ינה ז'ולדוש
ינה ז'ולדוש (במקור שטרן עד 1914[1] בהונגרית: Zsoldos Jenő; בודפשט, 2 באפריל 1896 – בודפשט, 21 בנובמבר 1972) היה היסטוריון ספרות (אנ'), מורה ומנהל גימנסיה יהודי-הונגרי.
 | |
| לידה |
2 באפריל 1896 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
21 בנובמבר 1972 (בגיל 76) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Stern Jenő |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1923) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהינה ז'ולדוש נולד במשפחה יהודית, ואחרי סיום בחינות הבגרות החל ללמוד בחוג להונגרית-לטינית באוניברסיטת בודפשט (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם סיים את הדוקטורט שלו ב-1923. בתחילה (בשנת 1919) היה מורה בבית הספר היסודי ברחוב טבאסמזה (Tavaszmező), ומהשנה שלאחר מכן היה מורה בגימנסיה היהודית לבנות בבודפשט, ואחר כך לימד גם בגימנסיה לבנים. התלמידים הכירו אותו כמורה קפדן ביותר, ואמרו שההפרדה הקפדנית בין הבנים ולבין הבנות בצורה חדה מאוד, הייתה בשל מעורבותו כמנהל. שמועה מאותו הזמן הייתה שתלמידה התאהבה בו, אך התאבדה, כדי להימנע ממצבים כאלה ראה בהפרדה חשיבות. יתרה מזאת, הוא חיכה ליד שערי הגימנסיה בבוקר, צופה בבנות שנכנסות לבית הספר, האם הן באות בליווי נער או לא, ואם הן עוטות נכון את כובעי התלבושת האחידה.[2]
תחום פעילותו הספרותית הייתה: היחס וההיבט הספרותי ההונגרי-יהודי. הוא עשה עבודה חשובה מאוד בתחום זה והיה אחד החוקרים האינדיבידואליים והמודרניים ביותר בתחום. בשנים 1925–1926 היה עוזר העורך של ה"סקירה יהודית-הונגרית". משנת 1936 במשך שש שנים ערך את כתב העת "לבנון". מחקריו ומאמריו פורסמו בעיתונים יהודיים הונגריים, בפרסומים מזדמנים ובכתבי עת. הוא היה אחד מעמיתי המערכת של הלקסיקון יהודי הונגרי. הוא היה מעורב בעריכת "ארכיון הדיפלומות ההונגריות-יהודיות" והיה עובד קבוע ב"משמר השפה ההונגרית" במשך 3 עשורים.
עבודותיו
עריכה- בלה פלקי (1929)
- שלושים שנה בשירות אלוהים (1925)
- תרגומי המזמורים שלנו להונגרית (1926)
- היבטים עממיים יהודיים בשירה של צ'וקונאי (1928)
- היבטים תנ"כיים בשירה של צ'וקונאי (1929)
- היבטים יהודיים בספרות ההונגרית.
- התנ"ך, המדרש במכתבים של מיקש היהודי מטורקיה (בודפשט, 1931)
- פרנץ קזינצי והיהדות (בודפשט, 1934)
- סופרים יהודים גרמנים וספרות הונגרית בתקופת הנאורות (בודפשט, 1934)
- לפני מאה שנה. הדור הראשון של סופרים הונגרים-יהודים (נערך עם יוז'ף טורוצי-טרוסטלר, בודפשט, 1940)
- הספרות ההונגרית והיהדות (בודפשט, 1943)
- הופעת הסיפור העברי בספרות ההונגרית (בודפשט, 1946)
- 1848–1849 בחיי יהדות הונגריה (בודפשט, 1948)
- מילון ארץ ישראל (עם אנדרה גלרט, בודפשט, 1948)
- דקדוק הונגרי (בודפשט, 1951)
- מכתביו של יאנוש ויידה לאיזידור מילקו (עם הרב אלכסנדר שייבר, בודפשט, 1958)
- הו, מדוע כל כך מאוחר. מכתבים לביוגרפיה של יוז'ף קיש (עם אלכסנדר שייבר, בודפשט, 1972)
ראו גם
עריכה- לקסיקון ספרותי הונגרי. עורך ראשי. בנדק מרסל. בודפשט, 1963-1965.
- לקסיקון חדש לספרות הונגרית. עורך ראשי. פטר לאסלו. בודפשט, 1994.
- קברים יהודיים בבודפשט. עורך ג'רג' הרסטי. בודפשט, ועדת החסד הלאומית, 2004.
- אלכסנדר שייבר: יצירתו הספרותית של ינה ז'ולדוש. – ארכיון הדיפלומה היהודית הונגרית, בודפשט, 1971) )
- רוברט דן: ינה ז'ולדוש (1972)
- באלאז' ורגה: פרידה מינה ז'ולדוש. (1977)
לקריאה נוספת
עריכה- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. ינה ז'ולדוש
- "ינה ז'ולדוש". המוזיאון הספרותי פטפי.
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש 1969)
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ A Belügyminisztérium 1914. évi 162157. sz. rendelete.
- ^ "A Radnóti Gimnázium kalandos évtizedei". fovarosi.blog.hu. 2015-03-01. אורכב מ-המקור ב-2015-07-10. נבדק ב-2015-07-09.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ינה ז'ולדוש".