יהושע נוישטיין

אמן ישראלי

יהושע נוישטיין (נולד ב-1940) הוא צייר ישראלי.

יהושע נוישטיין
יהושע נוישטיין
יהושע נוישטיין
לידה 1940 (בן 84 בערך)
דנציג
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור, פיסול
יצירות ידועות פרויקט נהר ירושלים (1970), המכחול הטעון של גוסטב קורבה (1970), הדלת של ויטגנשטיין (1970), מחיקות (1971-3), שטח חיוני (1976)
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
www.joshuaneustein.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"סטלה (1973/2008)" מיצב קונספטואלי של נוישטיין. גיליון נייר, ספריי אקרילי שחור, קיר, נעצים. (2008)

ביוגרפיה

עריכה

נוישטיין נולד בדנציג שבגבול גרמניה-פולין. בגיל 11 הגיע לניו יורק. שם למד במשך 5 שנים בישיבה חרדית. בשנים 1957 עד 61 סיים תואר ראשון בפילוסופיה והיסטוריה בסיטי קולג' של ניו יורק.

במקביל למד במכון פראט לאמנות, ובארט סטודיו ליג, ניו יורק. בין השנים 62 - 64 למד משפטים באוניברסיטת ניו יורק (NYU).

בשנת 1964 נוישטיין עלה לישראל וב-1981 שב בחזרה לניו יורק, מאז הוא חי בתל אביב וניו יורק הלוך ושוב עד היום.

בשלהי שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 נוישטיין מילא תפקיד מרכזי בקהילת האמנים הישראלית ואחד מחלוצי האמנות העכשווית.

בשנת 1968 נוישטיין יצר יחד עם ז'ראר מרקס וז׳ורג׳ת בליה, את העבודה הסביבתית החשובה הראשונה בארץ, מגפיים, בבית האמנים בירושלים. ביצירה הם הציגו אלפי זוגות מגפיים ישנות בערימות אשר מילאו את חדרי הבית עם צלילי רקע של צועדים.

בשנים 19681969, היה ממייצגי האמנות העכשווית בתערוכות הסתיו של מוזיאון ישראל, באוצרות משה גרשוני.

בשנת -1971 יזם את העבודה המושגית "פרויקט נהר ירושלים", יחד עם ז'ראר מרקס וז׳ורג׳ת בליה, שכלל השמעת צלילי מים נשפכים במזרח ירושלים, באזור שלרגלי אבו תור ומנזר סנט קליר ועד נחל קדרון.

ב 1973, נוישטיין ביצע כמה פעולות מיצב כגון The box; פגרי כבישים; חבילות חציר עם קולות של מסוקים (מיצב זה נכלל בכל התערוכות הגדולות בעולם שעסקו באמנות סביבתית אשר הוצגו בלוס אנגלס, מינכן, טוקיו, ברצלונה ווינה), מיצב "מחיקות", מי גשם ונוף נע.

הנושאים הקבועים של יהושע נוישטיין הם מחיקה והחלפה, וכן ביקורת המוסדות. רבות מעבודותיו זכו למעמד אייקוני בשדה האמנות הישראלי, בהן הפעולה הספציפית-לאתר פרויקט נהר ירושלים, ‘71׳ (שיתוף פעולה עם ז'ראר מרקס וז'ורז'ט בלייה); מיצבי ערימות השחת 71; עבודות קרעי נייר גדולות 1968 –2020; וסדרת עבודות משנות התשעים, 5 ערי אפר, שכללה מפות תבליט של ערים העשויות אפר דחוס, בגודל האולם, שהצופים הלכו בתוכן.

בשנת 1971 השתתף בתערוכה מושג + אינפורמציה, באוצרות יונה פישר והשתתף בתערוכה ׳מעבר לרישום׳ באוצרותה של מאירה פרי להמן ב 1972. שתיהן הוצגו במוזיאון ישראל.

ב-1977 הוזמן נוישטיין לדוקומנטה 6 בקאסל – ואף סולק מהתערוכה – עם המופע שלו "שטח חיוני", שבו תיעד כלב המסמן את הטריטוריה שלו עם שתן לאורך הגבול בין מזרח ומערב גרמניה. ב-1995 יצר את הספרייה הערפדית בביתן הישראלי בביאנלה של ונציה, באוצרות גדעון עפרת. ב-2012 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית של עבודותיו של נוישטיין במוזיאון ישראל.

עבודתיו של נוישטיין, נמצאות בין השאר באוספים של מוזיאון המטרופוליטן, ניו-יורק; המוזיאון לאמנות מודרנית, MoMA; מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית; מוזיאון גוגנהיים, ספריית מורגן, ניו-יורק; מוזיאון ברוקלין; מוזיאון סטדליק, אמסטרדם; מוזיאון ישראל, ירושלים; ומוזיאון תל אביב לאמנות.

תערוכות יחיד בולטות נוספות: עבודות עשר שנים בנייר, אוצרת שרה ברייטברג סמל, מוזיאון תל אביב. הספרייה העיוורת (שאריות מפרויקט הביאנלה בוונציה), רחבת בית אריאלה, אוצרת ונדי שפיר. טבע דומם של מטוס בוער, אוצר אמנון ברזל, תל חי. יערות פולין, אוצר ,י. ידלינסקי, גלריה לאומית Zachenta, ורשה פולין. יערות פולין, שדות מגנטיים, עותקי פחם, מוזיאון רוז לאמנות שאצרה ונדי שפיר וסוזן סטופס, בוסטון ארה״ב. ערי עפר, מוזיאון הרצליה; שוליים, אוצרת מונה פיליפ, מוזיאון האמנות המלכותית ROM קנדה.

פרקים שלמים אודות עבודתו של נוישטיין בספרים הללו: Unnatural Wonders פלאים לא טבעיים מאת ארתור דאנטו, עין בעין Eye to Eye מאת רוברט פינקוס וייטן, טרה אינפירמה מאת עירית רוגוף. מחק הרפאים של הזיכרון התרבותי, מאת ד"ר לואי קפלן. Erasure עורך בראד בקלי.

האובייקטים של נוישטיין בודקים את הקשר בין שפה ובין צורה (אין זה יחס שאחד מתאר את השני, אלו לא נושא ונשוא). ביצירותיו הוא חושף תהליך תוך פעולה פיזית (קיפול, קריעה וכדומה) על-פי כללים שהציב מראש כמו דקדוק שיטתי.

בשנות ה-60 - 70 נוישטיין שימש חוליית קשר בין אמנים ישראלים קונצפטואלים וסביבתיים.

ציר מרכזי עליו בנויה יצירתו של נוישטיין בעשור האחרון היא הקיום היהודי הישראלי והגלותי, תוך התמקדות בסוגיות של טריטוריאליות וניידות. המפה היא מוטיב בעבודתו.

בשנת 2021 הציג בגלריית המדרשה 'תערוכה מיוחדת'[1].

השכלה

עריכה
  • מכון פראט לאמנות, ניו יורק
  • ארט סטודיו ליג, ניו יורק

פרסים

עריכה
  • 1970 - פרס אראסט לציור ופיסול, ירושלים
  • 1970 - פרס ירושלים לאמנות הציור[2]
  • פרס סנדברג לאמנות ישראלית.

ספרים וקטלוגים

עריכה
  • נוישטייין - קו, סביבה, מושג. כתיבה ועריכה: גדעון עפרת; הוצאת לוין, 2021.
  • נוישטיין: כלומר רישום. עורכת: מאירה פרי-להמן. תרגום ועריכה: תמי מיכאלי. ירושלים: מוזיאון ישראל, 2012.
  • יהושע נוישטיין - חמש ערי אפר. עריכה: וונדי שפיר; תרגום: דריה קוסובסקי, הרצליה: מוזיאון הרצליה לאמנות, 2000.
  • יהושע נוישטיין - הספרייה העיוורת. אוצרת: וונדי שפיר; תרגום: מיכל ספיר, דפנה לוי. תל אביב: ספריית שער ציון בית אריאלה, 1997.
  • נוישטיין. אוצרת התערוכה: שרה בריטברד. תרגום: שולה אריאל. טקסט: רוברט פינקוס-וויטן. תל אביב: מוזיאון תל אביב, 1977.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יהושע נוישטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה