יחוסי תנאים ואמוראים
יחוסי תנאים ואמוראים הוא ספר תולדות התנאים והאמוראים, שנכתב על ידי רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא, מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. הספר היה ספון בכתב יד ולא התפרסם במשך מאות שנים, עד המאה ה-19. המשך כתב היד נדפס מאוחר יותר בשם ערכי תנאים ואמוראים.
 | |
| יחוסי תנאים ואמוראים (ליק: מקיצי נרדמים, 1874) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא |
המחבר
עריכהבכתבי היד לא צוין שם המחבר, אולם מתוך הספר הסיק המהדיר רבינוביץ שהוא היה אחד מבעלי התוספות באשכנז ושהיה חי במחצית השנייה של המאה ה-12.[1] מסקנה זאת נובעת מכך שבערך הלל בריה דר"ש בר נחמני כתוב:
- "ואני קבלתי מן ר' יהודה חסיד בן רבנא שמואל דוד אמי".
ובערך חייא בר רב כתב:
- "וע"ז שלח לי אני הסודר הרב ר' ברוך בר' יצחק מרעגנשפורק והאיר עיני בזה ואני הסודר כתבתי לרב מה שכתב אדוני נר' לפענ"ד כו'".
ובערך טבלא כתוב:
- "ושמעתי כי לפני הרג רב שהיה בשנת תתנ"ו נהגו ליתן מתנות כהונה במגנצא."
אברהם עפשטיין הראה לראשונה שהמחבר הוא רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא[2].
שם הספר ותוכנו
עריכההספר מסודר על פי שמות התנאים והאמוראים. כתבי היד של הספר הידועים כיום חסרים בתחילתם ובסופם: הספר מתחיל בסוף האות ב, בערך "בר ליואי", ומסתיים באות כ בערך "כרוספדאי". גם האות ד' חסרה, וחלקים מאותיות ג, ה.
מכיוון שהספר חסר בתחילתו אין לדעת כיצד קרא המחבר לספרו. ברשימת כתבי היד בספריית אופנהיימר, בה הוחזק כתב היד, נקרא הספר "יחוסי תנאים ואמוראים", ורוב הספר פורסם בשם זה. ערכי האות י' יצאו לאור בידי מהדיר אחר, תחת השם "ערכי תנאים ואמוראים". יש אומרים כי השם המקורי היה "סדר תנאים ואמוראים", מאחר שהמחבר מכנה את עצמו פעמים רבות "הסודר" ואת הערכים "סדרים", אך אין לבלבלו עם החיבור הקדום יותר שמכונה כיום סדר תנאים ואמוראים.
בכל ערך אסף המחבר את מאמריו של החכם נשוא הערך ודן בתולדותיו. פעמים רבות הוא נכנס למשא ומתן הלכתי נרחב על הסוגיה בה מופיע שמו של החכם, ויש בדבריו שפע של פירושים מקוריים, כמו גם גרסאות שאינן ידועות ממקורות אחרים.
מהדורותיו
עריכהכתבי היד של החיבור אינם שלמים, אלא מתחילים באות ב' ומסיימים בין האותיות ט' עד כ'. למרות זאת הם ארוכים מאוד ומכילים כ-800 דפים. [3]
בשנת תרל"ד (1874) פרסם הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ, מחבר דקדוקי סופרים, את האות ב', על ידי חברת מקיצי נרדמים (ליק, 1874).
אותיות ג-ז פורסמו ב'סיני', שנה ב' תרח"ץ ואילך. לאחר מכן יצאו לאור האותיות ב-ז כספר, על ידי הרב יהודה לייב מימון (ירושלים, תש"ב), ושוב לאחר פטירתו, עד האות ט (ירושלים, תשכ"ג). אות י' יצאה לאור על ידי הרב משה יהודה בלוי בשני כרכים (ניו יורק, תשנ"ד) בשם "ערכי תנאים ואמוראים". אות כ' עדיין לא פורסמה.
מכון אופק הודיע בעבר על הוצאת מהדורה מחודשת של הספר בארבעה כרכים, כולל מקורות וביאורים,[4] אך נכון לשנת 2023, היא טרם יצאה לאור.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה
- רפאל נתן נטע רבינוביץ, יחוסי תנאים ואמוראים, ליק, תרל"ד 1874, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי, ערכי תנאים ואמוראים ח"א, 1994, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי, ערכי תנאים ואמוראים ח"ב, ניו יורק, 1994, באתר היברובוקס
- הרב יהודה לייב מימון, יחוסי תנאים ואמוראים, 1963, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
עריכה- ^ יחוסי תנאים ואמוראים, ליק תרל"ד 1874, באתר היברובוקס
- ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשמ"ו, עמ' 361.
- ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשמ"ו, עמ' 371.
- ^ מכון אופק לכתבי יד עבריים, באתר אוצר החוכמה
- ^ מדור "סדר הדורות, הגות ומוסר", באתר הוצאת אופק (ארכיון)(הקישור אינו פעיל)