יואכים ואצטיס
יואכים ואצטיס (ברוסית: Иоаким Иоакимович Вацетис, בלטבית: Jukums Vācietis; 11 בנובמבר 1878 - 28 ביולי 1938) היה קצין בצבא האימפריה הרוסית וגנרל סובייטי, מראשי הצבא האדום במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.
 | |
| לידה |
11 בנובמבר 1873 לטביה (אז בתחומי האימפריה הרוסית) |
|---|---|
| הוצאה להורג |
28 ביולי 1938 (בגיל 64) מוסקבה |
| מקום קבורה |
גיא ההריגה בקומונרקה  |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית הקיסרית הרוסית |
| השתייכות |
 ,  |
| תקופת הפעילות | 1891–1937 (כ־46 שנים) |
| דרגה | מפקד ארמייה מדרגה ה-2 |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד בצבא האימפריה הרוסית, מפקד בצבא אדום | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה | |
| עיטורים | |
| עיטור אנה הקדושה, עיטור סטניסלב הקדוש, עיטור הדגל האדום, עיטור הכוכב האדום | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהקריירה מוקדמת
עריכהיואכים ואצטיס נולד למשפחת איכרים ממוצא לטבי. הוא חלם על אוניברסיטה אך בחר בקריירה צבאית שאיפשרה לו ללמוד על חשבון המדינה. בשנת 1891 הוא התנדב לצבא ושירת בריגה. בשנת 1897 סיים ואצטיס את בית הספר לקצינים בווילנה ובשנת 1909 סיים אקדמיה צבאית של המטה הכללי. בשנת 1912 ואצטיס קודם לדרגת לוייטנט-קולונל.
את קרבות מלחמת העולם הראשונה ואצטיס החל בפרוסיה המזרחית. בקרבות סביב ורשה ואצטיס נפצע וכאשר בסתיו 1915 חזר לחזית קודם לדרגת קולונל. ואצטיס לחם ביחידה הרובאים הלטביים ובמהלך שנת 1917 החלו הכנות לקידומו לגנרל אך לאור שינויי השלטון הדבר לא בוצע.
הצבא האדום
עריכהמייד לאחר מהפכת אוקטובר ואצטיס ביחד עם יחידתו עבר לתמיכה בשלטון החדש. בדצמבר 1917 הוא היה ראש אגף המבצעים במטה הכללי הסובייטי. בינואר 1918 הוא פיקד על דיכוי מרד של יחידות הפולניות ובאפריל 1918 מונה למפקד חטיבה לטבית שהייתה מוצבת במוסקבה. באותה תקופה זו הייתה אחד מיחידות הכי מאורגנות בצבא האדום. ביולי 1918 ואצטיס היה בראש כוחות הצבא האדום שדיכאו מרד שאוגן על ידי המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית (שמאל) במוסקבה. לאחר דיכוי המרד, ואצטיס מונה למפקד הכוחות בחזית המזרחית. ב-1 בספטמבר 1918 ואצטיס מונה למפקד העליון של הצבא האדום והיה בתפקיד זה עד ל-9 ביולי 1919. במקביל, בינואר-אביב 1919 ואצטיס היה מפקד של צבא לטביה הסובייטית.
ביולי 1919 ואצטיס הואשם בבגידה ונעצר. לאחר מספר שבועות האשמות בוטלו, אך ואצטיס לא חזר לתפקיד הקודם ולא חזר לפיקוד של יחידה קרבית כלשהי. החל מאוגוסט 1919 הוא היה בתפקיד מטה ומשנת 1921 ואצטיס היה מלמד באקדמיה צבאית של המטה הכללי.
ואצטיס היה מלמד באקדמיה צבאית עד לשנת 1937 (משנת 1927 פרופסור). בשנת 1928 הוענק לו עיטור הדגל האדום. במהלך עבודתו באקדמיה ואצטיס פרסם כמה מאמרים על קרבות מלחמת העולם הראשונה.
ב-29 בנובמבר 1937 ואצטיס נעצר והואשם בריגול לטובת גרמניה ולטביה. הוא הוצא להורג ב-28 ביולי 1938. ב-28 במרץ 1957 ואצטיס טוהר מכל אשמה.
