הרב יונה שטנצל (כ"ב באב ה'תרס"ד, 3 באוגוסט 1904 - י"ט בתמוז תשכ"ט, 5 ביולי 1969) היה רב בתל אביב. נודע כמייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.

הרב יונה שטנצל
לידה 3 באוגוסט 1904
סוסנוביץ, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 ביולי 1969 (בגיל 64)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת חכמי לובלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 5 ביולי 1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב משה פיינשטיין מימין, עם הרב שטנצל
החזון איש משמש כסנדק בברית מילה, תל אביב, הרב שטנצל מברך על כוס היין

ביוגרפיה

עריכה

נולד בעיר סוסנוביץ שבפולין לרב שלמה שטענציל ומרים ביילה (צוויגנאפט). אחיינו של המשורר היידי אברהם נחום שטנצל. בגיל 13 התייתם מאביו, ולמד מספר שנים בישיבה בקרקוב, שם היה חברותא של הרב משה מרדכי בידרמן[דרוש מקור], לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת חכמי לובלין בראשות בן משפחתו, הרב אריה צבי פרומר. נישא ב-21 בינואר 1932 לשבע (פישל), בתו של חיים הלוי פישל, סוחר מסוסנוביץ, חסיד גור.

בשנת תרצ"ה (1935) עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת נווה שאנן בתל אביב. בראשית ימיו בארץ התפרנס ממפעל "דבק יונה" שפתח בתל אביב. במשך עשרות שנים שימש כרב בית החסידים "ארלנגר" ומגיד שיעור בדף היומי ועוד. יחד עם האדמו"ר ממודזיץ' מונה לאחראי מחלקת הכשרות ברבנות של תל אביב. בהמשך מונה כרב האחראי על מחלקת השבת של הרבנות בתל אביב, ובתפקידו היה אחראי על התקנת העירוב בעיר תל אביב ונועץ בחזון איש שבא לראות בעיניו את העירוב.

היה פעיל למען שמירת הצביון הדתי בתל אביב. ב-3 באוגוסט 1957[1], כאשר חברת דן רצתה להפעיל לראשונה תחבורה ציבורית לפני צאת השבת, יצא עם עשרות מתפללי בית הכנסת שלו שהיה סמוך לתחנה המרכזית כדי למנוע את נסיעת האוטובוסים. על מעשה זה הועמד למשפט אך יצא זכאי[דרוש מקור].

נפטר בי"ט בתמוז שנת תשכ"ט, 5 ביולי 1969 ונטמן בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

מפעל המשנה היומית וההלכה היומית

עריכה

רבים מבני משפחתו של הרב שטנצל נרצחו בשואה. לזכרם ולזכר שאר הנספים בשואה, יישם את הרעיון של רבו וקרוב משפחתו (בן דודו של אביו, דרך שני הוריו) הרב אריה צבי פרומר ללמוד מדי יום משנה אחת מסדרי זרעים וטהרות וממסכתות נוספות שאין עליהן תלמוד בבלי; וכן שישה סדרי משנה בקצב של שתי משניות ליום, משום שאותיות המילה "משנה" זהות לאותיות "נשמה". המפעל קיבל את הסכמות האמרי אמת מגור, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג[2], הרב משה פיינשטיין ועוד.

בהתייעצות עם החזון איש ייסד את מפעל לימוד הלכה יומית, שבמסגרתו נלמדות מדי יום הלכות כך שתוך כארבע וחצי שנים מסיימים ללמוד את שולחן ערוך אורח חיים וכן חלקים של קיצור שולחן ערוך הנוגעים לאורח החיים היומי.

ילדיו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יהודה שיף ודני דור, ישראל 50, הוצאת גלי אלפא תקשורת, 1997
  2. ^ עניני דת (כשרות, שמירת שבת ומועדים) - אותיות א'-ח'., באתר ארכיון המדינה, עמ' 282