יעקב צמח (מקובל)
רבי יעקב בן חיים צמח (1570 או 1584 - ה'תכ"ז 1667) היה מקובל ורופא. ערך וסידר חיבורים רבים בקבלת האר"י.
| לידה | ליסבון | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1667 (בגיל 67 בערך)  | ||
| תקופת הפעילות |
?–1667 | ||
| רבותיו |
שמואל ויטאל | ||
|
| |||
  | |||
חייו
עריכהנולד למשפחת אנוסים בליסבון שבפורטוגל. שנת הולדתו איננה ברורה, יש הגורסים כי נולד בשנת ה'ש"ל (1570), ולפי מקורות אחרים נולד בשנת ה'שמ"ד (1584). בפורטוגל חי כאנוס ועסק ברפואה, ובהיותו כבן שלושים עזב את פורטוגל ועבר לסלוניקי, ובה חזר בגלוי ליהדותו ולמד תורה. בשנת ה'שע"ח עלה לארץ ישראל וישב בצפת, שם עסק בלימוד תורת הנגלה ותורת הקבלה. משם פנה לדמשק והיה תלמידו של רבי שמואל ויטאל, בנו של רבי חיים ויטאל. בעיר זו השלים בשנת ה'שצ"ח את כתיבת חיבורו "נגיד ומצווה", קיצור מכוונות האר"י.
מדמשק עלה לירושלים. בירושלים חבר לר' אברהם אמיגו ור' שמואל אבן צחן, ורבי יעקב חגיז שהגיע לירושלים מאיטליה. בירושלים לא נשא רבי יעקב שום משרה ציבורית, אלא ישב ולמד בישיבתו של רבי יצחק גאון. יחד עם חבריו שבירושלים לחם מלחמה נמרצת בשבתי צבי.
היה חתנו של רבי אברהם פליפ, כפי שעולה ממכתב הזמנה לרבי יששכר בר איילנבורג לכהן ברבנות צפת, שהוא היה בין החתומים עליו.
רבי יעקב עסק בעריכת הכתבים מ'המהדורא בתרא' של רבי חיים ויטאל, שנקברו אחרי מותו של רבי חיים בהתאם לצוואתו, ועל ידי תעניות רבות נגלה רבי חיים בשאלת חלום אל רבי יעקב צמח ורבי אברהם אזולאי, והתיר להם להוציא את הכתבים ממקום גניזתם ולהפיצם.
הגרסה המקובלת הייתה שרבי יעקב נפטר בשנת ה'ת"ה (1645). אך רבי יעקב עמדין ומקורות נוספים[1] מציינים כי רבי יעקב לחם בשבתי צבי בשנת ה'תכ"ה (1665). לאחרונה התגלה כתב ידו של בנו ר' אברהם ששם קץ לאי-הבהירות, מאחר שממנו עולה בבירור שר' יעקב נפטר בשנת ה'תכ"ז (1667)[2].
ספריו
עריכהחיבוריו שנדפסו
עריכה- נגיד ומצוה, קיצור כוונות האר"י
- קול ברמה, פירוש דברי האר"י ורח"ו על האידרא
- זוהר הרקיע, פירוש על ספר הזוהר
- צמח צדיק, דרושים קבליים שונים, ובהם דרושי אליהו ואלישע
- הגהות על עולת תמיד
- הערות על מבוא שערים
- תפארת אדם
- ערכי הכינויים
- אדם ישר [ כתב רבי חיים וויטאל ]
- זר זהב
- הערות על שולחן ערוך האריז"ל
- הגהותיהם של רבי יעקב קאשטרו ורבי יעקב צמח על השולחן ערוך, ספונות ב (תשי"ח) עמ' ק
- רנו ליעקב (יצא לאור לראשונה בשנת 2020 בהוצאת אהבת שלום)
הספר "לחם מן השמים"[3] מיוחס אף הוא לרבי יעקב, אך יש הטוענים[4] שחיבור זה הוא עיבוד של רבי נתן שפירא לספרו של רבי יעקב "נגיד ומצוה", ומכאן הקרבה בין שני הספרים.
חיבוריו שנשארו בכתב יד
עריכהחיבורים רבים של רבי יעקב עודם בכתב יד, ונמצאים ברובם בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ובספריית מוסד הרב קוק.
- ברכות בחשבון
- עדות ביעקב
- זבחי השלמים
- קיצור ספר הדרושים
- פורשי כנפיים, היה בבעלותו של רבי אברהם מרדכי אלתר האדמו"ר מגור.
- משיבת נפש
- אוצרות חיים
- קהלת יעקב - יצא לאור על ידי מכון אהבת שלום
במוזיאון וולפסון בהיכל שלמה מצויים ספרי רבי חיים ויטאל עם הגהות בכתב ידו של רבי יעקב.
מתלמידיו
עריכה- רבי מאיר פופרש
- רבי אברהם אמיגו
- רבי דוד קונפורטי, מחבר הספר קורא הדורות, יליד סלוניקי שלמד אצלו בירושלים, כשעלה אליה בשנת ה'ת"ה
- בנו של רבי יעקב, אברהם, מחבר ספר ברית אברהם
לקריאה נוספת
עריכה- גרשום שלום, הקדמתו של רבי יעקב לספרו "קול ברמה", קריית ספר כ"ו. ההקדמה מכילה פרטים אוטוביוגרפיים רבים.
- ישעיהו זנה, לקלסתר פניו של ר' יעקב צמח, קריית ספר כ"ז.
- אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, כרך א חלק שני פרק ב.
- אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, כרך ב' עמודים קנו-קנח.
- יוסף אביב"י, כתבי ר' חיים ויטאל שנמצאו בירושלים ועריכתם בידי ר' יעקב צמח, המעין י"ח עמ' 61.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה
| תקופת חייו של הרב יעקב צמח על ציר הזמן |
|---|
 |