יחס דחף-משקל

יחס דחף־משקל הוא היחס שבין הדחף של המנוע ובין המשקל (על פני כדור הארץ) של המנוע או הרכב. יחס דחף־משקל משמש לאפיון מנועים רקטיים, מנועי סילון וכלי רכב המונעים על ידי מנועים כאלה. שתי תכונות אלה (דחף ומשקל) נמדדות באותן יחידות מידה, ולכן היחס ביניהן הוא מספר חסר ממד.

יחס דחף-משקל מול מתקף סגולי עבור סוגי חומרי הנעה שונים. הגרף מתואר בסקאלה לוגריתמית

לנסיקה אנכית היחס צריך להיות גדול מ־1.

ישנם גורמים רבים המשפיעים על יחס דחף־משקל, ולצורך השוואה נאותה יש למדוד את הדחף בתנאים תקניים – לחץ של אטמוספירה אחת וטמפרטורה של 25 מעלות צלזיוס. הגורמים שמשפיעים על הדחף כוללים את הטמפרטורה, הלחץ, הצפיפות והרכב האוויר. המשקל יכול להיות מושפע מצריכת הדלק ההדרגתית, כוח העילוי, הגרר ועוצמת שדה הכבידה.

מבחינה טכנית לא ניתן למדוד בצורה מדויקת יחס דחף־משקל של כלי רכב, ונתון זה משוער בלבד, על פי ביצועי הרכב בפועל.

דוגמאות

• מנוע מטוס הסופה הוא בעל דחף מקסימלי של 13,095 ק"ג, ומשקלו 1,680 ק"ג, כך שיחס הדחף-משקל שלו עומד על כ-8:1.