יעקב הורוביץ (מעליץ)
רבי יעקב הורביץ (כונה: רבי יענקעלע מעליצער) (ה'תקמ"ד (בערך)[1] - י"ט בטבת ה'תקצ"ז) היה מייסד חסידות מעליץ, והאדמו"ר הראשון שלה.
| לידה |
ה'תקמ"ד (בערך) רופשיץ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
דצמבר 1836 י"ט בטבת ה'תקצ"ז מעליץ | ||||
| מקום קבורה | מעליץ | ||||
| מקום מגורים | ראפשיץ, קולבסוב, מעליץ | ||||
| תקופת הפעילות |
? – דצמבר 1836  | ||||
| תחומי עיסוק | רב, גבאי צדקה ואדמו"ר | ||||
| רבותיו | אביו רבי נפתלי צבי הורוביץ | ||||
| חיבוריו | זרע יעקב | ||||
| צאצאים |
| ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהנולד ברופשיץ לרבי נפתלי מרופשיץ ולרבקה בת רבי צבי הירש גולדהמר מדוקלה. נקרא על שמו של אבי סבו רבי יעקב אב"ד לינסק. נישא לשפרינצא בתו של פישל מפינטשוב מחסידי החוזה מלובלין.
בשנת תקס"ג נבחר לשמש כגבאי צדקה של קופת רבי מאיר בעל הנס בעיר ראפשיץ[2]. בשנת תקס"ד בהיותו בן עשרים התמנה לרב העיר קולבסוב, תפקיד אותו מילא שלושים שנה, שם כונה רבי יאנקעלע קאלבסוב'ער[3]. אנשי העיר מעליץ הסמוכה ניסו לגרום לרבי יעקב לכהן ברבנות אצלם, אך אנשי קולבסוב התנגדו וניסו למנוע זאת. בשנת תקצ"ד[4] הגיעו אנשי מעליץ באישון לילה לבית הרב והצליחו לשכנעו לבוא עימם ולכהן כרב בעירם. בעקבות מעברו לכהן כרב במעליץ כונה רבי יענקעלע מעליצער, ואנשי מעליץ כונו מאז בשם "מעליץ'ע גנבים"[5].
היה מפורסם במופתיו ועל שמם נקרא גם "בעל שם טוב קטן"[6].
בשנת תקצ"ז התפשטה מגפה בעיר מעליץ, בי"ט בטבת ניצב על יד המזוזה ואמר "אני הנני הרב פה ואחראי לשלום בני העיר, מבקש אני איפוא ממך רבון העולם שתעצר המגפה בעיר הזאת". באותו היום נדבק אף הוא במחלה ונפטר והמגפה נעצרה[7].
חיבוריו
עריכההשאיר אחריו בכתב ידו דברי תורה והדרכה, מחלקם הודפס הספר זרע יעקב[6] (על שם ספרו של אביו "זרע קודש").
היה ידוע גם כבעל מנגן וחיבר מספר ניגונים על מילות התפילה כמו: ברכת טל, יחדשהו, אל אדון, לכה דודי, עומדות היו רגלינו ועוד. ניגוניו התקבלו גם בחצרות חסידויות אחרות. החזן דוד ורדיגר הוציא לאור אלבום עם כמה מניגוניו.
מנהגיו
עריכהלרבי יעקב היו כמה הנהגות ייחודיות[8], לדוגמה בכל שבתות השנה היה נוהג ללבוש בגדים לבנים עם טלית כמו בימים נוראים ולאכול בהסיבה כמו בליל הסדר, בסוכתו עמדו כל ז' ימי החג ז' כיסאות לאושפיזין וכן הקפיד לא ללבוש שום בגד חדש לפני שטובלים אותו במקוה.
צאצאיו
עריכהשלושת בניו כיהנו באדמו"רות:
- רבי יהודה ממלא מקומו כאב"ד מעליץ, חתן רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממאגלניצא.
- רבי אברהם אבא בשנדישוב
- רבי חנינא באולינוב, חתן דודו רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב
חתניו:
- רבי אלעזר הופשטיין האדמו"ר מקוז'ניץ
- הרב משה יהושע העשיל צענווירטה אב"ד אלפין ב"ר אריה לייבוש תלמיד מהחוזה מלובלין. אבי ר אברהם יוסף אלתר הנודע בבאבוב בשם ר אלתר.
- רבי אברהם אביש פרענקל מוויליפולי
- רבי נפתלי אונגאר אב"ד דזבנא בן רבי מרדכי דוד מדאמבראווע, נישא לאלטה ציפורה בתו של רבי יעקב
- (ספק) רבי יחיאל ווגשל מפריסטיק (נכד רבי אלימלך מליז'נסק)[9]
- רבי נפתלי מדזבנה.
הערות שוליים
עריכה- ^ בית היין, פרק א, שנות נעורים
- ^ ממלכת החכמה פ"ד הערה כ"ג בשם הפנקס של ראפשיץ
- ^ פנקס קאלבושאוו, ישראל מרדכי בידערמאן, 1971 עמוד 43
- ^ באלפסי, טרקליני החסידות, שושלת רופשיץ אות ג4, הודפס שנת תק"ע וזה לכאורה טעות שהעתיק מפנקס קאלבושאוו. ראו בית היין דף ה אות טז שהעתיק מכתב יד רבי יצחק ממעליץ שרבי יעקב היה רב במעליץ רק ג' שנים דהיינו מתקצ"ד עד צ"ז. ראו גם בתורת חכמים-שפתי צדיקים מרבי יהושע העשיל מריבנוב ושם מזכיר את רבי יעקב בתור אב"ד קאלבסוב בקשר לברכת המתים על אחיו הרב מלינסק שנפטר בשנת תקצ"א
- ^ פנקס קאלבושאוו עמוד 43 ומשם לשאר ספרי כותבי תולדותיו
- ^ 1 2 אלפסי, טרקליני החסידות, רופשיץ אות ג4
- ^ בית היין דף כ"ד
- ^ בית היין, כתר שם טוב, שריג א' פרק ב'
- ^ יש מבני המשפחה שמפקפקים בזה וסוברים שהי' חתן חתנו של רבי יעקב. גם לא מוזכר באלפסי, טרקליני החסידות