ימים שקטים בקלישי
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
ימים שקטים בקלישי הוא ספר שכתב הנרי מילר. מבוסס על ניסיונו כגולה תרבותי אמריקאי בפריז בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת. הוא ואלפרד פרלס, שני סופרים מתחילים, חלקו דירה קטנה בפרבר קלישי (בשדרות אנטול-פראנס 4).[1][2] הספר מתרחש בערך בתקופה שמילר כתב את "אביב שחור".[3][4] לדברי חברו, הצלם ג'ורג 'בראסאי, מילר הודה שכותרת הספר "מטעה לחלוטין."[5]
מידע כללי | |
---|---|
מאת | הנרי מילר |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | נובלה אוטוביוגרפית |
מקום התרחשות | פריז |
הוצאה | |
הוצאה | Olympia Press |
תאריך הוצאה | 1956 |
סדרה | |
ספר קודם | הצליבה הוורודה |
הספר הבא | ביג סור והתפוזים של הירונימוס בוש |
עלילה
עריכההעלילה עוקבת אחר ג'ואי, אמריקאי שחי בסביבת כיכר קלישי. הספר מחולק לשני חלקים. בחלק הראשון ג'ואי ושותפו לחדר, קארל, מחפשים אוכל ומתנסים במערכות יחסים עם נשים שונות. ג'ואי עם ניס, זונה שהוא פוגש בבית הקפה וופלר ליד מונמרטר. קרל עם קולט, נערה בת חמש עשרה שברחה מבית-הוריה ועברה לגור עם שני השותפים, לפני שהוחזרה לבית הוריה.
החלק השני של הספר, "מארה-מריניון", מתאר את רומן האהבה ה"בעייתי" של קרל עם אליאן הנשואה, ואת מערכת היחסים של ג'ואי עם מארה, זונה שפגש בשאנז אליזה. מארה מזכירה לג'ואי אשה-אהובה מעברו, המכונה בספר כריסטין הנשואה, שהוא מתחרט שלא התחתן עמה. ג'ואי וקרל מתגלגלים לערב שבו הם מבלים בביתם עם לוליינית בשם קורין ואישה דנית בשם כריסטין. ארבעתם משתתפים באורגיה ספונטנית. האירוע מרגיז את כריסטין, ובמהלכו היא מושמת ללעג על ידי שלושת המשתתפים האחרים.
כתיבה ופרסום
עריכההספר נכתב בתחילה בניו יורק זמן קצר לאחר שובו של מילר מפריז בשנת 1940,[1] ושוכתב בביג סור בשנת 1956, בזמן שמילר עבד על "נקסוס". הספר יצא לאור לראשונה בצרפת על ידי הוצאת אולימפיה בשנת 1956.[6] בעקבות זכייתו של מילר במשפט והסרת הצנזורה בארצות הברית על פרסומו של הספר "חוג הסרטן", התפרסם "ימים שקטים בקלישי" בארצות הברית על ידי הוצאת גרוב בשנת 1965.[7]
הספר תורגם לעברית פעמיים: בפעם הראשונה, תרגם אותו יותם ראובני בשנת 1980.[8] בפעם השנייה, משה זינגר תרגם את הספר בשנת 1987.[9]
עיבודים
עריכההספר עובד פעמיים לסרט עלילתי. גרסת 1970 הייתה הפקה דנית, שנכתבה ובוימה על ידי ג'נס יורגן תורסן, והציגה פסקול מאת קאנטרי ג'ו מקדונלד . [10]
הסרט השני (אנגלית עם כמה קטעי צרפתית) יצא בשנת 1990, בוים על ידי קלוד שברול וכיכב בו אנדרו מקארתי בתפקיד מילר. השחקן היה בן 26 כששיחק את מילר, שהיה בתחילת שנות ה-40 לחייו בספר. שברול ראה את הסרט כעיבוד נאמן חלקית לספר המקורי.[11]
בסדרת אנתולוגיה של HBO המבוססת על ספרות אמריקאית, נשים וגברים 2: אין חוקים באהבה (1991), אחד הפרקים נקרא "מארה" על שם החלק השני של הספר "ימים שקטים בקלישי". את הסרט בן 30 הדקות ביים מייק פיגיס. מככבים בסרט סקוט גלן בתפקיד מילר וג'ולייט בינוש בתפקיד מארה.[12]
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Robert Ferguson, Henry Miller: A Life, New York: W.W. Norton & Company, 1991, p. 272.
- ^ George Brassaï, Henry Miller: The Paris Years, New York: Arcade Publishing, 1975 (translation copyright 1995), p. 69.
- ^ Henry Miller, Quiet Days in Clichy, New York: Grove Press, 1965, p. 41.
- ^ Anaïs Nin, The Diary of Anaïs Nin, Volume One: 1931-1934, Orlando: Harcourt, 1966, p. 92.
- ^ Brassaï, Henry Miller: The Paris Years, p. 83.
- ^ Ferguson, Henry Miller: A Life, pp. 328-9.
- ^ Mary V. Dearborn, The Happiest Man Alive: A Biography of Henry Miller, New York: Simon & Schuster, 1991, p 288.
- ^ הנרי מילר, תרגום: יותם ראובני, ימים שקטים בקלישי, יתד, 1980
- ^ הנרי מילר, תרגום: משה זינגר, ימים שקטים בקלישי (בליווי תצלומים של בראסאי), תל-אביב: זמורה,ביתן, 1987
- ^ Ferguson, Henry Miller: A Life, p. 362.
- ^ Clyde Haberman, “Chabrol Films a Henry Miller Tale,” New York Times, August 9, 1989.
- ^ Overview of “Women and Men: In Love There are No Rules (1991),” New York Times. Accessed June 20, 2012.