יעקב דוד וינטרוב
הרב יעקב דוד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב), (כ' בניסן תר"י, 2 באפריל 1850 - כ' בניסן תרפ"ד, 24 באפריל 1924) היה רב קהילת "חברת ביקור חולים" בראדומסק ומחבר ספרים תורניים.
 | |
| לידה |
2 באפריל 1850 כ' בניסן ה'תר"י ורשה, פולין |
|---|---|
| פטירה |
24 באפריל 1924 (בגיל 74) כ' בניסן ה'תרפ"ד ראדומסק, פולין |
| מקום פעילות | פלאוונו - ראדומסק, פולין |
| תחומי עיסוק | רב, מחבר ספרים תורניים |
| רבותיו | האדמו"ר מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא, האדמו"ר דב בעריש מביאלה, האדמו"ר יחיאל דנציגר מאלכסנדר, האדמו"ר ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, האדמו"ר אהרן צבי לנדא, האדמו"ר אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב. |
| תלמידיו | הרב צבי יחזקאל מיכלסון |
| חיבוריו | אמרי דוד על התורה וספר תהילים, נאוה תהילה על הגדה של פסח |
| צאצאים | בנו הרב נח גד וינטרוב |
ביוגרפיה
עריכהנולד בוורשה ליצחק אייזיק יום טוב רבינרזון (וינטרוב) ולשרה נחמה למשפחת קצנלבוגן. היה היחיד מכל ארבעה עשר אחיו שלא נפטר בילדותו. הוא נצר לשושלת רבנים ולכך שם משפחת אביו היה רבינרזון שפירושו בן הרב.
בשנת ה'תרכ"ד (1864) התחתן עם פרימט למשפחת סופר. נולדו להם חמישה ילדים. אשתו נפטרה בשנת תרמ"ה (1885). בשנת ה'תרמ"ו (1886) התחתן בשנית עם פרימט למשפחת קמינסקי ונולדו להם שבעה ילדים.
רוב חייו התגורר בעיירה ראדומסק, למעט תקופה קצרה בעיירה פלאוונו שם כתב את ספרו אמרי דוד על ספר תהילים. בראדומסק בדק את העירוב בכל ערב שבת. מסופר כי רבי יחזקאל רבינוביץ מרדומסק הטיל עליו לבחור שוחט ובודק לעיירה[1].
מסופר כי לעת זקנותו הגיעו רבים לבקש את ברכתו, בעקבות המלצת הישמח ישראל מאלכסנדר[2]. עודד את צאצאיו ואחרים לעלות לארץ ישראל[3].
נפטר בתאריך שבו נולד, כ' בניסן תרפ"ד (24 באפריל 1924).
רבותיו
עריכהכמו אביו היה חסיד של האדמו"ר הצעיר מוורקא, עד לפטירתו בתרכ"ח (1868). אחר כך למד אצל רבי דוב בעריש מביאלה ואף למד עמו חברותא בעיון. לאחר פטירתו למד אצל רבי יחיאל דנציגר מאלכסנדר ובנו רבי הישמח ישראל. לאחר פטירתו, עמד בראש החסידים שחזרו לביאלה לאדמו"ר אהרן צבי לנדא במשך חודשים ספורים עד לפטירתו, ואחרי כן עבר עם החסידים לאחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב[4].
.jpg)
ילדיו
עריכהכמה מילדיו נפטרו בילדותם או בשואה. בין ילדיו מאשתו השנייה: הרב נח גד - מחברם של עשרות ספרים; הרב אהרן, מחבר הספר דביר אהרן על התורה; הרב מרדכי, שהיה רב בלוקסמבורג ומרסיי ואחר כך בפילדלפיה.
ספריו
עריכההרב יעקב דוד חיבר מספר רב של ספרים אך השאיר אותם בכתבי יד, חלקם הדפיס בנו הרב נח גד וינטרוב חלקם הלכו לאיבוד בשואה וחלק הדפיס נכדו יעקב דוד וינטרוב[5].
- מימי הירדן (תרפ"ה)
- אבני המקום (תרפ"ו)
- מכלל מציון (תרפ"ו)
- נאוה תהילה (תרפ"ז) - על הגדה של פסח
- מטע אהלים (תרצ"ד)
- בנין הדביר (תרצ"ד)
- אור ליעקב (תשל"ג)
- אמרי דוד (תשד"מ) - על ספר תהילים
ספרים במהדורה מעובדת:
- אמרי דוד (תש"ע) - ספר המעובד מתוך ספריו, על חמשה חומשי תורה
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, כרך ב', תשמ"ו, עמ' רצג
- ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, כרך ב', תשמ"ו, עמ' רצב
- ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, כרך ב', תשמ"ו, עמ' רצא
- ^ יעקב דוד וינטרוב, הקדמה - אמרי דוד על התורה, בני ברק: יעקב דוד ב"ר יחיאל וינטרוב, תש"ע, עמ' 11 - 17
- ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, כרך ב', בני ברק, תשמ"ו, עמ' רפד