יוחנן עמוס קומניוס

יוחנן עמוס קומניוס (בצ'כית: Jan Amos Komensky, בלטינית: Johannes Amos Comenius), 28 במרץ 1592 – 15 בנובמבר 1670. היה פילוסוף צ'כי, פדגוג ותאולוג, שנחשב לאבי החינוך המודרני. הוא כיהן בתור הבישוף האחרון מטעם האחים הצ'כים, לפני שהפך לפליט על רקע דתי. היה מן הראשונים שקראו לזכות אוניברסלית לחינוך, וניסח את התביעה בספרו הידוע Didactica Magna. כמחנך ותאולוג, הוביל שורה של בתי ספר וייעץ לממשלים ברחבי אירופה הפרוטסטנטית במהלך מחצית המאה ה-17.

יוחנן עמוס קומניוס
Jan Amos Komenský

לידה	28 במרץ 1592 ניבניצה , מרקיזות מוראביה, נחלת כתר בוהמיה, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה	15 בנובמבר 1670 (בגיל 78) אמסטרדם, הרפובליקה ההולנדית
מקום קבורה	נארדן
השקפה דתית	נצרות פרוטסטנטית
מקום לימודים	אוניברסיטת היידלברג
תחומי עניין	פדגוגיה, מדע, ספרות, פילוסופיית הטבע, תאולוגיה, פילוסופיה, religious emigration
עיסוק	מורה, סופר, פרסביטר, ארכיונאי, היסטוריון, פוליטיקאי, בלשן, מדען, תאולוג, איש חינוך, פילוסוף, בישוף
מדינה	ממלכת הבסבורג
בן או בת זוג	Johanna Gajusová (17 במאי 1649–15 בנובמבר 1670) Marie Dorota Cyrillová (3 בספטמבר 1624–27 באוגוסט 1648) Magdalena Vizovská (19 ביוני 1618–1622)
צאצאים	Alžběta Komenská, Daniel Komenský
חתימה

Via Lucis', 1668

קומניוס היה יוצר פורה מבחינה פדגוגית והגותית. הוא יצר ספר לימוד מאוייר שנכתב בשפות מקומיות במקום בלטינית. את תוכניות הלימודים שלו בנה בהדרגתיות, מצורות פשוטות של תוכן, לתכנים מקיפים יותר, ודגל בלמידה ארוכת טווח שמתמקדת יותר בחשיבה לוגית ופחות בשינון. בנוסף, האמין קומניוס בשוויון הזדמנויות לילדי עניים, בחינוך לנשים, ובהשכלה כללית ומעשית לכל. מלבד מוראביה, האזור שבו נולד ופעל, הוא חי ועבד באזורים שונים של האימפריה הרומית הקדושה, ובמדינות כמו שוודיה, האיחוד הפולני-ליטאי, טרנסילבניה, אנגליה, ארצות השפלה והונגריה.

קורות חייו, פועלו ויצירותיו

קומניוס נולד במוראביה כבן למשפחה שנמנתה עם "איגוד האחים הצ'כיים". הדתיות לפי נוסח הרפורמציה הייתה אחת היסודות העיקריים בהגותו ובפועלו. קומניוס נתייתם בגיל צעיר, חינוכו הוזנח ורק כשהיה בן 16 התחיל ללמוד בבית ספר לטיני. בשנת 1611 התחיל ללמוד תאולוגיה בהרבורן שבגרמניה, שם התוודע לרעיונותיו של ראטקא, יליד צפון גרמניה שהיה הראשון לנסח דידקטיקה משוכללת והציע דרכים קלות ויעילות להוראת הלשונות העתיקה, וגם לדרכי החינוך של הישועים. הדבר עורר בקומניוס צורך להנהיג תיקונים גם בחינוך הפרוטסטנטי. לאחר שחזר למולדתו התמנה למנהל בית ספר לטיני ולאחר מכן לכומר של האחים הצ'כיים. כשנתיים לאחר פרוץ מלחמת 30 השנים נרדפו הפרוטסטנטים בבוהמיה. קומניוס רצה לחזק את בני עמו וכתב בצ'כית את "מבוך העולם וגן העדן של הלב". באותו זמן האמין להוזים ונביאים שהבטיחו ישועה לעמו. בשנת 1628 הוא שימש כמורה בגימנסיה. עם כניסת שוודיה למלחמה ב-1631 ביקש קומניוס להכשיר את תחייתה באמצעות חינוך מתוקן, לשם כך עיין בספרות הדידקטית של תחילת המאה ה-17 ובכתבי פרנסיס בייקון, את התוצאות סיכם בספריו שנכתבו בצ'כית: "הדידקטיקה הגדולה", בית ספר של הילדות-על החינוך בגיל הרך. יצירה זו משכה את דעת הקהל גם מחוץ לגבולות המדינה. בספר זה הוא הציע שיטה מהפכנית: הסבר של העולם באמצעות איקונוגרפיה - תמונות ממוספרות ולידן הסברים כתוב. עקב מפלות הפרוטסטנטים ב-1632, גנז קומניוס את הנוסח הצ'כי של שני הספרים. בזמן מאוחר יותר בשנת 1657, פרסם בתרגום לטיני ספרים המכוונים אל העולם הרחב, ובנוסף כתב את שער הלשונות הפתוח שתורגם לעותקים רבים ובזכותו התפרסם שמו ברבים. הוא זכה להצלחה מרובה עם ספר הלימוד שלו "השקפה מקיפה...של חוכמת הטבע ברוח נוצרית".

באותה תקופה החל קומניוס להגות את רעיונותיו הפאן-סופיים כלומר חכמה כוללת, או מדע אוניברסלי שישמש את ידיעת הרוב בכל התחומים והכין תוכנית לאנציקלופדיה של כל החוכמות והמדעים ברוח הנצרות, אותה רצה להוציא בשיתוף עם מלומדים אחרים. בשנת 1641 הוזמן קומניוס לאנגליה, אך משום שהמצב הפוליטי החריף במדינה לא התגשמו שם תוכניותיו. כעבור שנה נענה להזמנה של שוודיה וחיבר שם ספרי לימוד ללטינית. קומניוס לא התלהב מתפקיד זה, כי הוא הרחיק אותו מענייני הפאנסופיה, אך נענה מתוך תקווה ששוודיה תסייע בשחרור מולדתו. בשנת 1643 קומניוס כתב בלטינית את ספרו הדידקטי השני והוא היה הראשון שיצא לאור, שמו: "השיטה החדשה בהוראת לשונות".

בשנת 1650, נענה קומניוס להזמנה לתקן את בית ספר התיכון בצפון מזרח הונגריה ברוח "בית ספר הפאנאסופי" בעל 7 כיתות, אך הוא הצליח להקים רק 3 כיתות ראשונות.

כשהיה בהונגריה חיבר שניים מספריו המפורסמים ביותר: "העולם המצויר" (1658), ספר לימוד מעוטר, ו"בית ספר כמקום משחק" (1656). זמן קצר לאחר שובו ללאשנו נהרסה העיר במלחמה בין שוודיה ופולין, קומניוס איבד שם את כל רכושו, את ספריו ואת כתב היד שלו. הוא מצא מקלט בהולנד והוציא שם לאור ב-1657 את כל כתביו הדידקטיים ובתוכם לראשונה את "הדידקטיקה הגדולה". בשנות חייו האחרונות חיבר כתבים דתיים לנחמת האחים הצ'כים בתפוצותיהם והמשיך בכתיבת חיבורו הפאנסופי הגדול, שהתחיל בשנות ה-40.

כתבי יד שלו נתגלו רק ב-1935.

האסטרואיד 1861 Komenský שהתגלה על ידי האסטרונום הצ'כי לובוש קוהואוטק, נקרא על שמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוחנן עמוס קומניוס בוויקישיתוף

• יוחנן עמוס קומניוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי יוחנן עמוס קומניוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• יוחנן עמוס קומניוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• יוחנן עמוס קומניוס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יוחנן עמוס קומניוס, באתר Discogs (באנגלית)