יו נצ'בול-האג'יסן
סר יו מונטגומרי נצ'בול-האג'יסן (אנגלית: Sir Hughe Montgomery Knatchbull-Hugessen; 26 במרץ 1886 – 21 במרץ 1971), דיפלומט בריטי ששימש כשגריר בריטניה בטורקיה בימי מלחמת העולם השנייה. בשל רשלנותו נגרמה דליפת המידע החמורה לידי הגרמנים, שהייתה ביסודה של פרשת הריגול הידועה בשם פרשת ציצרו.
יו נצ'בול-האג'יסן נולד באנגליה בשנת 1886 כבנו של כומר אנגליקני.
נצ'בול-האג'יסן התחנך באיטון ולמד באוניברסיטת אוקספורד, בה קיבל תואר ראשון במדעי הרוח בשנת 1907. הצטרף לשירות החוץ הבריטי ובשנת 1926 נתמנה לקונסול בבריסל. בשנת 1930 נתמנה לציר בארצות הבלטיות ובשנת 1934 נתמנה לציר באיראן. בשנת 1936 הוענק לו תואר אצולה. בין השנים 1936 ו-1938 שירת כשגריר בריטניה בסין. היה זה בתקופה הקריטית בתולדות סין, לאחר פלישת צבא יפן לאזור מנצ'וריה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה.
בשנת 1939, השנה בה פרצה מלחמת העולם השנייה, הגיע סר יו לטורקיה לכהן בה כשגריר בריטניה. הייתה זאת, בלי שידע על כך אז, התקופה המכריעה בחייו. סר יו מילא תפקידו כשגריר בבניין השגרירות ששכן באנקרה, בירת טורקיה, ואילו מענו הפרטי שכן במקום נפרד מן השגרירות. בשנת 1942 קיבל השגריר לעבודה במענו, כשרתו האישי, נתין טורקי יליד אלבני בשם אליאסה בונזה. בניגוד לכללי הביטחון לא ערכו הבריטים לשרת בדיקה לקביעת סיווגו הביטחוני, שאילו הייתה נערכת הייתה פוסלת אותו מלקבל את התפקיד, בשל הרקע האישי שלו כמי ששירת קודם לכן כשרתו של הקונסול הגרמני, אשר פיטר אותו לאחר שמצא אותו מעיין במכתביו האישיים של הקונסול.
סר יו התרשל רבתי כאשר היה נוהג לקחת עמו מסמכים חסויים מן השגרירות למעונו ולהחזיקם בכספת. השרת עשה תבנית שעווה ממפתח הכספת והכין לעצמו מפתח נוסף, בו השתמש בעת שהשגריר נעדר מביתו, צילם את המסמכים והציעם בשנת 1943 למכירה לנספח בשגרירות גרמניה באנקרה. הגרמנים שילמו לו עבור המסמכים סכומי עתק (שלימים, לאחר המלחמה, נתברר כי היו מזויפים). המסמכים כללו התכתבויוית של השגרירות וכן דוחות משלוש הוועידות הגדולות של בעלות הברית, שנערכו בשנת 1943 במוסקבה, בקהיר ובטהראן, בהן דנו בעלות הברית באסטרטגיה שלהן להמשך המלחמה ובמאמציהן לגרור את טורקיה לצדן במלחמה. במסמכים לא נזכרה במפורש תוכנית הפלישה לנורמנדי, אולם עלה מהם כי הפלישה ללב אירופה לא תהיה מן הבלקנים אלא ממערב אירופה.
אליאסה באנזה התפטר מתפקידו כשרתו של סר יו באפריל 1944, כאשר חשש כי מזכירתו של הנספח הגרמני לו מסר את צילומי המסמכים, שערקה אז לבעלות הברית, תחשוף את זהותו.
בשנת 1944 סיים אף סר יו את תפקידו באנקרה ועבר לכהן כשגריר בריטניה בבלגיה, שם שירת עד שפרש לגמלאות בשנת 1947.
הפרשה הגיעה לידיעת הציבור בשנת 1950, כאשר הנספח הגרמני, לידיו מסר באזנה את הצילומים, פרסם אותה בספרו "מבצע ציצרו". אז גם נתגלה כי שם הקוד שנתנו הגרמנים לבאזנה היה "ציצרו". בשנת 1952 הוקרן סרט קולנוע על הפרשה בשם "חמש אצבעות" בכיכובו של ג'יימס מייסון והפרשה זכתה להד עולמי. באזנה עצמו צץ מחדש במערב גרמניה בראשית שנות השישים והגיש תביעה כנגד ממשלת מערב גרמניה לתשלום דמי הריגול ששולמו לו על ידי הנאצים בשטרי כסף מזויפים. במפתיע פסק בית המשפט הגרמני בזכותו, והורה לשלם לו סכום צנוע. באזנה פרסם את סיפורו בספרו "אני הייתי ציצרו" שראה אור בשנת 1962.
למרות התנהגותו הרשלנית של השגריר שגרמה לדליפה הביטחונית החמורה בפרשת ציצרו, לא נשא סר יו בתוצאות. גילו, מעמדו כוותיק בשירות הדיפלומטי ותואר האצולה שלו, כל אלה עמדו לו והוא לא הועמד בפני הליך משפטי כלשהו.
סר יו העלה את זכרונותיו על הכתב בספרו "דיפלומט בשלום ובמלחמה" שיצא לאור בשנת 1949. סר יו נצ'בול-האג'יסן נפטר בשנת 1971 בהיותו בן 85 שנים.
ספרו
עריכה- Diplomat in peace and war, Huge Montgomery Knatchbull-Hugessen, J. Murray, 1949
