יעקב מוטס

יעקב מוֹטֶס (אפריל 1918 – 19 באוגוסט 2013) היה אגרונום, מהנדס קרקע וממציא בתחום החקלאות. היה הראשון שפרסם את שיטת ההשקיה בטפטוף, בירחון "השדה" בשנת 1962, והראשון שניסה את השיטה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20.

יעקב מוֹטֶס

לידה	אפריל 1918 ירושלים,
פטירה	19 באוגוסט 2013 (בגיל 95)
עיסוק	אגרונום, מהנדס קרקע
מוסדות	משרד החקלאות וביטחון המזון
תרומות עיקריות
שיטת השקיה בטפטוף, טנסיומטר עם ברומטר כספית, משאבי תמיסת קרקע, שכלול מקדח לדגימות קרקע

ביוגרפיה

יעקב מוטס נולד בשכונת מאה שערים בירושלים, הצעיר מבין חמישה אחים. כבן למשפחה דתית למד ב"חדר" בהיותו ילד. אביו ניהל חנות מעדנים בעיר העתיקה, שהייתה בבעלות המשפחה.

כשהגיע לגיל 16 החליט לעזוב את ביתו ואת הדת. למד חשמלאות ועבד במקצוע הזה לפרנסתו. כעבור שנים התקבל לעבודה בתור איש תפעול ומסריט בשירות תאגיד בתי הקולנוע של הצבא הבריטי.

תוך כדי עבודתו הצטרף לשירות בארגון "ההגנה" בירושלים. כשפרצה מלחמת השחרור בשנת 1948 הצטרף ליחידת החי"ש ונפצע בקרב בשכונת שייח' ג'ראח ליד בית הספר לשוטרים. אחרי שהשתקם מהפציעה נותר נכה, אולם המשיך להתנדב והצטרף בתור אלחוטן ומטילן על מפציץ B-17 והשתתף בקרב נגד בכיסי ההתנגדות של הצבא המצרי בדרום הארץ.

כשהסתיימה המלחמה החל בלימודי הנדסת קרקע ומים והתקבל לעבודה בשירות משרד החקלאות בתחילת שנות החמישים. השתלב בעבודה שוטפת בשירות השדה של משרד החקלאות.

המצאותיו

במהלך שנת 1953, בעת היותו בקורס לייעול השימוש במים במכון הלאומי לחקר הקרקע והמים (לימים מכון וולקני), הדגים לפרופ' דן גולדברג ולשאר המשתתפים מכשיר לבדיקת כושר חלחול של הקרקע.
בין הדברים שהמציא ופיתח היה שכלול של מקדח ללקיחת דוגמאות קרקע. מוטס קיבל על כך פרס עידוד ממנהלת המים במשרד החקלאות בשנת 1957.

בפברואר 1962 פרסם את המאמר הראשון העוסק בהשקיה בטפטוף בירחון "השדה". כיום ההמצאה מיוחסת לשמחה בלאס ולאחרים. שמחה בלאס הגיב על טענות שההמצאה אינה שלו: "לא שמעתי על שמותיהם של ה"ה מוטס או עורב. אין כאן עניין של זכות יוצרים, למי שיש פטנט יש גם זכות יוצרים, וכאן אין פטנט. ידוע לי על האגרונום מר לוז שערך ניסויים בשיטה הזאת. כאן המדובר בטכניקת עשיית הדבר, ובני הצליח בכך. זה עניין מיוחד. אינני מופיע כממציא. אני מבצע ניסויים [...] כדי לשכנע את הנוגעים בדבר כי אפשר לחסוך בשיטה זו מים רבים."

במהלך שנות השישים חבר מוטס לחוקרים בתחום הקרקע והמים בעבודות מחקר וניסוי. הדבר גם בא לידי ביטוי בפרסום אחת מעבודותיו במגזין המדעי האמריקאי Soil Science בשנת 1966, בנושא אפקט העיכוב בפלטות לחץ, שיטת ההרטבה, ו"התיישנות" שימור לחות הקרקע.

בתחילת שנות השבעים עבר יעקב מוטס מאגף שירות השדה במשרד החקלאות שעסק בקרקע ומים למחלקת הפרחים, בתור יועץ ארצי בנושאי השקיה ודישון. הוא הכניס לעבודה מכשירים מיוחדים שיכולים לקרוא את צריכת המים של הצמח לאורך כל תקופת הגידול, שנקראים טנסיומטרים. הוא שכלל מכשיר קיים והמציא במקומו מכשיר חדש, טנסיומטר עם ברומטר כספית, שהיה מדויק ואמין יותר, ושתרם רבות להצלחת הגידולים השונים, תוך כדי חיסכון גדול ומשמעותי בשימוש במים. הוא קיבל רשות ממשרד החקלאות שבו עבד לפתח בעצמו את המכשיר ולרשום אותו כפטנט על שמו. הפטנט אושר לו על סמך העיקרון של ברומטר כספית מובנה בתוך צינור עם חרס נקבובי בתחתיתו, בגוף של טנסיומטר.

הוא פיתח המצאות נוספות, ביניהן המצאת מתז מיוחד להשקיה שגם הוא נרשם על ידו כפטנט באישור משרד החקלאות, ומכשיר למיצוי תמיסת הקרקע לצורך בדיקה ובקרת הדישון, שהומצא ופותח על ידו בשנת 1975. המכשיר משמש עד היום חקלאים ואנשי מחקר. המכשיר הזה מאפשר קבלת תמיסה לניטור יעיל של רמת המוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע וריכוז הדשן בהתאם ובאמצעותו ניתן להפחית את כמות המלחים המוספים לקרקע והעלולים להגיע למי התהום.

באפריל 1978 עזב את עבודתו במשרד החקלאות והקים את מפעל "מוטס טנסיומטרים" לייצור טנסיומטרים כספית ומשאבי תמיסת קרקע יחד עם בנו. גם לאחר פרישתו הצליח להחדיר לתודעת החקלאים, המדריכים החקלאיים ואנשי המחקר את שיטת ההשקיה שלו, יחד עם בקרת הדישון, בישראל ומחוצה לה, באמצעות השימוש בטנסיומטרים והמשאבים שייצר. המכשירים נכנסו בהתחלה למדינות שהתמחו בגידול פרחים בעיקר, כמו קניה, זימבבואה, זמביה, טנזניה, אקוודור, קולומביה ומדינות נוספות. שני המכשירים הללו הפכו לכלים נפוצים אצל מגדלי הירקות, המטעים וגידולי שדה. נכון לשנת 2023 מפעל "מוטס טנסיומטרים" מייצר טנסיומטרים ומשאבים חכמים המבוססים על טכנולוגיה עכשווית.

יעקב מוטס נפטר ב-19 באוגוסט 2013, בגיל 95. ב-25 בנובמבר 2015, כשנתיים לאחר מותו, נערך טקס מיוחד לכבודו בכנס ארצי בנושא השקיה במי קולחין במשרד החקלאות בבית דגן. בין שאר הדוברים סיפר פרופסור יוסי שלהבת, המדען הראשי של משרד החקלאות ומנהל מכון וולקני בעבר, שבהיותו חוקר ראשי ומנהל המכון לחקר הקרקע והמים היה בקשר הדוק עם יעקב מוטס בניסיונות משותפים שעשו יחד לפיתוח שיטת הטפטוף וקידום המצאתו. שלהבת אף תיקן טעות היסטורית לפיה נטען שמוטס המציא שיטה לטפטוף מוטמן. הוא הסביר שהטעות נבעה מכך שמוטס עצמו כינה את השיטה שלו כתת-קרקעית, אך בכל ניסיונותיו הדגים טפטוף על פני האדמה. הסיבה: מוטס תכנן שמתחת לכל חור בצינור יהיה בור קטן שיאפשר חדירה טובה יותר ולכן קרא לשיטה השקיה תת-קרקעית. "מוטס מעולם לא הטמין את הטפטפות, הוא הניחן על הקרקע. הטעות נבעה מהשם שנתן לשיטה שלו. ב-1956 החל מוטס באופן מעשי לבדוק את שיטת הטפטוף, אף על פי שאז לא קראו לזה כך. הרעיון נולד בחלקה פרטית שלו, כשהבחין בברז שטפטף ולידו צמחו צמחים רבים באופן אינטנסיבי. מזה הבין ששיטת השקיה כזאת תהיה יותר יעילה משיטות אחרות וזה הביא אותו לפיתוח שיטת טפטוף בצינורות." ד"ר שאול מנור, מנחה הטקס ויו"ר אגודת נאמני המחקר במכון וולקני סיפר סיפור דומה.

בסיום הטקס הוענקה לבנו של מוטס תעודת הוקרה והערכה לכבודו של יעקב מוטס על תרומתו הרבה לפיתוח שיטת הטפטוף.

גלריה

• 
  שרטוט של מקדח ללקיחת מדגמי קרקע 19.9.57
• 
  יעקב מוטס (למטה משמאל) מדגים לצוות עובדי שרות השדה את אחד ממכשיריו שהמציא בקורס לייעול השימוש במים דצמבר 1953 במכון וולקני
• 
  השקיה תת-קרקעית מאת יעקב מוטס פברואר 1962 - עמוד 1
• 
  תעודת הוקרה ליעקב מוטס ממשרד החקלאות
• 
  מכשיר לקביעת עקומי התאחיזה - מהספר נסויים בטנסיומטרים בעונת ההשקיה 1964

ראו גם

• טפטפת
• השקיה בטפטוף

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעקב מוטס בוויקישיתוף