יפה נוף (שיר)

יְפֵה נוֹף הוא שירו של רבי יהודה הלוי (1075–1141 בקירוב), שהיה פילוסוף, רופא ומשורר מתקופת תור הזהב של יהודי ספרד. חלום חייו היה לעלות לארץ ישראל ולירושלים. בהיותו בן 65 הפליג למזרח והגיע למצרים, אך לא ברור אם הצליח גם להגיע אל ארץ ישראל. השיר הוא שיר כיסופים לירושלים ("יפה נוף" הוא אחד משמותיה), וצער על מצבה החרב אך תשוקה לעלות אליה מהגלות בקצה מערב למרות חורבנה ושיממונה.

יְפֵה נוֹף
1. יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב / לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב. 2. הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם / כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב 3. וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד / אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב 4. דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם / צְרִי גִּלְעֲדֵך - נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב 5. הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם / וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב.

השיר הולחן על ידי אתי אנקרי, ישראל גולדפרב, ניסן כהן-מלמד, ינון נאמן ושגב פניאל אביחיל.

דמותו של יהודה הלוי על פי האמן בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת

פירוש השיר

1. כינויי חיבה לציון - היפה, שמחת כל העולם, ומושב ה' - אליה מתגעגע המשורר אף ממרחקים בספרד שבקצה מערב.
2. המשורר מתרגש לזכר ימי הקדם המפוארים של ירושלים ואירועי חורבנה, עזיבת ה' אותה וחורבן המקדש.
3. המשורר רוצה להגיע במהרה לירושלים בדרך נס ושם להרוות את עפר הריסותיה היבש בדמעותיו.
4. המשורר ידאג לה ואם כבר אין בה מלך כבימי קדם ואם במקום שמני בושם יש בה היום ארס נחשים ועקרבים
5. אזי המשורר יאהב את אבניה הנופלות וינשק להם ועפר הריסותיה יהיה לו מתוק מדבש.

משקל וקישוטים

• המשקל הוא הארוך - בדרך כלל בעל יתד-תנועה - יתד-שתי-תנועות - יתד-תנועה - יתד-שתי-תנועות בדלת ובסוגר (ראו איור עם מונחי המשקל של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד) אלא שכאן הוא מקוצר בשוא בעמוד השלישי.
• החרוז הוא ראוי - כלומר כל בית מסתיים בחרוז בעל שני עיצורים והתנועה שביניהם - במקרה הזה "רָב".
• השיר מכיל אקרוסטיכון הנוצר מהאותיות הראשונות של הדלתות: שם המשורר יהודה.

משקל השיר "יְפֵה נוֹף": המשקל הארוך מקוצר בשווא בעמוד השלישי

שימוש בביטויים מהתנ"ך

1. "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב."; "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי..."
2. "כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו"; "זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם"
3. "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים"
4. "הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם"

לקריאה נוספת

• פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011.

קישורים חיצוניים

• יפה נוף, באתר פרויקט בן-יהודה