יצחק שתיל

עיתונאי ישראלי

יצחק שתיל (13 בינואר 1941, י"ד בטבת ה'תש"א26 במרץ 2019, י"ט באדר ב' תשע"ט) היה עיתונאי וסופר ישראלי. היה דמות מובילה בתקשורת בעיר באר שבע וזכה באות יקיר באר שבע.

יצחק שתיל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 13 בינואר 1941
פטירה 26 במרץ 2019 (בגיל 78)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19572014 (כ־57 שנים)
פרסים והוקרה יקיר באר שבע, 2009
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

שתיל נולד בתל אביב לחוה ומרדכי שתיל. הוא למד בבית ספר יסודי ביל"ו, ובתיכון עירוני ה' (לימודי ערב). היה חבר בתנועת הנוער בית"ר ותנועת החרות. היה חבר ועד בתנועת הנוער העובד הלאומי[1]. בשנים 1957–1958 היה כתב חרות בלוד[2] וכתב לענייני שחמט[3] וספורט[4]. את שרותו בצה"ל עשה בגדוד חיל התותחנים ובחיל האספקה.

לבאר שבע הגיע שתיל בשנת 1962 כעיתונאי בעיתון חרות[5] ובהמשך שימש ככתב הספורט של ידיעות אחרונות. במקביל שימש ככתב קול ישראל בבאר שבע. כאשר אוחדו העיתונים "חרות" ו"הבוקר" שימש כסופרו של עיתון היום, ביטאונה של גח"ל. בשנת 1968 כתב בעיתון דבר[6].

שתיל היה העיתונאי הבאר שבעי הראשון ששידר כתבות לתוכניות הרדיו והיה מחלוצי תוכנית הספורט שירים ושערים (1965). בשנת 1969 היה הכתב הראשון של הטלוויזיה הישראלית (1969) בבאר שבע ובנגב וסיקר אירועי ספורט רבים, מבאר שבע ומרחבי הארץ לתוכנית "מבט ספורט". בעבודתו רבת השנים כעיתונאי בלט בכתבותיו מבתי המשפט בעיר. הוא היה המראיין הראשון בבאר שבע (1968) שהנחה את תוכנית האירוח והראיונות "על הסכין" בהן הופיעו שרים, חברי כנסת, אישי ציבור וספורט וכן אומנים. בשנת 1970 ייסד את המקומון הראשון בבאר שבע "ידיעות באר שבע".

שתיל יזם בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, את הקמתו של מועדון לפצועי צה"ל שהיו מאושפזים בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

בשנת 1971 הוא הקים את מועדון האגרוף של בית"ר באר שבע ברחוב בר גיורא בשכונה ד'. במסגרת זו ארגן את אליפות ישראל לשנת 1972, בהשתתפות מאות מתאבקים מכל רחבי הארץ וכן את אליפות ישראל הפתוחה באגרוף, בשנת 1973.

במשך שנים סיקר שתיל אירועי ספורט בינלאומיים בישראל ובשאר העולם, החל באליפות העולם בכדורגל, גביע אירופה בכדורגל, גביע אירופה בכדורסל, "גביע דייוויס" בטניס, אליפות העולם בכדוריד ועוד.

בשנים 1991–2014 ערך וכתב 19 ספרים, שרובם עוסקים באופיה הייחודי וההיסטורי של באר שבע ואנשיה, דמויותיהם של נשים וגברים בחלק מתחומי החיים.

כחבר בוועדת השמות של עיריית באר שבע בשיתוף ראש עיריית באר שבע יעקב טרנר ושגריר טורקיה בישראל נמיק תאן, הוביל לקריאת הרחבה שליד תחנת הרכבת הטורקית על שמו של מוסטפא כמאל אטאטורק.

בשנת 2003 הוענק לשתיל אות יקיר התקשורת מטעם עיריית באר שבע ותא עיתונאי הנגב ובשנת 2009 עוטר באות יקיר באר שבע. היה חבר הנהלת מוזיאון "סטרומה" וחבר בהנהלה הציבורית של תיאטרון באר שבע.

נפטר ב-26 במרץ 2019 ונטמן בבית העלמין החדש בבאר שבע[7]. הותיר אחריו את רעייתו, יהודית.

ספרים

עריכה
  • כתבנו בבאר שבע, אדר תשנ"א, מרץ 1991
  • מעל דוכן הכנסת, אייר תשנ"ב, יוני 1992
  • הסרטן ברחוב הראשי, תשרי תש"ס, ספטמבר 1999
  • באר שבע – 50 שנות ספורט, אלול תש"ס, ספטמבר 2000
  • 77 בבאר-שבע, אייר תשס"ד, מאי 2004
  • 88 בנגב, אדר תשס"ו, מרץ 2006
  • באר שבע תמונות מספרות, סיון תשס"ז, יוני 2007
  • נתיבות, ניסן תשס"ח, אפריל 2008
  • 66 נשים בבאר שבע, תשרי תשס"ט, אוקטובר 2008
  • 55 אנשי תקשורת בבאר שבע, תמוז תשס"ט, יוני 2009
  • מי ומי – 333 – בבאר שבע רבתי, סיוון תש"ע, מאי 2010
  • יקירי העיר באר שבע, אדר א' תשע"א, פברואר 2011
  • איש ועיר מול הראי, חשון תשע"ב, נובמבר 2011
  • רבני באר שבע ומוליכי דרכה, אייר תשע"ב, מאי 2012
  • תולדות הספורט בבאר שבע, טבת תשע"ג, דצמבר 2012
  • 70 נשים במטבח בבאר שבע, כסלו תשע"ד, נובמבר 2013
  • באר-שבע - זה אנחנו, כסלו תשע"ה, דצמבר 2014
  • מי ומי בבאר-שבע, ראה אור אלול תשע"ה, ספטמבר 2015
  • באר-שבע - אתרים ומקומות ראה אור: ניסן תשע"ו, מאי 2016

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה