יעקב לנדוי

יעקב לנדא ^[א] מחנך, פובליציסט, מוציא לאור ופוליטיקאי. ממנהיגי צעירי אגודת ישראל ומקים פועלי אגודת ישראל (פא"י) בארץ ישראל, מנכ"ל משרד הסעד הראשון.

קורות חייו

ילדותו

נולד בזוויירצ'ה, פולין, בתשרי תרס"א (1900). אביו, הרב פנחס לנדא, היה בנו של האדמו"ר מרדכי מאטל לנדא משושלת טשכנוב,^[1] אמו הייתה גיטל מלכה הרצברג. ההורים, יחד עם שבעה מתשעת אחיו ואחיותיו, נספו בשואה בחודש אב תש"ב יחד עם רוב יהודי העיירה.

כבר בגיל 19 החל מפרסם מאמרים בעברית ( בבטאון הדרך של אגודת ישראל שיצא לאור בציריך) וביידיש (בבטיאון "דער יוד", אף הוא של אגודת ישראל). באותו זמן השתתף ביסוד צעירי אמוני ישראל – תנועת הנוער של תנועת שלומי אמוני ישראל שהצטרפה מאוחר יותר לאגודת ישראל העולמית.

גרמניה

בתר"ף (1920) עבר לפרנקפורט שם למד פילוסופיה, פסיכולוגיה ומדעי החברה. לימד בבית הספר הריאלי מיסודו של הרב שמשון רפאל הירש ושימש כדוצנט בבית המדרש הגבוה לתלמוד מיסודו של הרב שלמה ברויאר והיה פעיל בתנועת הנוער עזרא ובהנהגה של "צעירי אגודת ישראל".

באותה תקופה התקרב לרב יעקב רוזנהיים מנהיגה של אגו"י. כמו כן הושפע רבות מהגותם של הרב ד"ר יצחק ברויאר ומהפילוסוף פרנץ רוזנצווייג, הוא גם תרגם כמה ממסותיהם לעברית וליידיש.^[2] הוא פרסם מספר מאמרים תורניים בביטאונים שונים.

בתוך אגודת ישראל, היה לנדא מהפעילים כנגד היחס השלילי למפעל ההתיישבות בארץ ישראל. לדעתו צריך היה להקים גרעין חרדי להגשמה בארץ ישראל. לאחר שעמדתו זו כבשה מהלכים בתנועה, מונה בשנת תרפ"ג (1923) יחד עם הד"ר שלמה ארמן לעמוד בראש המרכז הארצישראלי של אגו"י.^[3] תפקידו היה לפעול להכשרת גרעיני עולים וחלוקת סרטיפיקטים.

בנוסף עסק לנדא בתעמולה למען הרעיון של 'ציונות חרדית'. לשם כך, ייסד וערך ירחון בשם 'מוריה' שיצא בעברית וגרמנית. הוא פרסם מאות מאמרים בבטאון זה ובביטאונים שונים בעברית (כגון הדרך, דגלנו, ןדרכנו בוארשה, יבנה בלבוב, הנאמן בטלז וכו') וביידיש ("יודישע טאגבלאט" בוארשה, ארבייטער שטימע בלודז', יידישע פוסטע בווינה, היינט בריגה, אידישער לעבן בקובנה ועוד). חלק ממאמריו תורגמו לאנגלית ולשפות אחרות. בין השאר הוציא לאור בתרפ"ח (1928) חוברת בגרמנית "עמדתנו לגבי ארץ-ישראל". החוברת תורגמה ליידיש והופצה במזרח אירופה בעשרות אלפי עותקים^[^{דרוש מקור]}.

במקביל פרסם מאמרים פילוסופיים על דת ואמונה בירחון האקדמאים הדתיים מוריה שיצא בפולנית בוארשה.

בארץ ישראל

חוברת שחיבר יעקב לנדוי בעקבות הצעת החלוקה

עם עלית הנאצים לשלטון בגרמניה (1933) נשלח על ידי מרכז פא"י בפרנקפורט לארץ ישראל. בארץ הקים מחדש את הסניף המקומי של תנועת פועלי אגודת ישראל.^[3] אליו הצטרף בנימין מינץ (שחזר לארץ מוורשה מעט אחריו). בהמשך לדרכו, פעל לנדוי לביסוס האידאולוגיה של התנועה, תמיכה במעמד הפועלים ועידוד פעולת ההתיישבות. הוא ייסד את הבטאון שערים שהחל להופיע באופן לא סדיר בתרצ"ד (1934).^[4] במאמריו התפלמס הן עם הציונות החילונית, הן עם האגודאים הירושלמיים שהתנגדו לכל פעילות המזכירה את הציונות^[5] והן עם אנשי המזרחי והפועל המזרחי. האחרונים נבדלו מפא"י בשיתוף הפעולה ההדוק עם הציונות החילונית.

לנדוי פעל לשיתוף פעולה עם הממסד הציוני^[6] ובין השאר סייע לקיבוץ חפץ חיים לקבל הקצאת קרקע מקק"ל ולגרעין התנועה שקם בכפר סבא.^[7] לאחר פרסום תוכנית החלוקה של ועדת פיל, הצטרף לדורשים לקבל את התוכנית ולהקים מדינה יהודית. בעת ביקורה בארץ של ועדת אונסקו"פ שימש כמשקיף בדיוני הוועדה מטעם אגודת ישראל.

הוא השתתף במשא ומתן שנערך בתרצ"ג-תרצ"ה לקראת מיזוג אפשרי עם הפועל המזרחי, איחוד שלא יצא אל הפועל.^[8]

במדינת ישראל

עם הקמת המדינה צורף למועצת המדינה הזמנית כממלא מקום (נציג המפלגה במועצה היה הרב קלמן כהנא).^[9] כשהוקמה הממשלה הזמנית, מונה לנדא למנכ"ל משרד הסעד בידי הרב יצחק מאיר לוין. בתפקידו זה הניח את התשתיות לשירותי הרווחה של המדינה.

בשנת תשי"ב (1952), עם התפטרותו של הרב לוין מן הממשלה, עזב לנדוי את תפקידו זה, אך נותר פעיל בהנהגת פועלי אגודת ישראל ועמד בראש 'הסיעה המרכזית'. אולם הוויכוחים הפנימיים בתוך התנועה הביאו אותו לפרוש מהמפלגה ומפעילות פוליטית. לקראת הבחירות לכנסת החמישית העביר את תמיכתו למפד"ל.^[^{דרוש מקור]}

שנים אחרונות

לאחר פרישתו הקים הוצאה לאור של ספרי קודש בשם 'עם עולם' ממנה התפרנס בהמשך חייו. הלך לעולמו בה' בניסן תשמ"ו.

חיים אישיים

נישא בתרצ"ג (1933) לדבורה פרלא (פנינה) רבינוביץ' (בתו של רבי נתן דוד רבינוביץ' – האדמו"ר מפארצ'ב). הזוג התגורר בתל אביב. לזוג שתי בנות, ד"ר לביאה אפלבום – גאוגרפית (אשת פרופ' שלום זאב אפלבום) ואפרת ברנסקי – מתרגמת (אשת פרופ' דוד ברנסקי). נכדו הוא אל"ם (במיל') יונתן ברנסקי.

ספרים ותרגומים

תרגום: יעקב לנדוי, ספר מורה נבוכים / תרגום עם פירושים מלוקטים באידית מאת אפודי, שם טוב, קרשקש, אברבנאל, וורשה. (ביידיש)
תרגום: יעקב לנדוי, ספר הכוזרי / פון ר' יהודה הלוי הספרדי מיט אנ'איינליטונג און מיט די בריף פון נשיא ר' חסדאי אבן שפרוט צום מלך פון כוזר און דעם מלכ'ס תשובה צו אים, וורשה, תרצ"ב. (ביידיש)
יעקב לנדוי (ע), ספר היובל: ליום מלאת ששים שנה לחיי מו"ה רבי יעקב רוזנהיים / מקטר מגש מאת אוהביו ומעריציו, פרנקפורט ענ"מ, תרצ"ב.
יעקב רוזנהים, יעקב לנדוי, די פראבלעם פון אן אידישער מלוכה, ריגה, תרצ"ח
לפני ההכרעה : (לקראת הועידה הארצית של אגודת ישראל), שערים, תצ"ד
אורות מאופל : רשימה ביבליוגראפית של ספרים דתיים-תורניים, שנדפסו וראו אור בארצות אירופא בשנים 1933–1945, ניו יורק, תשי"ז

לקריאה נוספת

גבל עדה, חרדים ואנשי מעשה : פועלי אגודת ישראל 1933–1939, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשע"ז
תדהר דוד, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, ספרית ראשונים, עמ' 2176-7 (כרך 5)

ביאורים

^ הוא עצמו לא היה עקבי בכתיבת שמו. אבותיו נקראו בשם לנדא, אולם הוא נודע גם בשם לנדוי

הערות שוליים

^ צאצאי הצדיק מטשכנוב, פנימית, ירושלים: מוסדות טשכנוב, עמ' 30
^ למשל כוכב הגאולה של רוזנצוויג שתורגם על ידו ליידיש.
^ ¹ ² גבל (תשע"ז) עמ' 43
^ ⁨מע רד כ ת נ ו ⁩ | ⁨שערים⁩ | 2 ספטמבר 1934 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ מנחם פרידמן, חברה ודת, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשל"ח, עמ' 257
^ יעקב לנדוי, לפני ההכרעה, תל אביב: שערים, תש"ד
^ גבל (תשע"ז) עמ' 130
^ אבנרי יוסי, הסכם שלא בוצע, בשבילי התחיה, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ז, עמ' 167 - 199
^ פרוטוקול ישיבה של מועצת המדינה הזמנית - טז בסיוון התשח 23-06-1948

[1] הוא עצמו לא היה עקבי בכתיבת שמו. אבותיו נקראו בשם לנדא, אולם הוא נודע גם בשם לנדוי

[2] צאצאי הצדיק מטשכנוב, פנימית, ירושלים: מוסדות טשכנוב, עמ' 30

[3] למשל כוכב הגאולה של רוזנצוויג שתורגם על ידו ליידיש.

[:0-4] ¹ ² גבל (תשע"ז) עמ' 43

[5] ⁨מע רד כ ת נ ו ⁩ | ⁨שערים⁩ | 2 ספטמבר 1934 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[6] מנחם פרידמן, חברה ודת, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשל"ח, עמ' 257

[7] יעקב לנדוי, לפני ההכרעה, תל אביב: שערים, תש"ד

[8] גבל (תשע"ז) עמ' 130

[9] אבנרי יוסי, הסכם שלא בוצע, בשבילי התחיה, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ז, עמ' 167 - 199

[10] פרוטוקול ישיבה של מועצת המדינה הזמנית - טז בסיוון התשח 23-06-1948

[א]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]