יהושע לייב לוינסון
הרב יהושע לייב לוינסון (ה'תר"ן, 1890 - ה'תש"ד 1944[דרושה הבהרה][1]) היה משגיח בישיבת ראדין בשנותיה האחרונות.
לידה |
1890 ה'תר"ן |
---|---|
פטירה |
1944 (בגיל 54 בערך) ה'תש"ה |
השכלה | תלמוד תורה (קלם) |
תקופת הפעילות | ?–1944 |
אב | צבי הירש לוינסון |
ביוגרפיה
עריכהיהושע לייב נולד ב 1890 לרבי צבי הירש לוינסון ולשרה בתו של החפץ חיים.
בצעירותו למד בישיבת קלם שבליטא, ולאחר מכן בישיבת ראדין.
בי"ג בסיון תרע"ה נשא לאישה את פרומה ליבה (נולדה בשנת תרנ"ג) בתם של יעקב משה ספיר ולאה לבית שלוסברג. החתונה נערכה בעיר שומיאץ שבמחוז מוהילוב שבבלארוס, שם שהתה באותה העת ישיבת ראדין.
בשנת ה'תרע"ט נדדה ישיבת ראדין, בעקבות מלחמת העולם, לעיר סנובסק, שהייתה אז בשליטת רוסיה. חודשים מספר לאחר פטירת רבי צבי הירש לוינסון בשנת ה'תרפ"א, בחודש אדר, יצאה הישיבה בדרכה חזרה לראדין. בשנת 1921 כששבה הישיבה לראדין נתמנה רבי יהושע למנהלה של הישיבה.
עם פריצתה של מלחמת העולם השנייה השתלטה ברית המועצות על ראדין. רוב תלמידי הישיבה עברו לווילנה שבליטא בעוד שמיעוטם נשאר בראדין, כאשר התנאים בווילנה נעשו קשים מדי החליטו, שוב, לפצל את הישיבה לשניים. מחצית אחת התמקמה באיישישוק בהנהגתו של יהושע לוינסון והאחרת באוטיאן. כאשר הסובייטים כבשו את ליטא הפסיקה הישיבה לתפקד.
כאמור, יהושע לייב כיהן כר"מ ומשגיח בישיבת ראדין לאחר פטירת אביו, וניהל אותה בשנותיה האחרונות. בהלווייתה 'חפץ חיים' הספידו רבי יהושע[2].
בזמן המלחמה גלה ליאנובה, משם גורש לגטו סלבודקה, לאחר מכן גורש בשנית למחנה הריכוז דכאו, שם נספה[3] בשנת תש"ה 1944[4].
כמו כן אשתו פרומה ליבה ושמונת ילדיהם[5], נספו בתחילת מלחמת העולם השנייה.
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו יתד נאמן, מוסף שבת קודש תשס"ד 30, צו, באתר אוצר החכמה.
- ^ בטאון דגלנו, באתר אוצר החכמה
- ^ יש שכתבו שרבי יהודע הובל לאושויץ ומת שם, או שנהרג בגטו קובנה, ראו מאמרו של דוד זריז להלן בקישורים חיצוניים.
- ^ אלה אזכרה, ג, עמ 307-302; אשרי, חורבן ליטא, עמ 255.
- ^ שמותיהם: צבי הירש, חיים אברהם, אהרן יצחק, נפתל, אסתר פריידה, רחל, זלאטה פערל.