צ'ארלס יוברט הייסטינגס פאריאנגלית:Sir Charles Hubert Hastings Parr27 בפברואר 1848 - 7 באוקטובר 1918) היה מלחין, מורה ומוזיקולוג אנגלי.

יוברט פארי
לידה 27 בפברואר 1848
בורנמות', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוקטובר 1918 (בגיל 70)
Rustington, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Hubert Hastings Parry עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קתדרלת סנט פול בלונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
הושפע על ידי George Job Elvey, ויליאם סטרנדייל בנט, סמואל סבסטיאן וסלי, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות An English Suite, Ode to Newfoundland, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Knight Bachelor עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Elizabeth Maude Herbert (25 ביוני 1872ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Dorothea Ponsonby, Gwendolen Parry עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה
 
שלט הנצחה כחול מציין את מקום הולדתו של פארי בריצ'מונד טראס 2, בורנמות'
 
היינאם קורט, גולסטרשייר, בית הכפר המשפחתי.

ילדות ונעורים

עריכה

פארי נולד בריצ'מונד היל בבורנמות',[1] משנת 1858 למד בבית הספר טוויפורד בהמפשייר, שם עודד המנהל את כישרונו המוזיקלי וכמוהו גם שני נגני עוגב, סמיואל סבסטיאן וסלי בקתדרלת וינצ'סטר, ואדוארד ברינד, בכנסיית היינאם. וסלי הקנה לו אהבה למוזיקה של יוהאן סבסטיאן באך, שליוותה אותו כל חייו ומצאה בהמשך, לדברי הטיימס, ביטוי ביצירתו הספרותית החשובה ביותר, "יוהאן סבסטיאן באך, סיפור התפתחותו של מלחין דגול (1909)"[2]

ברינד נתן לפארי שיעורי פסנתר ויסודות ההרמוניה, ולקח אותו לפסטיבל שלוש המקהלות בהרפורד בשנת 1861. בין היצירות המקהלתיות באותו פסטיבל היו אליהו של פליקס מנדלסון, הרקוויאם של מוצרט, והאורטוריות "שמשון" ומשיח מאת הנדל. היצירות התזמורתיות כללו את הסימפוניה השישית של בטהובן ("הפסטורלית") והסימפוניה הרביעית של מנדלסון ("האיטלקית").[3] החוויה טבעה רושם עצום בפארי, וציינה משמעותית את ראשית הקשר שלו עם הפסטיבל לאורך כל חייו.

קריירה

עריכה

יצירותיו החשובות הראשונות הופיעו ב-1880. כמלחין הוא נודע בעיקר בשיר הכוראלי ירושלים, למילים של ויליאם בלייק, במוזיקה שהלחין ב-1902 להמנון ההכתרה "שמחתי", האודה למקהלה ותזמורת "יבורכו צמד סירנות" והמוזיקה למזמור "רפטון", למילים "אל יקר ואבי האנושות". יצירותיו התזמורתיות כוללות חמש סימפוניות וקובץ וריאציות סימפוניות. עוד חיבר את המוזיקה ל"אודה לניופאונדלנד", המנון הפרובינציות ניופאונדלנד ולברדור (ובעבר ההמנון הלאומי).

לאחר שניסה את כוחו בעבודה עם אביו בתחום הביטוח, לקח אותו ג'ורג' גרוב, תחילה כתורם לעבודתו רחבת היריעה, מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים בשנות ה-70' וה-80' של המאה ה-19, ןאחר, ב-1883, כפרופסור להלחנה ולתולדות המוזיקה בקולג' המלכותי למוזיקה, שגרוב היה מנהלו הראשון. בשנת 1895 החליף פארי את גרוב כראש הקולג', משרה בה התמיד עד סוף חייו. במקביל כיהן כפרופסור למוזיקה בקתדרה ע"ש הת'ר באוניברסיטת אוקספורד משנת 1900 עד 1908. הוא כתב ספרים אחדים על מוזיקה ותולדות המוזיקה, שהידוע בהם הוא כנראה המחקר שלו משנת 1909 על יוהאן סבסטיאן באך.

הן במהלך חייו והן לאחר מותו, חלו שינויים במוניטין שלו ובמעמדו בעיני הביקורת. חובותיו האקדמיות היו ניכרות ומנעו ממנו להקדיש את כל מרצו להלחנה, אבל היו מבני תקופתו, כגון צ'ארלס ויליירס סטנפורד, שראו בו את גדול המלחינים האנגלים מאז הנרי פרסל; אחרים, כגון פרדריק דיליוס, לא סברו כך. לעומת זאת, השפעתו של פארי על מלחינים מאוחרים יותר זכתה להכרה נרחבת. אדוארד אלגר למד חלק גדול מאומנותו מן המאמרים של פארי במילון גרוב, ובין תלמידיו של פארי בקולג' המלכותי היו ראלף ווהן ויליאמס, גוסטב הולסט, פרנק ברידג' וג'ון איירלנד.

פארי היה גם שייט נלהב והחזיק בבעלותו בזו אחר זו את הספינות הדו-תורניות "The Latois" ו"הנודדת". ב-1908 נבחר לחבר בשייטת היאכטות המלכותית, המלחין היחיד שזכה לכבוד זה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יוברט פארי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הווארד הייקרפט, "סופרי המאה העשרים: מילון ביוגרפי לספרות מודרנית, הוצאת Hw וילסון, isbn=978-0-8242-0049-7 1973
  2. ^ "מותו של סר יוברט פארי", הטיימס, 8 באוקטובר 1918, עמ' 6
  3. ^ פסטיבל המוזיקה של הרפורד", הטיימס, 10 בספטמבר 1861, עמ' 10