יצחק ב"ק
לוי יצחק ב"ק (1896–1974) היה אמן וצייר אוטודידקט ישראלי, איש היישוב הישן בירושלים. נודע בציורי הקיר שלו במבני בתי כנסת וישיבות בירושלים.
קורות חיים
עריכהב"ק נולד בשנת 1896 בעיר העתיקה בירושלים, בנו של שמחה פינחס ב"ק, שהיה נכדו של ניסן ב"ק. אביו היה בעל נטיות אמנותיות ועיטר את לוח ה"שיוויתי" בבית הכנסת תפארת ישראל. גם יצחק, שלמד בישיבת עץ חיים, גילה מגיל צעיר מאוד כישרון רב לציור. אולם אביו, איש היישוב הישן, אסר עליו ללמוד ב"בצלאל", מחשש שייחשף לתרבות החילונית.
בהיותו בן שמונה עשרה נישא לבתו של יונה אלתרמן מצפת. לאחר נישואיו התגורר במשך כמה שנים בצפת. במלחמת העולם הראשונה נסע עם משפחתו לווינה. בתום המלחמה הוא שב לארץ ישראל. כאות הוקרה לקונסול האנגלי בווינה שסייע לו, הוא הקדיש לו ציור מיוחד ובו תיאר את שלבי מסעה של משפחה יהודית מארץ ישראל לאוסטריה ודרכם חזרה לארץ ישראל. הקונסול העביר את הציור למוזיאון באנגליה.
לאחר שובו לארץ ישראל עבר להתגורר בירושלים. עיקר פרנסתו באה מסיוד וצביעת בתים פרטיים. הסיוד היה בסגנון אמנותי והוא נהג לשזור לאורך הקירות עיטורים שונים. כעבור זמן פתח חנות לממכר חומרי צבע לציירים ליד כיכר השבת בירושלים. את החנות ניהל בנו, אריה, והוא הקדיש את עיקר זמנו לציור. כמו כן שימש כגבאי בבית הכנסת בבתי הורנשטיין.
לאורך כל תקופת המנדט ועד שנות ה-50 ב"ק צייר ועיטר את קירותיהם ותקרותיהם של כעשרים בתי כנסת, ישיבות ובתי מדרש בירושלים שבתוך החומות ומחוצה להן, ובהם בית הכנסת תפארת ישראל, החורבה ובית הכנסת שער השמים בעיר העתיקה וישיבת מאה שערים בשכונת מאה שערים. בבית הכנסת בית יהודה, ליד שוק מחנה יהודה, קיימים עד היום על הקירות כמה מציוריו. כמו כן הרבה לצייר קישוטים ועיטורים לסוכה, ובמיוחד קישוטי "מזרח" לסוכה, דגלים לשמחת תורה, כרטיסי ברכה לראש השנה ועיטורים לכתובות. יצירותיו הופצו בהדפסים ובגלויות בעשרות אלפי עותקים.
ציורי הקיר בישיבת מאה שערים
עריכהבשנת 1950, לאורך שנה שלמה, ביצע ב"ק את העבודה הגדולה ביותר שלו – ציורי הקיר והתקרה בישיבה הגדולה במאה שערים בירושלים. הוא כיסה את התקרה וחלקים ניכרים מהקירות בציורי נוף של הערים הקדושות בארץ ישראל ואתרים קדושים בירושלים, כולל שחזור של ציורים שהיו בבתי הכנסת בעיר העתיקה בירושלים, ובראשם בית הכנסת תפארת ישראל והחורבה ונחרבו בידי הלגיון הירדני עם כיבוש הרובע היהודי במלחמת העצמאות. כמו כן כוללים הציורים סמלים של שנים עשר שבטי ישראל, איורים לחגים ולמועדים ועיטורים רבים.
עם השנים התפוררו ציורי הקיר. בעשור הראשון של המאה ה-21 נוצר שיתוף פעולה בין הנהלת הישיבה ובין המועצה לשימור אתרים במאמץ להציל את ציורי הקיר.
לקריאה נוספת
עריכה- לוי יצחק ב"ק: הצייר החרדי הירושלמי: תרנ"ו–תשל"ד, 1896–1974; הוקלטו ותועדו על ידי ... יצחק בן ניסן ורבקה ב"ק; השלמת הקובץ, הוספת סיפורים, אנקדוטות ופרטים על הסביבה: ישראל מרדכי ב"ק, ירושלים: י.מ. בק, תשס"ד 2004.
- "תצפית" - מגזין הפלס, גיליון 8, 5 ביולי 2013.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ה"מזרחים" של ר' יצחק בק, מעריב, 14 באוקטובר 1962
- יצחק בר יוסף, מי יציל את ציורי הקיר?, באתר ynet, 19 ביוני 2002
יצחק בק, דף שער בספרייה הלאומית
