יורגן אלכסנדר קנודטזון
יורגן אלכסנדר קנודטזון (בנורווגית: Jørgen Alexander Knudtzon; 9 בספטמבר 1854 – 7 בינואר 1917) בלשן ואשורולוג נורווגי.
 | |
| לידה |
9 בספטמבר 1854 טרונדהיים, נורווגיה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בינואר 1917 (בגיל 62) אוסלו, נורווגיה |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | נורווגיה |
| מוסדות |
אוניברסיטת אוסלו |
| פרסים והוקרה |
פרס פריטיוף ננסן להישג יוצא דופן במחקר, קטגוריית היסטוריה-פילוסופיה (1910) |
| תרומות עיקריות | |
| מחלוצי חקר השפה החתית, על סמך מכתבי ארזווה (ממכתבי אל עמראנה) אפיין את החתית כשפה הינדו אירופאית. | |
  | |
נולד בעיר טרונדהיים. למד באוניברסיטת אוסלו והתמחה באכדית, ערבית ועברית. ב-1894 קיבל מעמד של "מדען ממשלתי" (בנורווגית: Statsstipendiat; מלגה מיוחדת למדענים מטעם הממשלה הנורווגית), ומשנת 1907 היה פרופסור לשפות שמיות באוניברסיטת אוסלו.
בשנים 1907 ו-1915 פרסם בשני כרכים את כל מכתבי אל-עמארנה שהיו ידועים בעת ההיא, המהדורה כללה תעתיק, תרגום, פירוש לשוני והסבר והיסטורי שנכתב על ידי אוטו ובר (Weber). קנודטזון היה מחלוצי חקר השפה החתית. על סמך שני מכתבי ארזוה בקורפוס ממכתבי אל-עמארנה, שנכתבו בשפה החתית (ולא באכדית כמו רוב המכתבים), אפיין את החתית כשפה הינדו אירופאית.
מעבודותיו
עריכה- Die zwei Arzawa Briefe: Die ältesten Urkunden in Indogermanischer Sprache. Leipzig: J. C. Hinrichs. 1902.
