יז'י וינשה
יז'י וינשה (בפולנית: Jerzy Wunsche; 22 בנובמבר 1915 – 20 במרץ 2008) היה פולני ממוצא גרמני בעל מפעל רהיטים, מחסידי אומות העולם, שהציל יהודים במלחמת העולם השנייה.
 | |
| לידה |
22 בנובמבר 1915 ראדומסק, פולין |
|---|---|
| פטירה |
20 במרץ 2008 (בגיל 92) מונקו |
| מקום קבורה |
 קרית שאול, תל אביב, ישראל |
| מדינה |
פולין אנגליה מונקו |
| בת זוג | זופיה וינשה |
| צאצאים | ג'ון וינשה |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| תאריך הכרה | 10 בדצמבר 1972 |
| מספר היהודים שהציל | 12 |
  | |
לפני המלחמה
עריכהיז'י וינשה היה צאצא למשפחה גרמנית עשירה והתגורר בראדומסק. הוריו היו בעלים של מפעל רהיטים בעיר. יז'י נראה תכופות בחברת נוער פולני ויהודים. לפני פרוץ המלחמה התחתן עם יהודייה בשם זופיה[1] מראדומסק ומיד עם פרוץ המלחמה עבר איתה לוורשה. כבן למשפחה ממוצא גרמני, הועסק במשרד שהיה אחראי על הקמת מפעלים ובתי מלאכה. במסגרת תפקידו הוא שכר יהודים ונתן להם ניירות שאפשרו להם לעבוד במפעלים אחרים למקרה שהמפעל בו עבדו ייסגר.[2]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
עריכהמנובמבר 1939 עד אמצע 1945 יז'י סייע ליהודים שברחו מרדומסק לוורשה וסיפק להם מסמכים כדי שיוכלו להמשיך לעבוד. בנוסף עזר להם כלכלית. כאשר נסגרו כל בתי המלאכה עזר יז'י ליהודים למצוא מסתור בדירות פרטיות שהיו בבעלותו ודאג לבקר אותם מעת לעת ולהביא להם מזון. בנוסף העביר להם ידיעות ודאג להזהירם מפני סכנה שארבה להם מהגרמנים.[2]
יז'י עזר בהצלת בני משפחת רוגולסקי שהיו כלואים בגטו ורשה. הוא דאג לבקרם בגטו וסיפק להם מזון וכסף ואף הצליח למלטם מהגטו לאחת מדירותיו בוורשה. כאשר גברה הסכנה גם למשפחתו, בעקבות מרד ורשה הפולני באוגוסט 1944, החליט להעביר את משפחתו להרים ליד זקופאנה. הוא הציע למשפחת רוגולסקי להצטרף אליהם. יז'י סייע להציל את יעקב אטלסוביץ' שהיה נגר שעבד באחד מבתי המלאכה שלו בוורשה. יעקב ובנו יוסף ניסו להמלט מהגטו. במהלך הניסיון יעקב נפצע באורח קשה. יז'י הוזעק לעזרתו ודאג להביא רופא ולהעביר את יעקב הפצוע ואת בנו יוסף לדירת מסתור.[2]
יז'י הציל ילדה יהודיה בת 3, בשם לאה בוכמן. הוא שכנע את אמה לקחת את הילדה איתו לוורשה ולדאוג להסתירה. בהמשך כאשר גברה סכנת גילוייה דאג יז'י להעבירה למשפחה נוצרית שהחביאה אותה עד סוף המלחמה[3] יז'י הציל גם את רותה ז'רסקה ובתה התינוקת מרים ז'רסקה. ב-1941 הביא אותן לוורשה והחביאן באחת מדירותיו. לאחר מכן הועברה מרים לביתם של חברים בעוד רותה נשארה עם משפחתו של יז'י. כאשר סחטנים פשטו על המקום רותה יחד עם משפחתה של אשתו של יז'י הועברו למלון פולסקי, משם נלקחו לכלא פאביאק, שם ירו הגרמנים ברובם. האם רותה נרצחה אך מרים שרדה.[3]
לאחר המלחמה
עריכהעם סיום המלחמה היגר יז'י עם משפחתו לאנגליה ועבד כמנהל מלון. בשלב מאוחר יותר עבר להתגורר במונקו. בשנת 1962 הגיע לביקור בישראל ונפגש עם חלק מניצוליו. יז'י נפטר במונקו ב-20 במרץ 2008, בגיל 92.[2]
הכרה והנצחה
עריכהב-10 בדצמבר 1972 הוכר יז'י וינשה על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם. ניטע עץ לכבודו בגן חסידי אומות העולם.[2]
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב) נחקר גם סיפורו של יז'י ואותר קברו.[4] בקשתו בצוואתו הייתה להיקבר תחת העץ שניטע לכבודו ביד ושם. מאחר שגן חסידי אומות העולם אינו מקום קבורה, אפרו נטמן בבית העלמין בקריית שאול. בטקס נכחו אחדים מניצוליו, ביניהם, מרים ז'רסקה, התינוקת שהציל, וכן יוסף אטלסוביץ'.[1][5]
בנו, ג'ון וינשה, העיד עליו "הוא היה איש מאוד צנוע. הוא חשב שמה שהוא עשה היה דבר נורמלי ושכולם היו צריכים לעשות את זה".[1]
לקריאה נוספת
עריכה- תיק ארכיון יד ושם יז'י וינשה, מס' M.31.2/718.
- פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 90.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 ניר חסון, נקבר בתל אביב אפרו של חסיד אומות עולם, שביקש בצוואתו להיקבר בארץ, באתר הארץ, 17 ביוני 2009
- ^ 1 2 3 4 5 יֶזִ'י וינשה | Jerrzy Wuensche, באתר יד ושם
- ^ 1 2 Wuensche Jerzy, YAD VASHEM
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
- ^ BURIAL OF JERZY WUNSCHE IN ISRAEL, The Polish Righteous, 16 בנובמבר 2016
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יז'י וינשה".