יצחק אייזיק חבר

רב ופוסק ליטאי
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה (כמו קישורים חיצוניים בתוך הערך ועוד), 2. הגהה ועריכה לשונית, 3. יש לציין גם תאריכים כלליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים. היה תלמידו של רבי מנחם מנדל משקלוב שהיה תלמידו של הגאון מווילנה.

יצחק אייזיק חבר
לידה 1789
הורודנה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 1852 (בגיל 63 בערך)
סובאלק
תקופת הפעילות ? – 11 בנובמבר 1852 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו

עריכה

נולד בשנת תקמ"ט (1789) בעיר הורודנה, לרבי יעקב חבר[1] ולחינקא בת רבי יצחק מאמדור[2]. מגיל 14 למד מפי רבי מנחם מנדל משקלוב[3], שעלה לארץ בשנת תקס"ח בהיות ר' יצחק אייזיק בן 19. לאשתו הראשונה קראו שפרינצא, נפטרה בטיקטין בי"ט תשרי תר"ט (1848)[4]. לאשתו השנייה קראו רבקה מרים[5]. בגיל צעיר התמנה לרבנות בעיירה פרזווע, ואחר כך שימש ברבנות בערים: ראזינאי, וולקוביסק, טיקטין, ובארבע שנותיו האחרונות בסובאלק, נפטר בן שישים וארבע בכ"ט בחשון תרי"ג (1852).

בתורת הקבלה

עריכה

תלמידו רבי יצחק כהנא מספר בשמו שהוא עסק בתורת האר"י והגר"א שלושים שנה ברציפות -”אמר לי אדמו"ר ז"ל שעסק בדברי רבינו הגדול האריז"ל”[6]. עסק גם במשנת הרמח"ל ובספרו "פתחי שערים" הוא משלב מתורת שלושתם. כמו הגר"א, הוא מפרש את כתבי האר"י בדרך משל, בדרכו של הרמח"ל. רבי יצחק אייזיק חיבר גם ספר בשם "מגן וצינה" שמטרתו להוכיח את אמיתות ספר הזוהר והקבלה. בדורו נודע ר' יצחק אייזיק כממשיך מורשת בית מדרשו של הגר"א, והוא נמנה עם בחירי חבורת תלמידי-תלמידיו של הגר"א המכונה: פה שלישי לאליהו.

ספריו

עריכה

חיבוריו בנגלה

עריכה
  1. בית יצחק, ענייני ספיקות וקבוע, סודילקוב תקצ"ו.
  2. בית יצחק, ענייני ברירה[7], וילנה תרע"ג
  3. בית נאמן, עד אחד נאמן באיסורין[8], ורשה תרמ"א
  4. תשובות בנין עולם[9] על אורח חיים ויורה דעה, ורשה תרי"א.
  5. תשובות בנין עולם על אבן העזר[10], מהדורה חדשה מוסד הרב קוק תשמ"ח. (מהדורה חלקית נדפסה בוורשה תרס"ד).
  6. סדר זמנים, על ענייני הזמנים בהלכה[11], ורשה תר"ד.
  7. הגהות על הש"ס, נכללו במהדורת ש"ס וילנא.

חיבוריו בנסתר

עריכה
  1. פתחי שערים חלק א'[12], ורשה תרמ"ח
  2. פתחי שערים חלק ב'[13], שם.
  3. ברית יצחק[14], ביאור לאידרא דמשכנא ועוד, ורשה תרמ"ח
  4. בית עולמים[15], ביאור לאידרא רבא, ורשה תרמ"ט
  5. מגן וצינה, להגנת חכמת הקבלה[16], יוהנסבורג תרט"ו
  6. גנזי מרומים[17], ביאור למסכת אצילות, יוהנסבורג תרכ"ד
  7. אפיקי ים, ביאור לאגדות הש"ס, ישיבת המקובלים שער השמים ירושלים תשנ"ד
  8. פרי יצחק[18], ביאור על ספר יצירה, הוראדנא תקנ"ח

דרושים

עריכה
  1. הגדה של פסח, עם ביאור יד מצרים ויד חזקה[19]
  2. שיח יצחק, דרושים[20], וילנה תרע"ב
  3. שיח יצחק, דרושים ח"ב[21], קיידן תרצ"ט
  4. אור תורה, ביאור לספר מעלות התורה לרבי אברהם אחי הגר"א, ירושלים תר"מ.

ביאורים לכתבי הגר"א ורמ"מ משקלוב

עריכה
  1. ביאור לספר אדרת אליהו על התורה מהגר"א[22]
  2. באר יצחק ביאור ללקוטי הגר"א[23]
  3. ביאור לביאורי אגדות מהגר"א למסכת ברכות, מכון הגר"א תשס"ה.
  4. ביאור לספר מים אדירים מרבי מנחם מנדל משקלוב, ורשה תרמ"ה, מהדורה שלמה מכתב יד ירושלים תשמ"ז

חלק ניכר מכתביו נשאר בכתבי יד, והוצא לאור לאחר מותו על ידי בניו, נכדיו או מוציאים לאור אחרים.

משפחתו

עריכה

בנו רבי יוסף כיהן אף הוא ברבנות עיירות, וחיבר מספר חיבורים, בהם "שער יוסף"[24], "כפלים לתושיה"[25] על שיר השירים, ו"זרוע נטויה, ביאור על הגדה של פסח"[26] (שאותה הוציא בעקבות חיבורו של אביו "יד חזקה"[27]).

כמו כן חיבר רבי יוסף שני ספרי הספד, האחד על אביו, "נפש נקי"[28], והשני על אביו וכן על רבי אריה לייב שפירא אב בית דין קובנה, ועל רבי מאיר מברינסק, ורבי אליעזר מהורודנה, ועל רבי אליעזר יצחק פריד, בשם "ציון לנפש"[29].

בנים נוספים הם הרב משה רבינוביץ ורבי אהרן פונדק מווילנה. חתניו הם רבי אליעזר שלמה שכיהן ברבנות, ורבי יצחק צבי הלוי לוין מנהל כולל סובאלק ולומז'ה.


תקופת חייו של הרב יצחק אייזיק חבר על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נפטר בהורודנה, כ"ד באדר תקצ"א.
  2. ^ נפטרה ו' בשבט תק"צ.
  3. ^ בנו בהספדו שהדפיס בשם "נפש נקי"
  4. ^ הקדמה לבנין עולם שם מזכיר את אביו, אמו ואשתו הראשונה.
  5. ^ האתר לחקר משפחות יהודיות
  6. ^ בהקדמת ספרו תולדות יצחק, ירושלים תרל"ד.
  7. ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בית יצחק [ברורי המדות (ח"ב)], ווילנא, תרע"ג 1913
  8. ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בית נאמן, ווארשא, תרמ"א 1881
  9. ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בנין עולם חלק א-ב, ורשה, תרי"א 1851
  10. ^ הגאון רבי יצחק אייזיק חבר זצ"ל, בנין עולם - שאלות ותשובות בדיני אבן העזר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ח 1988
  11. ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, סדר זמנים, ווארשא, תר"ד 1844
  12. ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, פתחי שערים - חלק א, ווארשא, תרמ"ח 1888
  13. ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, פתחי שערים - חלק ב, ווארשא, תרמ"ח 1888
  14. ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, ברית יצחק, ווארשא, תרמ"ח 1888
  15. ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, בית עולמים, ווארשא, תרמ"ט 1889
  16. ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב - לוצאטו, משה חיים, 1707-1747 (פרידלנדר, חיים בן משה - עורך), מגן וצינה (וקונ' בביאור יסודי הקבלה), בני ברק, תשמ"ב 1985
  17. ^ יצחק אייזיק חבר, מסכת אצילות
  18. ^ יצחק איזיק בן יקותיאל זלמן, פרי יצחק, הוראדנא, תקנ"ח 1798
  19. ^ חבר, יצחק אייזיק בן יעקב, הגדה של פסח-רי"א חבר, בני ברק, תשנ"ג 1993
  20. ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, שיח יצחק, ווילנא, תרע"ב 1912
  21. ^ חבר, יצחק איזיק בן יעקב, שיח יצחק, קיידאן, תרצ"ט 1939
  22. ^ אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א), 1720-1797, אדרת אליהו - תורה, ווארשא, תרמ"ז 1887
  23. ^ אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א), 1720-1797 - חבר, יצחק אייזיק בן יעקב, לקוטי הגר"א [באר יצחק], ווארשא, תרמ"ט 1889
  24. ^ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, שער יוסף, יוהאניסבורג, תרי"ב 1852
  25. ^ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, כפלים לתושיה, ווארשא, תרל"ג 1873
  26. ^ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, זרוע נטויה, ווארשא, תר"ה 1845
  27. ^ הקדמת המחבר
  28. ^ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, נפש נקי, ווארשא, תרי"ג 1853
  29. ^ חבר, יוסף בן יצחק איזיק, ציון לנפש, יאהאניסבורג, תרט"ז 1856