יחסי אריתריאה–אתיופיה

יחסי חוץ
יחסי אריתריאהאתיופיה
אריתריאהאריתריאה אתיופיהאתיופיה
אריתריאה אתיופיה
שטחקילומטר רבוע)
117,600 1,104,300
אוכלוסייה
3,565,359 133,479,533
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,065 163,698
תמ"ג לנפש (בדולרים)
579 1,226
משטר
רפובליקה רפובליקה פדרלית

היחסים בין אריתריאה לבין אתיופיה כוללים היסטוריה רבה של יריבות.[1] מיד לאחר העצמאות של אריתריאה מאתיופיה בשנת 1993, היו בין המדינות יחסים לבביים, למרות ההיסטוריה של היחסים ביניהם, אולם בהמשך היחסים התדרדרו ואף פרצה מלחמה בין המדינות. הקשרים כוננו מחדש ב-9 ביולי 2018, והובילו לשיפור יחסי של יחסי המדינות.

היסטוריה

עריכה

אריתריאה פרשה מאתיופיה בעקבות מלחמת העצמאות של אריתריאה (1961-1991), ועצמאותה הוכרה באופן רשמי על ידי האו"ם לאחר משאל עם.

בדצמבר 2000, אריתריאה ואתיופיה חתמו על הסכם השלום שסיים את המלחמה והקימו זוג ועדות שיפוטיות מחייבות, ועדת הגבול בין אריתריאה לאתיופיה וועדת התביעות האריתריאנית-אתיופית, כדי לקבוע את גבולות המחלוקת ביניהם ואת התביעות הקשורות. באפריל 2002 הוועדה פרסמה את החלטתה (עם הבהרה ב-2003),[2] אולם חילוקי דעות בעקבות המלחמה גרמו למבוי סתום שלווה בשל תקופות של מתיחות מוגברת ואיומים מחודשים במלחמה.[3][4] מאז החלטות אלו אתיופיה סירבה להתיר את הסימון הפיזי של הגבול, בעוד שאריתריאה מתעקשת כי הגבול חייב להיות כפי שהוגדרו על ידי הוועדה. כתוצאה מכך, הגבול נקבע רק באופן וירטואלי, ובזאת סיימה הוועדה את עבודתה.

אריתריאה שומרת על כוח צבאי באזור הגבול עם אתיופיה, המקביל בגודלו לכוח האתיופי, ובעקבות כך היא נזקקת לגיוס כללי של חלק משמעותי מהאוכלוסייה.[5] אריתריאה ראתה בסכסוך הגבול הזה איום קיומי על עצמה בפרט ועל האיחוד האפריקאי בכלל, משום שהיא עוסקת בעליונות הגבולות הקולוניאליים באפריקה..[6] מאז העימות בגבולות, אתיופיה כבר לא משתמשת בנמלים האריתראיים עבור הסחר שלה.[7]

במהלך עימות הגבול ומאז, אתיופיה טיפחה לוחמים נגד אריתריאה (כולל בדלנים אתניים וארגונים דתיים).[8] אריתריאה הגיבה גם על ידי אירוח קבוצות מיליטנטיות נגד אתיופיה. מועצת הביטחון של האו"ם טוענת כי אריתריאה ואתיופיה הרחיבו את המחלוקת ביניהן אף ללחימה בסומליה.[9]

במרץ 2012 תקפה אתיופיה מאחזים צבאיים אריתראים לאורך הגבול. אדיס אבבה אמרה כי ההתקפה הייתה בתגובה לפעולות האימון והתמיכה של אסמרה לחתרנות, בעוד אריתריאה אמרה כי ארצות הברית ידעה על ההתקפות, האשמה שנדחתה על ידי פקידים אמריקנים.[10]

במפגש פסגה שנערך ב-8 ביולי 2018 באסמרה, נשיא אריתריאה, איסאייס אפוורקי וראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד התחייבו לשקם את קשריהן הדיפלומטיים ולפתוח את הגבולות ביניהן.[11] למחרת, הם חתמו על הצהרה רשמית משותפת לסיים את סכסוך הגבול האריתראי-אתיופי.[12][13]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Ethiopia, Eritrea Accuse Each Other of Starting Border Fight". The New York Times. 14 ביוני 2016. נבדק ב-14 ביוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Q&A: Horn's bitter border war". London: BBC. 7 בדצמבר 2005. נבדק ב-7 ביוני 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Horn tensions trigger UN warning". London: BBC. 4 בפברואר 2004. נבדק ב-7 ביוני 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Horn border tense before deadline". London: BBC. 23 בדצמבר 2005. נבדק ב-7 ביוני 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Army build-up near Horn frontier". London: BBC. 2 בנובמבר 2005. נבדק ב-7 ביוני 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Eritrea warns Ethiopia on border". BBC News. 4 באפריל 2003. נבדק ב-1 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Ethiopia rejects Eritrean ports". BBC News. 18 בנובמבר 2002. נבדק ב-1 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Eritrea Accuses Ethiopia of Border Attacks". VOA News. Voice of America. 27 בדצמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-2012-07-29. נבדק ב-27 בדצמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Report of the Monitoring Group on Somalia pursuant to Security Council resolution 1853 (2008). Monitoring Group on Somalia. 10 במרץ 2010. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Clottey, Peter (18 במאי 2018). "Eritrean President Discusses Path to Development". Voice of America. נבדק ב-8 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Leaders of Ethopia and Eritrea hug and make up". CBC News. CBC. 8 ביולי 2018. נבדק ב-9 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Ethiopia's Abiy and Eritrea's Afewerki declare end of war". BBC. נבדק ב-9 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ איי.פי, הסכם שלום נחתם בין אתיופיה לאריתריאה - סוף למלחמה של 20 שנה, באתר הארץ, 9 ביולי 2018