יחזקאל פייבל
יחזקאל פייבל בן זאב וולף (1755–1833) היה רב ומגיד בווילנה בראשית המאה ה-19 ומחברם של מספר ספרים, ביניהם "תולדות אדם", הגיוגרפיה של רבי שלמה זלמן מוולוז'ין, אחיו המפורסם של רבי חיים מוולוז'ין ותלמידו של הגאון מווילנה.
| לידה |
1755 ה'תקט"ו פלאנגה, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
1833 (בגיל 78 בערך) ה'תקצ"ג |
| מקום פעילות | פלאנגה, דרצ'ין, וילנה |
| תקופת הפעילות |
?–1833  |
| תחומי עיסוק | מגיד מישרים, רב, סופר |
  | |
ביוגרפיה
עריכהיחזקאל פייבל נולד בפלאנגה בשנת 1755. הוא מילא את תפקיד הרב בעיר הולדתו, ואחר כך בדרצ'ין. לאחר מכן נסע כמגיד בגרמניה והונגריה, ולאחר שהתגורר זמן מה בוורוצלב, חזר לפולנגן והתמסר לכתיבת חיבוריו. בשנת 1811 מונה לרבנות קהילת וילנה, אותה מילא עד מותו.[1]
תולדות אדם
עריכהיצירתו החשובה ביותר, "תולדות אדם", זכתה להצלחה יוצאת דופן בעולם הרבני. זוהי אחת מהביוגרפיות הבודדות המובאות בחיבורי הלכה, כולל אלה של רבי יוסף באב"ד,[2] רבי עקיבא איגר,[3] רבי אפרים זלמן מרגליות, הרב יוסף שאול נתנזון[4] ורבים אחרים.
עם זאת, ספג ספרו ביקורת מעטם של רבנים שונים, כולל הרב מתתיהו שטראשון,[5] הרב צבי הירש חיות[6] והרב חיים אלעזר שפירא, על גניבות ספרותיות וזיוף מקורות, גם בחלק הסיפורים וגם בחלק הדרשות.[7]
הוכח גם שחלקים מהחיבור תולדות אדם הועתקו מילה במילה מיצירותיהם של משכילים מובילים כמו משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, ולא יוחסו אליהם.[7]
אליהו צבי סולובייצ'יק הדפיס קיצור לספר בו מובאים רק התולדות ולא הדרשות.
חיבוריו
עריכה- מוסר השכל. דיהרנפורט: דפוס יחיאל מיכל מייא. 1790.
- תולדות אדם. דיהרנפורט: יוסף מייא. 1808.
- ביאורי מהרי"ף, הגהות על מדרש רבה.
לקריאה נוספת
עריכה- שרגא אברמסון, דפוסי "מוסר השכל" ותולדת אדם" לר' יחזקאל פייוויל, סיני, כרך עב (תשל"ג), ע' ק-קמג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- שרגא אברמסון, מהדורה בלתי ידועה של ספר מוסר השכל לר' יחזקאל פייוויל, עלי ספר, גיליון טו, ניסן תשמ"ח - אדר א' תשמ"ט, עמ' 123-126, באתר JSTOR
- מאיר מאזוז, הערות לספר תולדות אדם, דרכי העיון, בני ברק: מכון הרב מצליח, תשע"ב, עמ' ר, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- שמואל יוסף פין, קריה נאמנה, וילנה תרע"ה, עמ' 241–242, באתר היברובוקס
- תולדות אדם דיון בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים
עריכה- ^ הרמן רוזנטל, "יחזקאל פייבל בן זאב וולף", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ^ מנחת חינוך מצווה קסט ס"ק יג
- ^ גיליון השו"ע יו"ד שפג, א
- ^ שואל ומשיב מהדורה א ח"א ראש סימן קכט
- ^ קריה נאמנה עמ' 283; שלום מגיד, עיר ווילנא, עמ' 87, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ קונטרס אחרון למגילת קנאות; הגהות למגילה ז:; הגהות ליבמות נט.
- ^ 1 2 יצחק בר לווינזון, יזרעאל, ורשה תרס"ג (1903), עמ' 32 - 43.