חטיבת תבל

חטיבת 'תבל' - החטיבה לשיתופי פעולה בין לאומיים (בעבר החטיבה לקשרי חוץ (קש"ח), באנגלית: IDF - International Cooperation Division / IDF ICD) היא יחידה של צה"ל, בכפיפות לאגף האסטרטגיה והמעגל השלישי, האחראית על קשרי צה"ל עם כוחות זרים, כוחות שמירת שלום וארגונים בין לאומיים. החטיבה מהווה סמכות מטכ"לית מקצועית לדיסציפלינת התיאום הבין-לאומי וקשרי החוץ (קש"ח) וכלל פעילות קשרי החוץ בשגרה ובחירום. המבנה הארגוני של החטיבה מבטא את מנעד העשייה הקש"חית, החל בקישור האזורי באמצעות שלושת מרכזי הקישור (מרכז קישור צפון, מרכז קישור ירדן, מרכז קישור דרום), ושיתוף הפעולה הבין-לאומי באמצעות הענפים הרגיונליים (ענף צפון אמריקה, ענף אזורי, ענף בין-לאומי).

חטיבת תבל

סמל החטיבה החל מ-2023
"עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם" (ירמיהו י', י"ב) בעבר: !Aim2Engage
פרטים
כינוי	חטיבת 'תבל', קש"ח
מדינה
שיוך	צה"ל
בסיס האם	מחנה אביב
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1984–הווה (כ־40 שנה)
מקים היחידה	תא"ל דב שיאון
פיקוד
יחידת אם	אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקד נוכחי	תא"ל עמית אדלר
מפקדים	#מפקדי החטיבה

מאמץ קשרי החוץ הצבאי מהווה רכיב אסטרטגי ואופרטיבי משמעותי של מדינת ישראל. לצד חטיבת הקש"ח פועלים במערך הקש"ח הצבאי מטכ"לי גופי קש"ח ייעודים באגפים ובזרועות לקידום משימותיהם. המשותף לכולם – יצירת מרחב פעולה באמצעות אינטראקציה עם האחר (שותף, עמית, יריב ואף אויב) לקידום יעדי צה"ל והאינטרסים של המדינה, בשגרה, חירום, ומלחמה.

— רח"ט קש"ח לשעבר, תא"ל ארז דוד מייזל

יעוד וחזון

מערך הקש"ח של צה"ל מהווה כלי לאומי. הוא מסייע להגדלת העומק האסטרטגי, לשמירת הגמישות האסטרטגית של מדינת ישראל ובעיקרו הוא אמצעי מאפשר ("מכפיל כוח מבצעי") להקרנת עוצמה וליצירת מרחב פעולה עבור צה"ל. זאת באמצעות רשת אנושית, לאומית, אזורית ובינלאומית [...] תוך חתירה מתמדת לטיוב המקצועיות והרשתיות של כלל מערך הקש"ח של צה"ל ובשיתוף פעולה הדוק עם עמיתנו בדרג הנפרס, המטכ"ל ועם קהילת החוץ, הפנים והביטחון הישראלית.

— פנקס מערך קשרי החוץ (2019)

מסגרת מושגית - רעיונית לפעילות קשרי החוץ של צה"ל (מתוך ספר המורשת "חץ הדורות")

יעדיו המרכזיים של שיתוף הפעולה הצבאי - המובל על ידי חטיבת תבל:

• הרחקת ומניעת עימותים
• הגדלת חופש הפעולה של צה"ל
• העמקת היחסים המיוחדים עם ארצות הברית
• שימור היתרון האיכותי (בניין כוח, יצוא ומו"פ ביטחוני)

הסיסמה החטיבתית היא - !Aim2Engage - שאיפה מתמדת ליוזמה, יצירת מגע (engage) אנושי (ובמרומז גם צבאי, על בסיס rules of engagement), הדגשת החיוניות של השותפות (יותר מ-2), והמכוונות לאור מטרה ומתוך הקשר. כל אלה כ"אני מאמין" וכבסיס לעשיית שיתופי הפעולה הבין-לאומיים בצה"ל.

תפיסת קשרי החוץ ושיתופי הפעולה הבין-לאומיים בצה"ל דוגלת בשותפות עם יתר שחקני קהילת החוץ הלאומית של מדינת ישראל - גופי החוץ, הצבאיים והממשלתיים, הפועלים בשיתוף מלא לקידום יעדיהם (MIDDLE - Military, Information/Intelligence, Defense, Diplomacy, Legal, Energy). סנכרון ורעות בין גופים אלו הם הערובה לתרגום פוטנציאל לפרקטיקה באמצעות מקצועיות (מימוש יתרון יחסי) ורשתיות (הפעולה המשותפת). תפיסה זו מאפשרת בהינתן "נקודת משען" היכולת "למנף את העולם" (כדברי ארכימדס).

מבנה ארגוני

חמ"ל תבל - אגא"ס (אג"ם)

מפגש עבודה במצרים עם רח"ט קש"ח ורמ"ט קש"ח

החטיבה כפופה לאגף האסטרטגיה והמעגל השלישי. תחת פיקודה נמצאים הגופים האחראיים על הקישור בגבולות (מרכזי הקישור והשלוחות), שיתוף הפעולה הבין-לאומי, גוף המבצעים של חטיבת תבל, מטה החטיבה ומערך התבל של צה"ל. בנוסף, החטיבה תומכת בנספחי צה"ל ברחבי העולם ומרכזת את שיתוף הפעולה עם נספחי הצבאות הזרים בארץ.

במסגרת התוכנית הרב שנתית "תנופה", בקיץ 2020 הוכפפה חטיבת תבל לאגף האסטרטגיה והמעגל השלישי.

• מחלקת קישור: אמונה על הקישור הצבאי למדינות השלום וכוחות שמירת השלום באזור. למחלקה שלוחות קישור בגבולות השלום (ירדן ומצרים - פעילות מול כוח המשקיפים הרב לאומי - MFO) וגבולות העימות בהם מתבצעת פעילות מול כוחות או"ם (לבנון - פעילות מול יוניפי"ל, וסוריה - פעילות מול אונדו"ף). בנוסף, מנהלת המחלקה את יחסי צה"ל עם ארגונים בין לאומיים (ארב"ל), כדוגמת הצלב האדום.
• ענפים רגיונליים (ענף בין-לאומי, ענף אזורי, ענף צפון אמריקה): אחראים על התכנון והשליטה בכלל פעילויות שיתוף הפעולה בין צה"ל לצבאות זרים בעולם.
• אג"ם: גוף שליטה המנהג, מנהל ומתכלל את התהליך המבצעי באגף ובמטכ"ל, בנושאי הזירה הבין לאומית והאזורית. אמון על טיפול ותיאום הרבדים המבצעיים של התיאום הבין לאומי.
• ענף מטה ומעבר חו"ל: הוצאת ביקורים ונסיעות לפועל, משאבי אנוש, תקשוב ולוגיסטיקה. זאת באמצעות מדורי מעבר חו"ל (הוצאת משימות צה"ל לחו"ל), פרוטוקול מטכ"ל (ארגון וביצוע ביקורים ומופעי קשרי חוץ מטכ"ליים בארץ) ומטה האחראי לאנשי החטיבה ורציפות תפקודית בשגרה ובחירום.
• בית הספר לדיפלומטיה צבאית (בית הספר לדי"ץ): מכשיר את מערך קשרי החוץ בצה"ל מדרג מש"קים, דרך קצינים ועד נספחים (המיועד לקציני צה"ל ונציגי משרד הביטחון). בית הספר יוזם הכשרות, השתלמויות ואולפניות עברית ומקדם לימוד השפה האנגלית.
• נספחי ההגנה: הרשת הבין לאומית של צה"ל ומשרד הביטחון הפרוסים בעולם ופועלים לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל ויעדי הביטחון הלאומיים. הנספחים ברובם הם נספחי הגנה (ייצוג משימות משרד הביטחון וצה"ל) אך יש מעטים שפועלים כנספחי צה"ל בלבד בשיתוף פעולה עם נציגי משרד הביטחון. הנספחים הם בוגרי קורס נספחים של בית הספר לדיפלומטיה צבאית והפעלתם מתואמת בין צה"ל למשרד הביטחון בהובלת האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון.
• מערך תבל: גופי קשרי חוץ ייעודיים פועלים בזרוע היבשה, זרוע הים, זרוע האוויר והחלל, אגף כוח אדם, פיקוד העורף, אגף המבצעים, אגף התקשוב והמכללות הצבאיות. גופי קשרי החוץ הללו כפופים מקצועית לחטיבה, המהווה סמכות מטכ"לית בתחום שיתופי הפעולה הבין לאומיים. בנוסף, כולל המערך את פורום ראשי קשרי החוץ (פר"ק) - ועדת הניהוג של קשרי חוץ צה"ל.

עשיית החטיבה

בעוד הדגש הביטחוני בשנים האחרונות הושם על המבצעים ברצועת עזה, הדגש הקש"חי נמצא בחזית הצפונית. מאמצי הסדרת הקו הכחול מול לבנון נמשכו, ובמקביל, "זליגת" מלחמת האזרחים מסוריה חייבה ניהול אירועי חיכוך עם אונדוף (כוח האו"ם בסוריה) ובהמשך עם רוסיה (שחתימתה באזור גברה החל מ-2015). המב"ם (מערכה שבין המלחמות) חייבה התנהלות שוטפת של הקש"ח הצבאי בפקודת חטיבת המבצעים באמ"ץ, ובהכוונת ר' אמ"ץ. זאת בעקבות נוכחות מוגברת של כוחות זרים – ארה"ב, רוסיה אך גם צרפת, בריטניה וקנדה, ובשל הצורך בדיוק בין מאמצי הקש"ח הצבאי ליעדים המבצעיים של צה"ל. בחזית הדרומית, נוהלו מאמצי שמירת היציבות מול כוח המשקיפים הרב לאומי בסיני (הכמ"ר) (בצל ההתרחשות ברצועת עזה), וקידום הבנות עם מצרים [...] ממזרח נמשכה ותוחזקה אבטחת הגבול המשותפת עם ירדן. במקביל, קש"ח צה"ל פעל בזירה הבין לאומית לקידום יעדי צה"ל ואינטרסים לאומיים [...]

— ספר המורשת "חץ הדורות"

אנשי קישור ואנשי יוניפי"ל - "מגן צפוני" - ניטרול מנהרות חזבאללה

מבין הפעילויות בהן חטיבת הקש"ח לקחה חלק בשנים האחרונות:

• "אבן משתלבת": הקמת חומת בטון באזורים המועדים לתקיפה על הקו הכחול (בין ישראל ללבנון). היות שקיימים אזורי מחלוקת לאורך הקו, והוא מהווה מוקד עימות מול חזבאללה, אי הבנות עשויות להביא להידרדרות ואובדן חיי אדם. משום כך, מאמץ הקישור שמנהלת חטיבת הקש"ח תורם ליציבות ומאפשר את המשך העבודות. זאת על רקע מאמץ הסדרת אזורי המחלוקת בקו הכחול, במסגרת מפגש טרילטרלי (בעל שלושה צדדים) בין צה"ל (בראשות רח"ט הקש"ח), יוניפי"ל וצבא לבנון.
• פתיחת מעבר קוניטרה: המעבר בין ישראל לסוריה נסגר בשנת 2015, בעקבות מלחמת האזרחים, וב-2018 נפתח מחדש ביוזמת חטיבת הקש"ח.
• מבצע "מגן צפוני": נטרול מנהרות טרור התקפיות של חזבאללה החוצות את הקו הכחול בין ישראל ללבנון. המבצע היווה הזדמנות לחשוף את נוכחותו של חזבאללה בדרום לבנון, ובכך הפרת החלטות או"ם, ולדרוש מכוח האו"ם יוניפי"ל לפעול נגד ארגון הטרור.
• סיוע בגלי השריפות: בשנת 2016 ו-2019, בעקבות גלי שריפות שפרצו ברחבי הארץ, חטיבת הקש"ח תיאמה את סיוען של מדינות רבות – ששלחו מטוסי ומסוקי כיבוי.
• השבת גופתו של רס"ל זכריה באומל: פרי מאמצי הנספח הצבאי של צה"ל ברוסיה, בסיוע חטיבת הקש"ח.
• גבולות השלום: במקביל להשתלבות החטיבה בפעילות המבצעית של צה"ל בגבולות בעימות בצפון הארץ, במסגרת המב"ם (מערכה בין המלחמות) כגורם מאפשר ואף כמכפיל כוח מבצעי, פעלה החטיבה עם היחידות המרחביות והמטכ"ל בגבולות השלום (ירדן - הגבול הארוך ביותר של המדינה, ומצרים - המדינה הערבית הראשונה איתה חתמה ישראל על הסכם שלום). פעילות ענפה ומקצועית שהתמקדה בסוגיית אבטחת והגנת הגבול המשותף עם שתי המדינות, סיוע למאמצים לאומיים (ובייחוד במעברי הגבול בשיתוף פעולה הדוק עם רש"ת), ותיאום משימות מבצעיות (כדוגמת כיבוי אש עם יתר שחקני קהילת החוץ הלאומית הישראלית - אנשי ה-MIDDLE).

היסטוריה

טקס הקמת מערך הקש"ח (2018)

התפתחות ארגונית היסטורית של חטיבת הקש"ח (מתוך ספר המורשת "חץ הדורות")

גוף הקש"ח הראשון שהוקם בצה"ל הוא יחידת הקישור לאו"ם (קשל"ם) ב-1948, על רקע הגעת כוח שמירת השלום הראשון של האו"ם לארץ. בעקבות הגעת נספחים צבאיים זרים באותה השנה, הוקמה יחידת ש.מ. 9 (שירות מודיעין 9) – האמונה על הקשר עם הנספחים הזרים בארץ ונספחי צה"ל בחו"ל.

לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה מחלקת קש"ח באמ"ן – האחראית על הנספחים, סיוע למדינות אסיה ואפריקה, וקשרי חוץ מודיעיניים. מחלקת קש"ח באמ"ן עסקה בשיתוף פעולה מטכ"לי ובשיתוף פעולה מודיעיני.

במסגרת הסכם השלום עם מצרים, הוקמה ועדה צבאית משותפת ישראלית-מצרית (1979). לאחר נסיגת צה"ל מסיני, אוחדה הוועדה על יחידת הקישור לאו"ם (קשל"ם), והוקמה יחידת הקישור לכוחות זרים (יקל"ז), בפיקוד תא"ל דב שיאון, תחת אג"ם (אגף המטה הכללי). היקל"ז עסקה בקישור לאו"ם ולמדינות שכנות, בעת מחלקת קש"ח עסקה בתחום שיתוף הפעולה הבין לאומי (נספחים, סיוע, מודיעין).

בשנת 1999 אוחדו מחלקת הקש"ח והיקל"ז, והוקמה חטיבת הקש"ח באמ"ץ (תא"ל דני ארדיטי). בשנת 2006 אוחדה החטיבה עם חטיבת התכנון האסטרטגי (תא"ל אודי דקל), וב-2015 הוקמה מחדש תחת אגף התכנון (תא"ל אבי פלד). בשנת 2018, הוקם רשמית מערך קשרי החוץ, סיכה מערכית הוענקה לכל המשרתים בו, והיחידה הפכה יחידת רישום עצמאית (תא"ל ארז דוד מייזל).

בשנים אלו עברה החטיבה אבולוציה ארגונית, מקצועית ומשמעותית של פעילות קשרי החוץ של צה"ל.

בפברואר 2023 הוחלט על שינוי השם מחטיבת הקש"ח לחטיבת תבל. השם תבל משקף שינוי בתפיסת פעילות הדיפלומטיה הצבאית ומקפל בתוכו את ההגדרה המעודכנת של החטיבה - החטיבה לשיתופי פעולה בין-לאומיים, למד משמעותו המילולית (עולם, גלובלי).

מפקדי החטיבה

שם	תקופת כהונה	ארגון החטיבה
דב שיאון	1979 - 1986	יקל"ז
אורן שחור	1986 - 1988
יקותיאל (קותי) מור	1988 - 1989
חיים יפרח	1989 - 1992
ברוך שפיגל	1992 - 1995
דודו צור	1995 - 1998
דני ארדיטי	1998 - 2002	חטיבת הקש"ח
אהוד דקל	2002 - 2004
ניצן נוריאל	2004 - 2006
אהוד דקל	2006 - 2007	החטיבה האסטרטגית
יוסי היימן	2007 - 2010
אסף אוריון	2010 - 2014
אבי פלד	2014 - 2016	חטיבת הקש"ח
ארז דוד מייזל	2016 - 2019	מערך הקש"ח
אפי דפרין	2019 - 2024
		חטיבת תבל
עמית אדלר	2024 - מכהן

פרויקט חץ הדורות

ערך מורחב – חץ הדורות

בשנת 2019, יזם ראש חטיבת קש"ח, תא"ל ארז דוד מייזל, את פרויקט המורשת החטיבתי "חץ הדורות", שמטרתו לשקף את תרומת קשרי החוץ הצבאיים לקידום אינטרסים לאומיים ויעדי צה"ל זאת באמצעות אירועי קשרי חוץ היסטוריים, המדגימים שותפות אזורית-בין לאומית, מתקופת טרום המדינה ועד ימינו. המיזם בוחן את היסטוריית הקש"ח הצבאי לאור רצף מקרי בוחן נבחרים המהווים צוהר אל העשייה הקש"חית לאורך השנים, מדגימים יכולות, התפתחות, ומבליטים אבני דרך ויוזמות מרכזיות. למיזם מספר מרכזי כובד: הראשון עוסק בשיתוף הפעולה הצבאי בין הבריטים למחתרות העבריות לפני קום המדינה, וההשפעה הבריטית העמוקה על צה"ל כצבא צעיר. שני מרכזי הכובד העיקריים של המיזם מצויים בשנות ה-70 ולאחר מכן בשנות ה-90 - הסכמי השלום עם מצרים וירדן. דגש אחרון יושם, מטבע הדברים, על פעילות החטיבה בימינו - הסובבת בין הזירה הצפונית, לקידום היחסים עם מדינות השלום (מצרים וירדן), הגדלת העומק האסטרטגי באגן הים התיכון ואירופה, וסיוע לבניין כוח בין-לאומי.

סמל היחידה

סמל חטיבת קש"ח עד ל-2023

תחת פיקודו של תא"ל אורן שחור (1986–1988) נקבע סמל יחידת הקישור לכוחות זרים (יקל"ז): רקע צהוב, המזכיר את חולות מצרים, מסמל את הקשר המיוחד איתה; ענפי זית הם סמל השלום; במרכז, גלובוס ומנורה. בשנת 1999, ירשה את הסמל חטיבת הקש"ח.

סיכת מערך הקש"ח

בשנת 2018, הוענקה לכלל המשרתים במערך סיכה מערכית. בשנת 2021, הוענקה סיכה נוספת, סיכה אגפית, מכיוון שהחטיבה הוכפפה לאגף האסטרטגיה והמעגל השלישי.

סמל חטיבת 'תבל'

בינואר 2023 שונה שמה של החטיבה מחטיבת קש"ח לחטיבת 'תבל' - החטיבה לשיתופי פעולה בין-לאומיים. בהתאם, שונה סמליל החטיבה: רקע כחול, המסמל את הזירה הבינלאומית; שלושה חצים - מאמצי שיתוף הפעולה בשלושת המעגלים (המקומי, האזורי והבינלאומי); החיצים מייצרים את מנורת שבעת הקנים - סמל המדינה; ענף הזית מסמל את הדיפלומטיה הצבאית; את הסמל מקיף שרוך הנספח המוזהב, חוד החנית של מאמצי הדיפלומטיה הצבאית ברחבי העולם. השרוך מגלם, במקביל, את הגבולות המדיניים ואת מאמץ הקישור המבצעי באופן המשלים את ספקטרום הפעולה הרחב של שיתוף הפעולה הבין־לאומי בצה"ל. הסמל מעוצב בסגנון חדשני, אך משמש גם סממנים היסטוריים המשכיים הלקוחים מסמל העבר - ובייחוד המנורה ומוטיב הצבע הצהוב. המסמל מבטא מיקוד, התמסדות וריכוז מאמץ, המשקפים את התפתחות המקצוע.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חטיבת תבל בוויקישיתוף

• חטיבת תבל, ברשת החברתית פייסבוק
• חטיבת קשרי חוץ, באתר צה"ל
• אודת חטיבת קשרי חוץ, באתר צה"ל
• פנקס "חץ הדורות" - פרויקט המורשת החטיבתי
• ANNA AHRONHEIM, IDF’s International Cooperation Unit commander steps down after 32 years, The Jerusalem Post, ‏6 באוקטובר 2019 (באנגלית)
• גיליון בין הקטבים 24-25: דיפלומטיה צבאית, באתר צה"ל, 31 בינואר 2022, גרסת pdf