יונה אושפיז (תעשיינית)

תעשיינית ישראלית

יונה אושפיז (יולי 192220 באפריל 2020) הייתה תעשיינית ישראלית, אשתו של התעשיין יונה אושפיז ומנהלת מפעל "יונה אושפיז מנועי חשמל" לייצור מנועים חשמליים, כלת פרס התעשייה (1977), ממדליקי המשואה ביום העצמאות (1985)[1] ועמיתת כבוד של הטכניון (1994)[2].

יונה אושפיז
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה יולי 1922
ביאליסטוק, פולין
פטירה 20 באפריל 2020 (בגיל 97)
מדינה ישראל
תאריך עלייה 1924
מקצוע תעשיינית
תפקיד מנהלת מפעל "יונה אושפיז מנועי חשמל" לייצור מנועים חשמליים
בן זוג יונה אושפיז
פרסים והוקרה

חייה

עריכה

נולדה כבת זקונים לאהרן שמאי קוברינסקי ולרחל לבית סלוצקי, במשפחה בת ארבעה ילדים, בביאליסטוק, פולין[3], לשם ברחו הוריה בחוסר כל מיקטרינוסלב שבברית המועצות. אחיה הוא אפרים בן ארצי, לימים, אלוף בצה"ל וראש אגף האפסנאות. אביה, אהרן, הצליח לשקם עצמו כלכלית בפולין, והמשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1924. הוריה עברתו את שם המשפחה לבן ארצי. ילדותה עברה עליה בתל אביב. סיימה לימודיה בגימנסיה הרצליה.

בשנת 1940 הכירה את יונה אושפיז, והם נישאו ב-1942[4]. מאז נישואיה הייתה יונה אושפיז מעורבת בפעילות החברה שהקים בעלה, שכלל מפעל לייצור מנועי חשמל תעשייתיים.

ראשיתו של המפעל ב-1938 היה במתן שרותי תיקון למנועים וגנרטורים לתעשייה המקומית. עם סיום מלחמת העולם השנייה, החל המפעל בפיתוח, תכנון וייצור מנועי חשמל. הפיתוח המואץ נעשה במקביל להתפתחות שחלה במשק הישראלי, כולל מגוון המוצרים וגודלם. בשנות ה-50 וה-60 חל גידול משמעותי במערך תחנות הכוח של חברת החשמל, מערכות קדוחי מים של חברת מקורות, והקמתם של התעשיות הכימיות והפטרוכימיות. השקעות אלו נדרשו לאספקה מקומית של ציוד חשמלי-מכני גדול ואמין מורכב. החברה הייתה בין אלו שתרמו למשק הישראלי בראשית צעדיו בתחומים אלו.

בשנת 1950 לקה בעלה, יונה אושפיז, בהתקף לב, ובעת שהותו בבית החולים, לצד טיפולה בו, לקחה על עצמה אושפיז את הדאגה להמשך תפקודו של המפעל. לאחר ההחלמה המשיכה לעבוד במפעל, כאשר מעורבותה בניהול השוטף הלכה וגברה. לאחר פטירתו של בעלה באוקטובר 1970, נטלה על עצמה את ניהול החברה[5].

יונה אושפיז הייתה לאישה הראשונה שקיבלה את פרס התעשייה בישראל, באפריל 1977[6][7]. במשך שנים רבות הייתה חברת בנשיאות התאחדות התעשיינים[8]. ב-1994 קבלה תואר עמית כבוד של הטכניון - המכון הטכנולוגי לישראל. ב-2001 קיבלה אות הוקרה של תעשיית המתכת והחשמל אל אגוד התעשיות של התאחדות התעשיינים. ב-2004 קיבלה אות הוקרה על מפעל חיים בתחום הנדסת החשמל מטעם משרד התשתיות הלאומיות. ב-2006 קיבלה אזרחות כבוד של העיר חולון. וב-2009 קיבלה את "אות יקיר התעשייה" על שם אריה שנקר. ב-2013 קיבלה את אות יקירת הגמלאים בתעשייה[9].

נפטרה באפריל 2020[10].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה