארצות הברית.
שירות צבאי
עריכהבאוגוסט 1964 שב נתניהו לישראל והתגייס לצה"ל. הוא התנדב לחטיבת הצנחנים[2] בה שובץ בגדוד 890.[3] בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר.[4] לאחר שסיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר מונה למפקד מחלקה בצנחנים,[5] עליה פיקד בעת פעולת סמוע.
עוד לפני שחרורו מצה"ל נרשם נתניהו ללימודי פיזיקה באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית והתקבל. הוא השתחרר בינואר 1967 והמתין לתחילת שנת הלימודים בסתיו, אך במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים גויס לשירות מילואים. במלחמת ששת הימים נלחם נתניהו במסגרת חטיבה 80, חטיבת צנחנים במילואים, בקרב אום-כתף שבסיני. לאחר קרב זה הועבר הגדוד לרמת הגולן לצורך תגבור הכוחות הלוחמים. נתניהו נפצע בקרב על דרבשיה בשעה שניסה לעזור לחייל פצוע ונותר מוגבל בתנועה במרפקו.
מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה
עריכהמספר חודשים לאחר המלחמה נישא נתניהו לחברתו תותי (תרזה קרסנוסלסקי). הזוג טס ללימודים בהרווארד אך השניים שבו כעבור כשנה בשל מלחמת ההתשה. נתניהו החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לאחר חצי שנה חזר לשירות צבאי פעיל כמפקד צוות בסיירת מטכ"ל, לאחר שאחיו הצעיר בנימין, שהיה לוחם בסיירת באותה התקופה, המליץ עליו בפני מפקד היחידה, עוזי יאירי.[6] נתניהו הועבר בהמשך לשרת כמפקד פלוגה בסיירת חרוב,[7] ולאחר מכן חזר לסיירת מטכ"ל כמ"פ. בקיץ 1972 מונה לסגן מפקד הסיירת. הוא פיקד על מבצע ארגז בו חטפה הסיירת מספר קצינים בכירים בצבא הסורי בשעה שסיירו בסביבות הכפר עייתא א-שעב בלבנון, בתור קלף מיקוח לטייסים הישראלים השבויים. באותה שנה התגייס גם האח הצעיר עדו לצה"ל והחל לשרת בסיירת. במשך שנתיים שירתו בסיירת כל שלושת האחים.
בשנת 1973 השתתף נתניהו במבצע אביב נעורים שבו השתתפו סיירת מטכ"ל, שייטת 13 וכוחות צנחנים. הכוחות תקפו, בסיוע המוסד, את מפקדות אש"ף והפת"ח בביירות. בקיץ 1973 יצא נתניהו, שאז כבר היה גרוש, לחופשת קיץ ללימודים בהרווארד. בעת ההיא נפגש עם אחיו בנימין, ששהה בקרבת בוסטון לצורך לימודיו ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), ועם הוריו, שהתגוררו בניו יורק. האב עבד אז כראש המחלקה ללימודים שמיים באוניברסיטת קורנל.
מלחמת יום הכיפורים
עריכהבאוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. במהלך המלחמה פיקד נתניהו על כוח של סיירת מטכ"ל ברמת הגולן, אשר סיכל ניסיונות של הקומנדו הסורי להנחית כוחות באזור.[8] במהלך הקרב בין הכוח בפיקודו וכוח של חטיבת גולני[9] לבין הקומנדו הסורי ליד מחנה נפח במרכז רמת הגולן נהרגו 41 לוחמים סורים, בעוד שלכוח הסיירת היו שני הרוגים ולכוח גולני היו ארבעה הרוגים.[10] בפעולה אחרת חילץ כוח הסיירת בפיקוד נתניהו את סא"ל (לימים אלוף) יוסי בן-חנן הפצוע מתל א-שמס.[11] על פעולה זו עוטר בעיטור המופת.[12][8] נתניהו הוביל גם את ניווט כוח הארטילריה בפשיטה מעבר לקווי הכוחות לצורך ירי על פרברי דמשק ופיקד על כוח הסיירת במבצע קינוח לכיבוש החרמון.[13]
לאחר המלחמה התנדב נתניהו לשרת כמפקד בחיל השריון כדי לסייע לשקם את החיל, שספג אבדות קשות במהלך המלחמה. הוא סיים בהצטיינות קורס הסבה לשריון והתמנה למפקד גדוד שריון 71 בחטיבה 188. היה זה שריד של גדוד שנשחק בימי מלחמת יום הכיפורים ונתניהו שיקם אותו.[14] באותה עת, באפריל 1974, השתתף במסגרת הקרבות על שיא החרמון במבצע "אורלנד 2"[15], חדירה עמוקה לסוריה יחד עם כוח צנחנים בפיקוד דורון אלמוג.[16] בשנת 1975 עזב נתניהו את חיל השריון וחזר לסיירת מטכ"ל. ביוני הועלה לדרגת סגן-אלוף ומונה למפקד הסיירת. אל"ם יוסי לנגוצקי, שהיה ראש מחלקת האיסוף באמ"ן בתקופת שירותו של יוני נתניהו כמפקד הסיירת, המליץ על ביטול מינויו זה, משום שהתרשם שנתניהו מצוי בתקופת משבר, והמלצתו התקבלה על ידי ראש אמ"ן, שלמה גזית, שקיבל את אישור הרמטכ"ל, מוטה גור, לצעד זה.[17]
מבצע יונתן
עריכה
ערך מורחב – מבצע יונתן
ב-3 ביולי 1976 פיקד נתניהו על צוות הפריצה שנועד לחסל את המחבלים שחטפו את מטוס אייר פראנס לאנטבה שבאוגנדה. נתניהו נפצע בחזהו במהלך הפשיטה. הניסיונות להצילו עלו בתוהו והוא נפטר עוד בטרם יצא המטוס עם החטופים ארצה. לאחר שמבצע החילוץ הסתיים בהצלחה, הוחלט לקרוא אותו על שמו של נתניהו, ושמו הרשמי הפך ל"מבצע יונתן".
יוני נתניהו נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים, ליד קברו של הרמטכ"ל דוד אלעזר.
חייו האישיים
עריכהלאחר שירותו הצבאי הראשון התחתן עם חברתו "תותי" (תרזה קרסנוסלסקי), לימים תרזה גודמן, באמפיתיאטרון בהר הצופים. לאחר זמן נולדה להם בת אך היא נפטרה לאחר כמה ימים. לאחר ארבע וחצי שנות נישואים התגרשו השניים.
בחודשיו האחרונים היה חברה לחיים של ברוריה שקד-אקון, לה היה אמור להינשא, וחמישה ימים לפני מותו כתב לה את מכתבו האחרון.[18]
הנצחתו
עריכה
על שמו של יוני נתניהו כונו בישראל שכונות, רחובות, בתי ספר, מכינה קדם-צבאית, שבט צופים במבשרת ציון בית ספר למחוננים באלקנה ו'גרעין יונתן' - פרויקט להצמחת מנהיגות של בני-עקיבא.
על שמו נקראו מחנה רוויה א' של גדוד 71, עליו פיקד,[19] רחוב בניו יורק[20] וגינת הפרחים הנמצאת בכניסה לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים, שם למד לפני חזרתו לשירות הצבאי. באזור ההיסטורי שבמרכז פילדלפיה הוקמה אנדרטה לזכרו.
אחיו, בנימין ועדו, כינסו את המכתבים ששלח יוני לידידיו ולבני משפחתו לספר "מכתבי יוני".
| עץ משפחת מיליקובסקי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בתרבות
עריכהבשנת 1977, שמונה חודשים לאחר שנהרג, הופיעה דמותו של נתניהו בסרטו של מנחם גולן "מבצע יונתן" והוא גולם על ידי יהורם גאון.
נוסף על כך בעקבות הצלחת המבצע ההירואי הופקו שני סרטים אמריקאים על המבצע: ניצחון באנטבה (1976) (גולם על ידי ריצ'רד דרייפוס) והפשיטה על אנטבה (1977) (גולם על ידי סטפן מאכט).
לקריאה נוספת
עריכה- "מכתבי יוני", הוצאת ספרית מעריב, 1978.
- שמעון פרס, לך עם האנשים, הוצאת עידנים, 1979, פרק 7: יהונתן נתניהו: הלך בראש, ונפל ראשון, עמ' 157–170.
- עדו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת ספרית מעריב, 1991.
- איתן הבר, ישעיהו בן-פורת, זאב שיף, "מבצע אנטבה, טיסה 139", תל אביב, 1991.
- אביגדור שחן, "מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה", הוצאת מסדה, 1993.
- משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000.
- אבנר שור, "צוות איתמר", כתר ספרים, 2003.
- עדו נתניהו (עורך), "סיירת מטכ"ל באנטבה", הוצאת ידיעות אחרונות, 2006.
- המרכז למורשת המודיעין, המכון לחקר מודיעין ומדיניות, "מבצע יונתן בגוף ראשון", הוצאת המרכז למורשת המודיעין, 2016.
קישורים חיצוניים
עריכה
יוני נתניהו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יוני נתניהו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- יוני נתניהו - האתר הרשמי לזכרו
- קורות החיים של יוני נתניהו, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
יונתן נתניהו (1946-1976), דף שער בספרייה הלאומית- אורי דן, יוני - דיוקן של מפקד קומנדו, מעריב, 30 ביולי 1976
- ynet, "אני אהיה בסדר", באתר ynet, 30 ביוני 2006
- שמעון פרס, דברי שר הביטחון לזכרו של סא"ל יהונתן נתניהו ז"ל, מערכות 250, יולי 1976, עמ' 3-2
- טל שלו, יוני שלפני אנטבה: צופיפניק, פילוסוף ושחמטאי, באתר וואלה, 25 באפריל 2012
- חן קוטס-בר, לאהוב את יוני נתניהו: הנשים שבחייו מספרות, באתר nrg, 6 ביולי 2012
- שי לוי, חשופים בצריח, באתר מאקו, 12 בספטמבר 2013
מבצע "ארגז 3", סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- יוני נתניהו - הסיפור האמיתי, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- רוני דניאל, נתניהו שמע לראשונה את הקלטת אחיו: "זה דבר מדהים, זה הקול של יוני", באתר מאקו, 4 במאי 2014
- סרט הנצחה ליוני, סרטם של וולטר סוריאנו וסמיון וינוקור
- הפקודה של יוני באנטבה, סקירה של עידו אמבר, המתכנן האווירי של המבצע. סדנת אלפרדו, יולי 2016 (13:24 עד 19:40)
- פרופ' דן אבנון, - דבריו של אבנון (כ-11 דקות) עם התייחסות של ביבי (כשש דקות), באזכרה ליוני נתניהו, בערוץ משרד ראש הממשלה באתר יו טיוב, 19 ביוני 2018
- תני גולדשטיין, מחקר חדש: "יוני נתניהו סבל ממצוקה נפשית קשה", באתר זמן ישראל, 7 ביולי 2021
ראיון טלוויזיה נדיר עם יוני נתניהו, קריינות: נחמן שי, סרטון בערוץ "עיני כסף", באתר יוטיוב (אורך: 03:03), 1974- ערן דולב בשיחה על הרגעים הבלתי נשכחים עם יוני נתניהו במבצע אנטבה | חלק א' | חלק ב' | חלק ג' | בערוץ קונטנטו נאו, פברואר 2020
שירלי אברמי, הנתניהו שכן חילץ חטופים היה אדם בודד וקודר, באתר הארץ, 18 באפריל 2024- יוני נתניהו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אשר גולדברג, כדורגל עברי בשרות הוד מלכותו, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ מתן שירם, וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני", nrg מעריב, 3 ביולי 2006
- ^ עידו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת מעריב, 1991, עמ' 229.
- ^ מתן שירם, וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני", nrg מעריב, 03.06.2006, מתן וילנאי: "הוא גדל בשכונת רחביה על גבול קטמון ולמדנו יחד באותו בית ספר. הוא היה צעיר ממני בשנתיים, ושירת בצבא באותם מקומות שבהם אני שירתתי. באותו גדוד צנחנים."
- ^ יוני נתניהו, מכתבי יוני, הוצאת ספרית מעריב, מהדורה מיוחדת לכבוד 30 שנים למבצע אנטבה, 2006, עמוד 113, "אני כבר זמן מה מפקד מחלקה בצנחנים, ואומר לכם רק זאת - מעודי, בכל תקופת שירותי הצבאי, לא חשתי סיפוק רב כל כך מן השהיה בצבא, וגם לא הפקתי כל כך הרבה ממנה כפי שהפקתי בשבועות האחרונים".
- ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, עמוד 124, מנחם דיגלי: "יוני היה חצי נכה, פצוע ביד מששת הימים. אמרנו לו בשביל מה לך, אחרי מה שעשית בצנחנים, תבוא להיות מפקד צוות ביחידה, שזה בעצם כמו מ"כ. מפקד צוות ביחידה חי עם החיילים שלו באותם תנאים, רק שעליו יש את האחריות. זו קריעת תחת גדולה מאוד. חוץ מזה יוני היה נשוי. אבל הוא היה נחוש מאוד. צריך אופי מיוחד מאוד כדי לחזור אחורה ולעשות את מה שיוני עשה. לא כל אחד היה עובר את זה".
- ^ עדו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת ספרית מעריב, 1991, עמוד 118.
- ^ 1 2 עיטור המופת שהוענק לרס"ן יונתן נתניהו, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
רס"ן יונתן נתניהו, באתר הגבורה, "ב-8 אוק' 1973 השמיד עם יחידתו כוח-קומנדו סורי, שהונחת ממסוקים בעורף כוחותינו". - ^ אורי מילשטיין, הגיבורים הנשכחים של צה"ל: הקצין שלקח פיקוד על חיילים עד שנהרג בקרב על החרמון, באתר מעריב אונליין, 20 ביולי 2019
- ^ עידו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת מעריב, 1991, עמוד 117.
- ^ אביגדור קהלני, "עוז 77", שוקן, 1975, עמוד 201; חילוץ יוסי בן חנן על ידי הכוח של יוני נתניהו, באתר הגבורה
- ^ יוני נתניהו - האתר הרשמי לזכרו.
- ^ עוזי דיין, "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית", ישראל היום, 2010\09\17
- ^ גל פרל פינקל, המוכנות של הצבא לא תספיק, אם לא יהיה מי שיחליט נכון, באתר זמן ישראל, 22 באפריל 2021.
- ^ גל פרל, "התנסות קשה בתחום המנהיגות, בכושר העמידה וביכולת הספיגה", הבלוג על הכוונת, 15 באוקטובר 2015.
- ^ חדשות, דעות, תרבות, ספורט, כלכלה מהארץ והעולם, באתר ישראל היום
- ^ יוסי לנגוצקין, יוני נתניהו היה צעיר עמוק וחכם, שנקלע למשבר, באתר הארץ, 8 במאי 2024
- ^ מתוך עמוד 284 בספר מכתבי יוני
- ^ באתר חיל השריון
- ^ Bronx Street is Named to Honor Slain Entebbe‐Raid Commander, הניו יורק טיימס, 13 ביוני 1977
- ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
- ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו