יהושע הנגיד
רבי יהושע הנגיד (ה'ע' - ה'קט"ו; 1310–1355) היה נגיד בקהילה היהודית בקהיר, מצרים, דור חמישי לרמב"ם[1] ונכדו של רבי דוד הנגיד.
| לידה |
1310 ה'ע'  |
|---|---|
| פטירה |
1355 (בגיל 45 בערך) ה'קט"ו |
| מקום מגורים |
קהיר |
| תקופת הפעילות |
?–1355 |
| תפקידים נוספים |
נגיד מצרים |
| תלמידיו |
דוד הנגיד |
| בני דורו | דוד עדני |
| אב |
אברהם הנגיד |
| צאצאים |
דוד הנגיד |
  | |
קורות חייו
עריכהנולד במצרים בכ"ב באלול ה'ע (1310) לרבי אברהם שהיה אף הוא נגיד הקהילה היהודית. כמו אבותיו שימש במשרת הנגידות במצרים, ועל אף היותו הצעיר מבין אחיו, התמנה, כבר בגיל 24, לנגיד על יהודי מצרים במקום אביו רבי אברהם. באיגרות גניזה רבות שלוקטו על ידי ההיסטוריון שלמה דב גויטיין ניתן לראות שהיה מנהיג ורועה רוחני של יהודי מצרים והיה מסייע לנצרכים, כמו עניים, חולים, נוסעים ואחרים.
לפרנסתו עסק ברפואה, אך מתעודות גניזה הקשורות בשמו ניתן ללמוד שמצבו החומרי היה ירוד יחסית לאבותיו.
מלבד עיסוקו בצרכי הציבור היה גדול בתורה והשיב תשובות בהלכה. באחת האיגרות שנמצאו הוא מכונה "ראש ישיבתה של תורה". שמעו הלך למרחקים וחכמי דורו פנו אליו בשאלות הלכתיות ובבירור דברי הרמב"ם, סב סבו.
נפטר בשנת ה'קט"ו (1355) בגיל ארבעים וחמש.
רבי יהושע היה אחרון הנגידים ממשפחת הרמב"ם שישב במצרים, שכן בנו רבי דוד יורשו בנגידות עבר מסיבה לא ידועה לחלב, ובסוף ימיו השתקע בדמשק. כן היה לרבי יהושע אח בשם עובדיה שנפטר בצעירותו.
חיבור אלמסאיל
עריכהבשנת 1346 שלחו חכמי העיר עדן שבתימן, ובראשם רבי דוד עדני (בעל "מדרש הגדול"), לרבי אברהם למעלה ממאה קושיות וספקות בעניינים שונים בספר המצוות ובמשנה תורה לרמב"ם, ורבי יהושע השיב על שאלותיהם. רוב השאלות עוסקות בסתירות לכאורה בדברי הרמב"ם המצריכות עיון בנוסח המדויק של ספרי הרמב"ם שהיו מצויים בידי רבי יהושע הנגיד. ואכן, לא אחת מודיע רבי יהושע לשואלים כי הנוסח שבידיהם מוטעה והנוסח המדויק הוא זה שבידו.
את השאלות והתשובות הכניסו אנשי תימן לקובץ בשם "אלמסאיל" ("השאלות"). הקונטרס הועתק בכמה כתבי יד ותשובותיו מוזכרות פעמים רבות בכתבי חכמי תימן בדורות שלאחר מכן. אחד מחכמי תימן, רבי סעדיה עדני, העלה עמו את קובץ התשובות לצפת, ומשם נפוצו בין חכמי ארץ ישראל. אחד מהם הוא רבי יוסף קארו שהזכיר מספר תשובות שלו בכסף משנה על הרמב"ם[2] ובספרו אבקת רוכל,[3] והוא מכנה אותו "הנגיד רבינו יהושע מבני בניו של רבינו".[4] בשנת 1940 ליקט החוקר אברהם חיים פריימן את שרידי התשובות שנמצאו בכתבי יד ובספרי הראשונים, ומספרן עמד על שלושים וחמש. ב-1989 הוציא החוקר יהודה רצהבי את הקונטרס במלואו, על פי כתב יד יחיד, בצירוף הקדמה וחתימה של רבי יהושע.
קישורים חיצוניים
עריכה- אברהם חיים פריימן, תשובות הרב יהושע הנגיד, בתוך: קובץ על יד, ג, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים ת"ש, באתר HebrewBooks
יהושע בן אברהם (1310-1355), הנגיד, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ היה בנו של רבי אברהם הנגיד בן רבי דוד הנגיד בן רבי אברהם בן הרמב"ם.
- ^ כסף משנה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ז, הלכה טז. הלכות תרומות, פרק יד, הלכה כ. הלכות זכייה ומתנה, פרק ב, הלכה ג. הלכות נערה בתולה, פרק ב, הלכה יב. ועוד.
- ^ סימן לח
- ^ בחיבורו הגדול בית יוסף או מאזכר את "חכם אחד מבני בניו של הרמב"ם" (בית יוסף, אורח חיים, סימן קסח) כאשר הכוונה לרבי יהושע הנגיד.