יעקב יהודה
הרב יעקב יהודה (1901 – 9 באוקטובר 1986) היה אדריכל ישראלי, חוקר המקדש ובונה דגם בית המקדש שהוצג בתערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939.
 | |
| לידה |
1901 (בקירוב) יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 1986 ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים |
| מקום לימודים | ישיבת מאה שערים |
| תקופת הפעילות | 1934–1986 (כ־52 שנים) |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| יצירות ידועות |
|
  | |
קורות חיים
עריכהיעקב יהודה נולד בעיר יקטרינוסלב, שהייתה חלק מהאימפריה הרוסית (כיום דניפרו, אוקראינה) בכ' בכסלו ה'תר"ס (1 בדצמבר 1901) למשפחה של יהודים משכילים. בשנת 1910 עברה המשפחה לאודסה, ולאחר מספר שנים התקבל ללימודי אדריכלות באודסה. כמה שנים לאחר מכן עברה המשפחה לשווייץ, שם נתקל יהודה בספר "תבנית ההיכל" של רבי יהודה לאון טמפלו. יהודה נמשך לנושא המקדש, וקרא עליו רבות. בשנת 1922 עלתה משפחתו לארץ ישראל, שם חזר בתשובה והוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
בשנת ה'תרצ"ב (1932) חתם על חוזה עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב איסר זלמן מלצר והנדבן ישראל רוקח, שיהודה ילמד במשך מספר שנים על המשכן והמקדש כ-8 שעות בכל יום, ויכין דגמים של המשכן, ולאחר מכן של שלושת בתי המקדש. יהודה קיים את ההסכם, ולמד במשך שש שנים על המשכן והמקדש. בין השאר למד בישיבתו של הרב מרדכי לייב רובין בשכונת ימין משה, בישיבת מאה שערים ואצל הרב שלמה אליעזר אלפנדרי, ואף נסע למקומות מרוחקים כמו ספריית הוותיקן כדי לחקור ולחפש מידע אודות בתי המקדש. בשנת 1934 הציג יהודה דגם של המשכן ביריד המזרח בתל אביב עם אישורם של הרב קוק והרב מלצר, שכתבו עליו:
תבנית המשכן וכליו, ערוכה לפי עיון הפשט והכרעת גדולי הראשונים, בדיוק גדול ובעומק העיון, על ידי האדריכל המומחה, הרב החסיד מר יעקב יהודה, בפיקוחנו.
הדגם הצליח מאוד, וסוקר בהרחבה בעיתונים בארץ ישראל[1][2][3]. בין השאר ביקרו בתערוכה מאיר דיזנגוף[4] וחיים נחמן ביאליק, אשר אף כתב על הדגם בעיתון הארץ[5]. בשנת 1939 נסע לארצות הברית להציג את דגם מקדש שלמה בתערוכה העולמית של ניו יורק, שם הוצג בביתן הארץ-ישראלי ותואר בהרחבה בעיתונים בארץ ישראל[6] ובארצות הברית[7]. בין השאר, ביקרו בתערוכה אלברט איינשטיין, הרב יצחק הרצוג, הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, הרב שמחה אסף, הרב מאיר בר-אילן, הרב שאול ליברמן, הרב שמואל יצחק הילמן, יהודה אבן שמואל, נלסון גליק ויצחק בן צבי, אשר כתבו לאחר מכן מכתבים ליהודה אודות הדגם. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה, התערוכה הופסקה באמצע, ויהודה חזר בחפזה ארצה בלי הדגם. הדגם הוצג מספר שנים בישיבה בניו יורק, ולאחר מכן נעלם[8][9][10].
לאחר מספר שנים נפטרו הרב קוק וישראל רוקח, ויהודה, שנאלץ להפסיק ללמוד ולתכנן את דגמי המקדש, עבר לחדרה והתמנה למהנדס העירוני. בשנת 1942 עבר לטבריה, ויהודה תכנן גם שם מבנים רבים. לאחר מכן, יהודה עבר לצפת, נלחם עם ההגנה במלחמת העצמאות והיה למהנדס העירוני של צפת במשך שנים רבות.
יעקב יהודה תכנן עוד מבנים ברחבי הארץ, ביניהם בית הכנסת בעין הנצי"ב, בית הכנסת הגדול (עפולה) ואנדרטה לשבעה עולי הגרדום בצפת.
לקריאה נוספת
עריכה- יעקב יהודה, סקירה קצרה לתבנית המשכן וכליו, תל אביב, אייר ה'תרצ"ד
- יעקב יהודה, תבנית המשכן וכליו, דפוס גולדברג, ירושלים
- יעקב יהודה, המשכן, 1965
- זלמן קורן, ועשו לי מקדש, הוצאת פלדהיים, עמוד 144
- הרב משה צבי נריה, ליקוטי הראי"ה, עמוד 215
- הרב יעקב משה חרל"פ, ברכת מרום, ירושלים, תשנ"ו, אגרת יח
קישורים חיצוניים
עריכה
- ארנון סגל, דגם המקדש שעורר את הרגש הלאומי של איינשטיין, מקור ראשון, 30 באוגוסט 2018
- יעקב יהודה, הערות והארות על פירוש רש"י בפרשיות המשכן, מכללת הרצוג, שמעתין 12–13 תשכ"ז
- משכנו של יהודה, הצופה, 25 בפברואר 1966
הערות שוליים
עריכה
- ^ תבנית המשכן, הארץ, 27 אפריל 1934
- ^ ז. דוד, קצרות בתערוכה, דבר, 6 במאי 1934
- ^ הארץ, לקראת יריד המזרח, באתר הספרייה הלאומית, 11 באפריל 1934
- ^ ביריד המזרח, הארץ, 24 במאי 1934
- ^ חיים נחמן ביאליק, על תבנית המשכן בתערוכה, הארץ, 30 במאי 1934
- ^ בחולו של מועד, הצופה, 2 ביולי 1939
- ^ salomon's tample ,shown in miniature at fair, revivies jewry's dream, מגזין לייף, 15 במאי 1039
- ^ והדגם ההוא נעלם, יתד נאמן, י"ב באדר התשנ"ג
- ^ משכנו של יהודה, הצופה, ה' באדר ה'תשכ"ו
- ^ אברהם רון, חוקר המשכן והמקדש, הצופה, ט' בחשוון ה'תש"ן