יוהאן אנדראס זגנר
יוהאן אנדראס פון זגנר (בהונגרית: Segner János András; 9 באוקטובר 1704 – 5 באוקטובר 1777) היה מדען ומחנך הונגרי.
 | |
| דיוקן של יוהאן אנדראס סגנר | |
| לידה |
9 באוקטובר 1704 ברטיסלאבה, ממלכת הבסבורג  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 1777 (בגיל 72) האלה, ממלכת פרוסיה |
| מקום קבורה |
שטאדטגוטסאקר |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פרידריך שילר (1730) |
| מנחה לדוקטורט |
Georg Erhard Hamberger |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
יוהאן גאורג ביש, Christian Garve, Johann Ephraim Scheibel, August Hermann Niemeyer, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה המלכותית |
  | |
תרומות מדעיות
עריכהמתמטיקה
עריכהב-1728 פרסם זגנר מאמר ובו הוכחה של כלל הסימנים של דקארט לקביעת מספר השורשים החיוביים והשליליים של משוואה אלגברית שכל שורשיה ממשיים; מאוחר יותר הוא הקדיש מאמר נוסף לגזירת הכלל הזה (1758). בהתכתבות עם לאונרד אוילר מ-1761 הוא הציג פתרון רקורסיבי לבעיה של קביעת מספר החיתוכים של מצולע בעל n צלעות למשולשים באמצעות אלכסונים לא נחתכים (ראו גם משפט אוילר על חלוקת מצולעים). התכתבות זו הובילה לגילוי החשיבות הקומבינטורית של מספרי קטלן.
בלוגיקה מתמטית זגנר פיתח את רעיונותיו של לייבניץ והיה אחד הראשונים לעשות שימוש נרחב במערכת של סמלים ייעודיים כדי לפרמל היסקים לוגיים.
פיזיקה
עריכהב-1751 זגנר הציג לראשונה את מושג מתח הפנים של נוזלים, תוך שהוא מפתח המשגה של פני השטח שלהם כממברנה מתוחה. הוא ניסה ללא הצלחה לפתח תיאוריה מתמטית של פעולה קפילרית. עם זאת, השקפותיו על כוחות משיכה זעירים ובלתי מובחנים היוצרים מתיחות תמידית של פני הנוזל סללו את הדרך לפיתוח הכמותיים יותר שבאו לאחר מכן.
זגנר הוכיח שלכל גוף מוצק קיימים לפחות שלושה "צירי סימטריה מוכללים", והציג בעקבות כך את שלושת הצירים הראשיים של גוף קשיח. בכך למעשה גילה וזיהה לראשונה את חשיבות טנזור ההתמד, ועבודתו מכילה אבחנות ראשוניות על ההקשרים הרעיוניים של מושגים אלו. אוילר היטיב להשתמש בתגלית זאת, והסיק את משוואותיו החשובות על התנועה הסיבובית של גוף קשיח (ב-1765), שמתארות את הסיבובים של גוף קשיח ממערכת ייחוס שציריה מתלכדים עם הצירים הראשיים שלו. מאוחר יותר, זגנר חקר את התאוריה של סביבונים מסתובבים.
זגנר המציא את אחת מטורבינות המים הראשונות, המצאה שהייתה בעלת חשיבות ראשונה במעלה. הוא נעזר בעבודתו התאורטית של דניאל ברנולי על כוח התגובה של סילוני מים כדי לתכנן את גלגל זגנר, שמזכיר סוג אחד של ממטרה מודרנית. בקרב היסטוריונים של המדע זגנר זכור כ"אבי טורבינת המים" בשל המצאתו. המצאתו זו וכן התכתבויותיו עם אוילר השפיעו במידה מסוימת על עבודתו התאורטית של אוילר על טורבינות.
המצאות
עריכהזגנר הקדיש זמן רב לשיפור ושכלול מכשירים מדעיים קיימים, החל מסרגל החישוב ועד לשעונים וטלסקופים. במאמר מ-1758 זגנר תיאר שיטה מכנית אוניברסלית לחישוב שורשים ממשיים של משוואות פולינומיות, וב-1770 הממציא האנגלי ג'ון ראונינג פיתח מחשב אנלוגי מתאים בהתבסס על מאמרו של זגנר.[1]
יוהאן פרידריך בנזנברג ציין ביומנו שזגנר פיתח התקן מכני להדגמה של תנועת הפרצסיה של ציר כדור הארץ.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
- יוהאן אנדראס זגנר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- יוהאן אנדראס זגנר, באתר MacTutor (באנגלית)
- יוהאן אנדראס זגנר, באתר Encyclopedia.com
- יוהאן אנדראס זגנר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Machines for Solving Algebraic Equations
- ^ Jörg Friedrich Wagner, Andor Trierenberg, First Demonstration of a Gimbal Mounted Gyroscope by JGF Bohnenberger, ResearchGate, October 2010