יומני גבע
יומני גבע היו יומני קולנוע שהפיקה חברת "סרטי גבע" והוקרנו בבתי הקולנוע בישראל כיומני חדשות לפני הסרט העיקרי בשנים 1952–1970.
את "סרטי גבע" הקימו חלוצי הקולנוע הישראלי, המפיקים מרדכי נבון ויצחק אגדתי, אחיו של ברוך אגדתי. יומני הקולנוע של האולפנים הוקרנו בבתי קולנוע טרם ההצגה הראשית, לסירוגין עם יומני הקולנוע של המתחרה, "יומני כרמל". למרות שאולפני גבע היו חברה פרטית, והיומנים היו יוזמה מסחרית, ברקע להפקת היומנים גם מעורבות פוליטית של דוד בן-גוריון, אשר דחף להפקת היומנים המתחרים ל"כרמל" לאחר שאלה האחרונים היו בשליטה חלקית של שרי הפנים של הפועל המזרחי. היומנים היו למעשה המשך של סדרת יומנים קודמת, שהופקה על ידי קולקטיב האמנים החולוני "קולון-גבע" בין 1950 ל-1952 והיוזם הראשי של יומנים קדומים אלה, שאול גוסקינד, המשיך לפעול להפקת יומני גבע.
אות הפתיחה של יומני גבע היה המנגינה "World of Sport".
בין הקריינים של יומני גבע בלטו קרייני קול ישראל גדעון לב-ארי ואלימלך רם. רבים מן היומנים בוימו על ידי הבמאי נתן גרוס והצלמים אדם גרינברג ודוד גורפינקל התחילו את דרכם ב"גבע".
עם הקמת הטלוויזיה הישראלית ב-1969 ירד הביקוש ליומני חדשות קולנועיים, ויומני גבע הופסקו. הסרט "שגעון של מולדת" מ-1980 מכיל אסופה של קטעי יומני גבע מן השנים 1953 ועד להפסקת שידורם.
התמלוגים מהקרנת יומני גבע היו מוקד לסכסוך משפטי בין השותפים לשעבר בחברת האולפנים המאוחדים (עיזבונו של נבון המיוצג על ידי חברת "ברקי פטה המפריס" מחד ואולפני הרצליה, מפיקיהם של יומני כרמל מאידך).[1][2]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- קטע יומן: חיי הלילה בתל אביב, ynet
- נירית אנדרמן, היומן האחרון: פרידה אחרונה מאולפני גבע, באתר הארץ, 11 במרץ 2011
- הוסרטו משחקי הנבחרת במוסקבה והשתתפות הצנחנים בהתחרות, דבר, 19 באוגוסט 1956
- יורם פרי, שערוריה ושמה קולנוע, דבר, 1 בינואר 1965
- אוסף יומני החדשות של אולפני הרצליה כולל את יומני כרמל הרצליה ואת יומני גבע, באתר סינמטק ירושלים
הערות שוליים
עריכה- ^ יצחק דנון, ביהמ"ש: "יומני גבע" אינם שייכים לאולפני הרצליה; ישיבו כל רווח שהפיקו מהם, באתר גלובס, 25 במרץ 2008
- ^ פסק הדין בעליון - ז. גלסברג, פסיקה: פיצויים ללא הוכחת נזק – סעד שאינו תמיד זמין, פיטפוטנטים, 11 באפריל 2012