יחסי טורקיה–סומליה
| יחסי טורקיה–סומליה | |
|---|---|
|
|
| |
| טורקיה | סומליה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 783,562 | 637,657 |
| אוכלוסייה | |
| 87,545,061 | 19,224,301 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,108,022 | 11,680 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,657 | 608 |
| משטר | |
| משטר נשיאותי | משטר פדרלי נשיאותי למחצה |
יחסי טורקיה–סומליה (בטורקית: Somali-Türkiye ilişkileri; בערבית: العلاقات التركية الصومالية) הם היחסים הדיפלומטיים בין רפובליקת טורקיה לבין הרפובליקה הפדרלית של סומליה. שתי המדינות הן בעלות ברית בתחומים רבים דוגמת בריאות, חינוך צבא וביטחון.
היסטוריה
עריכה
.jpg)
ימי הביניים
עריכהבתקופת ימי הביניים, שמרו סולטנות אג'וראן וסולטנות אדאל על יחסי מסחר וביטחון איתנים עם האימפריה העות'מאנית. סולטנות אג'וראן מכרה באופן קבוע לעות'מאנים כלי ירייה דרך נמל מוזאפפר במוגדישו. בתמורה, העות'מאנים סיפקו לאג'וראנים סיוע צבאי נרחב בעת מלחמת אג'וראן–פורטוגל.
במהלך המאה ה-16 המתיחות בין האג'ורים לפורטגזים הסלימה. היחסים הפוריים בין סולטנות אג'וראן לעות'מאנים הדאיגו את הפורטוגזים, שכן יפסידו בלחימה נגדם. העות'מאנים אף התקיפו ספינת לוחמה של הפורטוגזים, בעת שניסו להפציץ את העיר מוגדישו.[1] שיתוף הפעולה של האג'ורים והעות'מאנים נגד הפורטוגזים הגיע לנקודת שיא בשנות ה-80 של המאה ה-16, כאשר האג'ורים הצטרפו ללחימה של הערבים והסווהילים נגד השלטונות הפורטגזיים. האג'ורים שלחו מברק לשודד הים העות'מאני מיר עלי בג, הקורא לו להצטרף למלחמה. עלי בג נענה בחיוב, ושלח צי עות'מאני גדול שתקף את הקולוניות הפורטוגזיות בדרום-מזרח אפריקה. המתקפה הזו צלחה, גירשה פורטוגזים רבים מערים גדולות דוגמת פייט, מומבסה וקילווה קיסיוואני, והקטינה את חוג ההשפעה של פורטוגל באוקיינוס ההודי. לאורך המאה ה-16 וה-17, סולטנות אג'וראן התריסה נגד המונופול הכלכלי של פורטוגל באוקיינוס ההודי, תוך שימוש במטבעות חדשים בדומה לאלו של האימפריה העות'מאנית. הדבר גרם לעיצום היחסים הכלכליים בין שני העמים.[2]
במלחמת אתיופיה–אדאל, העניקו העות'מאנים סיוע צבאי נרחב לסולטנות אדאל, שהפסידו בלחימה.[3]
בעת המודרנית
עריכהבשנת 1969, טורקיה וסומליה נמנו במדינות המייסדות של "הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי" (OIS). טורקיה החזיקה שגרירות רשמית בבירת סומליה, אך זו נסגרה ב-1991 בשל מלחמת האזרחים בסומליה. על אף סגירת השגרירות, הרשויות הטורקיות תיקשרו עם ממשלת המעבר הלאומית החדשה וממשלת המעבר הפדרלית של סומליה באמצעות השגרירות הטורקית באדיס אבבה, בירת אתיופיה.
במחצית שנת 2011, ממשלת טורקיה פתחה מחדש את השגרירות במוגדישו, לאחר ביקורו של ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.[4] טורקיה נחשבת למדינה הראשונה שחידה את יחסיה הדיפלומטיים עם סומליה לאחר מלחמת האזרחים.[5]
בינואר 2015, ראשיהם של שתי המדינות חנכו פרויקטים חדשים באדמת סומליה במימון טורקי.[6] באותה שנה הוקם מחנה TURKSOM בעיר מוגדישו.
קישורים חיצוניים
עריכה
סלג'ן הוג'אולו, בלומברג, הרבה השפעה — וגישה לחלל: מה מחפשת טורקיה בסומליה?, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ The Portuguese period in East Africa, עמ' 112
- ^ ג'יי.אס.פי, COINS FROM MOGADISHU, c. 1300 to c. 1700, הוצאת Freeman-Grenville, עמ' 36
- ^ ג'רמי בלייק, Cambridge Illustrated Atlas, Warfare: Renaissance to Revolution, 1492-1792, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 1996, עמ' 9, ISBN 0521470331
- ^ Somalia reaps rewards of Ankara’s investment
- ^ Why Turkish aid model is proving to be a success in Somalia and elsewhere
- ^ Press Release: Erdogan’s Somalia Visit