יוטה סטארס
יוטה סטארס (באנגלית: Utah Stars) הייתה קבוצת כדורסל מהעיר סולט לייק סיטי, יוטה, אשר שיחקה בליגת ה-ABA בין השנים 1967–1976. נקראה בעבר "אנהיים אמיגוס" (1967–1968) ו"לוס אנג'לס סטארס" (1968–1979), בטרם עברה ליוטה. בעונת 1970/1971 זכתה באליפות ליגת ה-ABA.
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד | 1967 | ||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
| אולם ביתי | סולט פאלאס (12,000 מושבים) | ||
| מיקום | סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית | ||
| תאריך פירוק | 1976 | ||
| ליגה | ליגת ה-ABA | ||
| אזור | מערב | ||
| היסטוריה |
אנהיים אמיגוס (1967–1968) לוס אנג'לס סטארס (1968–1970) יוטה סטארס (1970–1976) | ||
| תארים | |||
| |||
  | |||
היסטוריה
עריכההקבוצה הוקמה בשנת 1967 בעיר אנהיים שבקליפורניה, בשם "אנהיים אמיגוס", לקראת עונת הבכורה של ליגת ה-ABA.[1] ב-13 באוקטובר 1967 השתתפו האמיגוס במשחק הראשון בתולדות הליגה, בו הפסידו מול אוקלנד אוקס בתוצאה 129–134.[2] לאורך אותה עונה הפסיד המועדון כחצי מיליון דולר, בגין תפוסת קהל נמוכה, ובסיומה עברה הקבוצה ללוס אנג'לס ושינתה את שמה ל"לוס אנג'לס סטארס".[3] בעונת 1969/1970 העפילו הסטארס לראשונה לפלייאוף ה-ABA, ואף גברו על דאלאס צ'אפרלס ועל דנוור רוקטס בדרך לסדרת גמר הליגה. בסדרת הגמר עצמה הפסידה לוס אנג'לס בתוצאה 2–4 מול אינדיאנה פייסרס, בה בלטו חברי היכל התהילה של הכדורסל לעתיד מל דניאלס ורוג'ר בראון.
במרץ 1970 נמכר המועדון לאיש עסקים מקולורדו, אשר העביר את הקבוצה לעיר סולט לייק סיטי שביוטה, בתור "יוטה סטארס".[4] בעונתם הראשונה ביוטה השיגו הסטארס את מאזן הניצחונות השני בטיבו בליגה (57–27), והעפילו לגמר ה-ABA בפעם השנייה ברציפות; בסדרת הגמר גברה יוטה על קנטקי קולונס בתוצאה 4–3, ובכך זכתה באליפות היחידה בתולדותיה.[5] לאורך הפלייאוף בלטו בקבוצה השחקנים זלמו בייטי, וילי וייז, גלן קומבס ורון בון, תחת המאמן הראשי ביל שרמן.[6]
בעונות 1971/1972 ו-1972/1973 הודחה הקבוצה מהפלייאוף על ידי הפייסרס בסדרת גמר המערב, ובעונת 1973/1974 השתתפה בפעם השלישית בתולדותיה בסדרת גמר הליגה. על אף יכולת טובה של כוכבי הקבוצה ג'ימי ג'ונס, בייטי, וייז ובון, הפסידו הסטארס בגמר מול ניו יורק נטס, אותה הוביל ג'וליוס ארווינג. לקראת עונת 1974/1975 צירפה יוטה באופן תקדימי את הסנטר מוזס מלון בן ה-19 היישר מליגת התיכונים.[7] חרף הצטיינותם של מלון (18.8 נקודות ו-14.6 ריבאונדים למשחק) ושל בון (25.2 נקודות למשחק), סיימו הטארס את עונתם המלאה האחרונה עם מאזן שלילי 38–46.
בדצמבר 1975, לאחר 16 משחקים בעונת 1975/1976, התפרקה הקבוצה בשל קשיים כלכליים של הבעלים, אשר החסיר תשלומים לשחקניו ולליגת ה-ABA.[8] שישה משחקני יוטה פרשו ממשחק, בעוד ארבעה אחרים (בהם מלון ובון) נמכרו לקבוצת ספיריטס אוף סנט לואיס.[9]
מאזנים לפני עונה
עריכה
| עונה | שם | מאמן | ניצחונות | הפסדים | % ניצחונות | פלייאוף |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1967/1968 | אנהיים אמיגוס | אל ברייטמן, הארי דינל | 25 | 53 | 32.1% | — |
| 1968/1969 | לוס אנג'לס סטארס | ביל שרמן | 33 | 45 | 42.3% | — |
| 1969/1970 | לוס אנג'לס סטארס | ביל שרמן | 43 | 41 | 51.2% | הפסד בגמר הליגה |
| 1970/1971 | יוטה סטארס | ביל שרמן | 57 | 27 | 67.9% | זכייה באליפות הליגה |
| 1971/1972 | יוטה סטארס | לאדל אנדרסון | 60 | 24 | 71.4% | הפסד בגמר המערב |
| 1972/1973 | יוטה סטארס | לאדל אנדרסון | 55 | 29 | 65.5% | הפסד בגמר המערב |
| 1973/1974 | יוטה סטארס | ג'ו מולאני | 51 | 33 | 60.7% | הפסד בגמר הליגה |
| 1974/1975 | יוטה סטארס | באקי באקוולטר, טום ניסאלקי | 38 | 46 | 45.2% | הפסד בחצי גמר המערב |
| 1975/1976 | יוטה סטארס | טום ניסאלקי | 4 | 12 | 25.0% | — |
קישורים חיצוניים
עריכה
- סיכום העונות של המועדון, באתר Basketball-reference.com
הערות שוליים
עריכה- ^ אנהיים אמיגוס, באתר remembertheaba.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין אנהיים לאוקלנד, באתר basketball-reference.com
- ^ לוס אנג'לס סטארס, באתר remembertheaba.com
- ^ יוטה סטארס, באתר remembertheaba.com
- ^ חברי הסטארס נזכרים בזכיית אליפות עונת 1971, באתר sltrib.com, 18 במאי 2011
- ^ סטטיסטיקות סדרת הגמר בין יוטה לקנטקי, באתר basketball-reference.com
- ^ איך מוזס מלון דילג על הקולג' כדי להציל את משפחתו, באתר וושינגטון פוסט, 14 בספטמבר 2015
- ^ הבעלים של הסטארס מפסיק את פעילות הקבוצה, באתר הניו יורק טיימס, 2 בדצמבר 1975
- ^ הספיריטס מצרפים את הכוכבים של הסטארס, באתר הניו יורק טיימס, 3 בדצמבר 1975