יוסף קוסונוגי

צייר ישראלי יליד הונגריה

יוסף קוֹסוֹנוֹגי (2 באפריל 190810 במרץ 1981) היה צייר ישראלי. הצטיין בעיקר באקוורלים. חתן פרס דיזנגוף לציור פעמיים (1944 ו-1954).

יוסף קוסונוגי
לידה 2 באפריל 1908
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במרץ 1981 (בגיל 72) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הפרוסית לאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה
 
יוסף קוסונוגי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
 
דיוקן עצמי משנות ה-30
 
לוחית זיכרון על ביתו של יוסף קוסונוגי בשדרות עמנואל הרומי 14 בתל אביב, שנקבעה במסגרת פרויקט הנצחת אמנים שחיו ופעלו בעיר

קוסונגי נולד ב-1908 לאברהם, מסגר במקצועו, ולבתיה לבית ווייסמן בבודפשט בירת הונגריה. בגיל 12 לערך התחיל לצייר. עם סיום לימודיו התיכוניים יצא לברלין, שם למד מכונאות, וגם נגינה בכינור. במקביל, לקח שיעורים באקדמיה לציור במשך ארבע שנים. הוא המשיך להתגורר בעיר עד עלותו לארץ ישראל דרך צרפת בשנת 1926.

בארץ החל לעבוד בבניין בתל אביב ובמשך שלוש שנים עבד כמכונאי ונהג טרקטור בפרדסי מושב גן חיים. כעבור זמן זה עבר להתגורר בירושלים והשתתף בתערוכה ראשונה במגדל דוד.

במהלך שנות ה-20 למד אצל יצחק פרנקל, אצלו הושפע מהאמנות הצרפתית[1][2][3]. בשנת 1929 הצטרף לקבוצת ציירים בשם "מסד" שעליה נמנו אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, מרדכי לבנון, ישראל פלדי, צבי שור ואריה ארוך והציג בתל אביב ביחד עמם. תערוכת ציורים שלו, שכללה צבעי שמן, צבעי מים ורישומים, הוצגה בשנת 1931 בבית ליבוביץ ברחוב ביאליק 20 בתל אביב[4]. קוסונוגי התגורר בתל אביב, בסמוך לכפר סומייל, אותו אף צייר בשנת 1930. הוא ערך סיורים לימודיים בצרפת, הולנד, איטליה וספרד. בשנים 1949–1952 צייר תמונות מנוף עין כרם.

באירוע חנוכת מוזיאון תל אביב הציג שתי תמונות. בנוסף, הציג בחיפה ובית האמנים בירושלים ופריז, סאו פאולו, אמסטרדם, קנדה שווייץ ודרום אפריקה. הוא השתתף גם בתערוכת העשור ב-1958.

קוסונוגי פרסם מאמרים בירחון לאמנות ולספרות "גזית".

הגם שצייר מספר לא מבוטל של ציורים בצבעי שמן על בד, הוא בלט בציור בצבעי מים על נייר. הרבה לצייר את נופי הארץ, דמויות נשים ונושאים מוזיקליים.

ב-1956 עבר לגור ברובע האמנים בצפת ופתח שם גלריה ליצירותיו.

היה נשוי לתמר לבית וילקֶר ואב לשניים. בנו דורון נישא לגוני, בתו של יגאל אלון.

יוסף קוסונוגי נפטר ב-1981 ונקבר לצד אשתו (שנפטרה בנובמבר 1979) בבית העלמין קריית שאול.[5]

יצירותיו נמצאות במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון חיפה ובמוזיאונים בטוקיו, מונטריאול ואחרים.

פרסים

עריכה

ספריו

עריכה

ספריו שאייר:

  • יגאל כרמי, החמור הגבור; הציורים מאת יוסף קוסונוגי, תל אביב: (המנון), תרצ"ט. (לילדים)
  • מנחם צוריאל, וזה האשה: שירים; רישומים: יוסף קוסונוגי; אותיות וכתיבה גרפית: משה מנוילוביץ, צפת; תל אביב: [חמו"ל], תשכ"ז.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יצחק פרנל-פרנקל שחקנים,תלבושות ועיצוב במות ב"הבימה" ו"האהל" 1936-1949, ישראל: דפוס "חבצלת" הרצליה, 1993
  2. ^ שלמה שבא, לצייר ארץ כמולדת סיפורו של דור האמנים הראשון, ישראל, 1992
  3. ^ דוד גלעדי, מסילות באמנות 82 ציירים ישראלים, ישראל: הוצאת ספרים "יבנה" בע"מ, 1989
  4. ^ תערוכות, הארץ, 27 בספטמבר 1931
    מ. מוניה, הצייר יוסף קוסונוגי, הארץ, 9 באוקטובר 1931
  5. ^ יוסף קוסונוגי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.