יחסי נורווגיה–סין
| יחסי סין–נורווגיה | |
|---|---|
|
|
| |
| סין | נורווגיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,596,967.75 | 323,802 |
| אוכלוסייה | |
| 1,418,233,615 | 5,592,257 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 17,794,782 | 485,513 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,547 | 86,819 |
| משטר | |
| רפובליקה עממית | מונרכיה חוקתית |
יחסי הרפובליקה העממית של סין–נורווגיה כוננו באופן רשמי ב-7 באוקטובר 1950, וב-5 באוקטובר 1954 הוקמו הנציגויות הדיפלומטיות בשתי המדינות.
היסטוריה
עריכההמשלחת הדיפלומטית הנורווגית הראשונה בסין, נוסדה בשנת 1851 במהלך האיחוד השוודי-נורווגי. זו הוקמה בגואנגג'ואו.[1] בשנת 1853, הוקמה קונסוליה חדשה בשאנגחאי, אשר הפכה בשנת 1863 לקונסוליה הכללית ואילו הקונסוליה בגואנגג'ואו ירדה מחשיבותה.
בשנת 1905 כאשר נורווגיה נפרדה משוודיה, היא הקימה משלחת דיפלומטית עצמאית בסין. שנה לאחר מכן, ערך דאי הונגקי, ראש מחלקת התרבות של שושלת צ'ינג ביקור ממלכתי ראשון בנורווגיה.
יחסים כלכליים
עריכהבמהלך השנים, התפתחו הקשרים בין המדינות מיחסים תרבותיים ופוליטיים לקשרים בתחום הכלכלה, התעשייה והטכנולוגיה.
בשנת 2003, את היקף הסחר הבילטרלי בין סין ונורווגיה עמד על כ-1.76 מיליארד דולר. הסחר בין שתי המדינות גדל בהתמדה לאורך השנים.
בשנת 2008, היצוא מנורווגיה לסין עמד על 1.93 מיליארד דולר, ואילו היצוא מסין לנורווגיה עמד על 5.43 מיליארד דולר.[2] בשנת 2009 היצוא הנורווגי לסין גדל ב-39% לכ-2.28 מיליארד דולר, וכלל ציוד, כימיקלים, מוצרים אופטיים ומכשירים רפואיים. היצוא מסין לנורווגיה עמד על כ-5.25 מיליארד דולר, גידול של 4.5% מהשנה שקדמה לה.
עיקר היצוא מסין לנורווגיה הם ספינות, טקסטיל, בגדים, ומוצרים מכניים ואלקטרונים.
עיקר היצוא מנורווגיה לסין הם נפט גולמי, מכונות ומוצרי חשמל, דשנים, ציוד בנייה וכרייה, מוצרי תעשייה, סלמון, וכן מתכות גולמיות.[3][4]
פרשת הפרס נובל לשלום
עריכההיחסים בין המדינות עלו על שרטון בשנת 2010, בעקבות החלטת הפרלמנט הנורווגי להעניק את פרס נובל לשלום לפעיל זכויות האדם, ליו שיאובו, שישב בכלא בשל דעותיו. סין הגיבה בחריפות, וטענה כי ההחלטה תפגום ביחסים בין שתי המדינות.[5][6][7][8] ואכן בעקבות כך בוטלה פגישה מתוכננת פגישה בבייג'ינג בין שרת הדיג הנורווגית ליסבת ברג-הנסן ורשויות פיקוח המזון הסינים. כמו כן בוטלו הופעות של המוזיקאי הנורווגי - אלכסנדר ריבק, זוכה אירוויזיון 2009, שהיו אמורות להתקיים בסין.[9] בתחילת דצמבר אותה שנה, הודיעה נורווגיה על השעיית שיחות הסחר עם סין, ורק בשנת 2016 התחדשו היחסים בין המדינות.[10]
נציגויות דיפלומטיות
עריכהנורווגיה מחזיקה בסין שגרירות בבייג'ינג ו-2 קונסוליות בגואנגג'ואו, ושאנגחאי, ואילו סין מחזיקה בנורווגיה שגרירות באוסלו בלבד.[11]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "A Brief History of Sino-Norwegian Diplomatic Relations". Norway.cn. אורכב מ-המקור ב-2011-10-02. נבדק ב-29 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Speeding up Norway-China Free Trade Negotiation Process_Observer_EUROPECHINA ECONOMIC & TRADE OBSERVATION". Europe1china.com. 25 בינואר 2010. אורכב מ-המקור ב-2012-08-01. נבדק ב-29 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Norwegian Minister of Trade and Industry Mr. Trond Giske Visits China". Norway.cn. 13 בינואר 2010. אורכב מ-המקור ב-2011-07-07. נבדק ב-29 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Norwegian Minister of Trade and Industry visits Guangdong". Norway.cn. 14 ביוני 2010. אורכב מ-המקור ב-2011-09-05. נבדק ב-29 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ MacKinnon, Mark (9 October 2010). "Jailed dissident’s Nobel Peace Prize infuriates China". The Globe and Mail. Retrieved 9 October 2010.
- ^ Branigan, Tania (8 October 2010). "Liu Xiaobo Nobel win prompts Chinese fury". The Guardian. Retrieved 8 October 2010.
- ^ Jiang, Steven (8 October 2010). "China blanks Nobel Peace prize searches". CNN. Retrieved 8 October 2010.
- ^ Bagchi, Indrani (9 October 2010). "Nobel to Liu caps horrible year for China". The Times of India. Retrieved 9 October 2010.
- ^ Deshayes, Pierre-Henry (12 October 2010). "China cancels Norwegian meetings, musical over Liu's Nobel". The Times of Earth. Agence France-Presse. Retrieved 10 June 2011.
- ^ Fouche, Gwladys; Gibbs, Walter (30 November 2010). "China postpones Norway talks as Nobel tensions rise". Reuters. Retrieved 10 June 2011.
- ^ אתר על יחסי מדינות