יציב פתגם
יציב פתגם הוא פיוט בארמית, שנכתב כרשות לאמירת תרגום יונתן בן עוזיאל להפטרה. את הפיוט חיבר רבי יעקב בן מאיר, הידוע בכינויו רבנו תם.
בנוסח אשכנז המזרחי, נוהגים לומר את הפיוט בשבועות, בהפטרת יום טוב שני של גלויות.
רקע
עריכהבתקופת חז"ל, נהגו במהלך קריאת התורה וההפטרה בבית הכנסת לתרגם את הקריאה לארמית, שהייתה השפה המדוברת בפי חלקים מהציבור, שלא ידעו עברית. התרגום התבצע כך שהקורא בתורה או בנביא, קרא פסוק, והמתורגמן תרגם אותו לציבור, ואז קרא הקורא את הפסוק הבא.[1] בקריאת התורה עשה לרוב שימוש בתרגום אונקלוס (בבבל) ובתרגום ירושלמי (בארץ ישראל), ובקריאת הנביאים בתרגום יונתן בן עוזיאל. מנהג התרגום נמשך גם בתקופת הגאונים,[2] אולם, בימי הביניים התבטל מנהג התרגום, משום שארמית כבר לא הייתה השפה המדוברת, ולפיכך התרגום לא מילא את מטרתו.[3] רק בקהילות תימן המשיכו לתרגם בקריאת התורה ובהפטרה.
בקהילות אירופה בימי הביניים, שלא תרגמו בהן במרבית הקריאות בשנה, נפוץ המנהג לתרגם את קריאת התורה ואת ההפטרה במועדים חגיגיים – בפסח ובשבועות.[4] ההיקף המדויק של מועדי התרגום השתנה בין הקהילות. בנוסח איטליה, ובחלק מקהילות צרפת, נהגו לתרגם את כל ההפטרות של פסח ושבועות, ואת קריאת התורה בשביעי של פסח וביום הראשון של שבועות.[4] המנהג הנפוץ בקהילות אשכנז וצרפת היה לתרגם את קריאת התורה וההפטרה בשביעי של פסח, את קריאת התורה ביום הראשון של שבועות, ואת ההפטרה של היום השני בלבד.[5] הטעם לתרגם דווקא במועדים אלה מוסבר בתוספות בכך שקריאת אלה עוסקות בניסים שאירעו בחגים אלה (ובפרט קריעת ים סוף ומעמד הר סיני), ולכן התרגום מהווה פרסומי ניסא.[6] לדעת יונה פרנקל, מאחר שהקריאות הללו עוסקות במעמד שהייתה בו התגלות של ה', התרגום לארמית נתפס למקום ראוי להרחיב בענייני תורת הסוד הקשורים להתגלות.[5]
תרגומים חגיגיים אלה לוו בפיוטים שנכתבו כדי לפתוח את התרגום או להרחיב אותו. פיוטים אלה, שהשתלבו בתוך התרגום נכתבו בלשון התרגום, ארמית. בפתיחת התרגום להפטרה נהג המתורגמן לומר נוסח פתיחה קצר, שבה הוא הצהיר על כוונתו לפרש את הדברים שנאמרו בנבואה, על פי הפירוש שהתפרשו בתרגום יונתן בן עוזיאל. פתיחה קצרה זו הייתה בסיס לפייטנים, שבחרו להוסיף כאן פיוטים ארוכים של נטילת רשות, שבהם הם מבקשים רשות לתרגם את ההפטרה.[7] כתיבת רשויות לתרגום ההפטרה הייתה מקובלת בעיקר אצל פייטני צרפת.[8]
תוכן הפיוט ומבנהו
עריכהכאמור, הפיוט נועד לנטילת רשות עבור המתרגם את ההפטרה. הפיוט פותח בשבחיו של ה' ובתיאור המלאכים. לאחר בקשת הרשות מה', מבקש הפייטן רשות גם מתלמידי החכמים, ומוסיף לכך תפילה לגאולה ולהתקיימות נבואות הנחמה, כמו גם לעונשם של אומות העולם. בסיום הפיוט חוזר הפייטן לנושא התרגום, ומשבח את מחבר התרגום, יונתן בן עוזיאל.
בחלק מן השורות, המשמעות המדויקת, כמו גם התרגום לעברית, אינה ברורה בוודאות.[9]
כרוב פיוטיו של רבנו תם, הפיוט כתוב במשקל ספרדי, לפי שיטת היתדות והתנועות. משקל השיר הוא המכונה "המרנין", ובו כל "בית" (שורה) מתחלק לארבע צלעיות של יתד ושתי תנועות.[10] בכל בית לשתי הצלעיות הראשונות יש חרוז פנימי, ולכל הבתים חרוז מבריח החוזר בכל הפיוט.
מחבר הפיוט
עריכההאקרוסטיכון של הפיוט הוא 'יעקב ברבי מאיר לוי'. בכמה כתבי יד מימי הביניים נכתב שמחבר הפיוט הוא "רבנו יעקב" ובאחד מהם הוא יוחס בפירוש ל"רבנו יעקב בן מאיר מרמרו", דהיינו רבנו תם.[10] בשל כך, יוחס הפיוט בידי כמה מראשוני החוקרים, ובהם צונץ, לרבנו תם, נכדו של רש"י. יש שהשיגו על הזיהוי הזה, בשל החתימה 'לוי', שהרי רבנו תם לא היה לוי, לפי הידוע.[11] יש שהציעו כי הבתים האחרונים הם ממחבר אחר, ששמו היה "לוי בן יהונתן" והוסיף את פיוטו לפיוטו של רבנו תם.[12] אולם, בכמה מגרסאות הפיוט השורות האחרונות באות בנוסח שונה ולפיו כלל אין 'לוי' באקרוסטיכון. משום כך, המוסכמה כיום היא שהפיוט הוא אכן לרבנו תם.[13]
מנהגי אמירתו
עריכהכרוב הרשויות לתרגום ההפטרה, הפיוט נכתב באופן כללי ולא נועד למועד מסוים ולהפטרה מסוימת. לכן, הוא התאים לשימוש הן בהתרגום ההפטרה בפסח הן בשבועות, והוא מועתק לאחד משני מועדים אלה או לשניהם בכתבי יד של נוסח אשכנז, נוסח צרפת ונוסח רומניא.[14] בסוף תקופת הראשונים התבטל מנהג התרגום בקריאת התורה וההפטרה, אך אמירת הרשויות הארמיות לאחר הפסוק הראשון נמשכה. במנהגי מהרי"ל נזכר הפיוט לאחר הפסוק הראשון של ההפטרה ביום השני של שבועות.[15] למרות זאת, במנהג אשכנז המערבי לא נהגו לומר את הפיוט במאות השנים האחרונות. לעומת זאת, במנהג אשכנז המזרחי הוא נאמר עד היום ברוב הקהילות, לאחר קריאת שני הפסוקים הראשונים של ההפטרה.
בדומה לפולמוס שהתעורר ביחס ל"אקדמות", גם ביחס ל"יציב פתגם" דנו הפוסקים אם מותר לאמרו באמצע ההפטרה. הט"ז סבר כי יש בכך בעיה של הפסק, ולכן הציע להעביר את אמירתו אל קודם ברכות ההפטרה.[16] אחדים מן האחרונים פסקו כדעת הט"ז.[17] אולם, למעשה, גם במנהג אשכנז המזרחי, שעל פי רוב התקבלה בו דעת הט"ז בעניין "אקדמות", לא התקבלה דעת הט"ז בעניין "יציב פתגם", ונהוג לאומרו בתוך ההפטרה.[18][19]
הניגון שבו נאמר "יציב פתגם" נחשב, לצד נעימת "אקדמות", לאחד מניגוני התפילה הראשיים של חג השבועות.[20]
קישורים חיצוניים
עריכה
יציב פתגם, באתר ויקיטקסט
יציב פתגם, בביצוע ג'רמי וידר, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:05), 31 במאי 2022.- יציב פתגם, בביצוע החזן נתן גלוק, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:44), 27 במאי 2020.
- יציב פתגם משולב בקריאת ההפטרה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:02), 29 במרץ 2022
- ד"ר צבי נוביק, A Talmudist Writes Poetry: On Yatziv Pitgam and its World, הרצאה בערוץ "מכון דרישה", באתר יוטיוב (אורך: 1:02:50). (באנגלית)
- מהדורה אקדמית של הפיוט הכולל פירוש, חילופי נוסחאות ותרגום לעברית בתוך יונה פרנקל, מחזור לפסח עמוד 632 - פרנקל מדפיס את הפיוט במחזור לפסח כיוון שהיו קהילות שנהגו לאמרו באמצע הפטרת שביעי של פסח; במחזור לשבועות הוא נדפס שוב בהשמטת חילופי הנוסחאות. (הקישור לאוצר החכמה, הזמין למנויים בלבד.)
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ג, עמוד ב'.
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קמ"ה; יונה פרנקל, מבוא, מחזור שבועות, ירושלים תש"ס, עמ' י, באתר אוצר החכמה.
- ^ תוספות, מסכת מגילה, דף כ"ג, עמוד ב', ד"ה לא; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קמ"ה, סעיף ג'.
- ^ 1 2 תוספות, מסכת מגילה, דף כ"ד, עמוד א', ד"ה ואם; עזרא פליישר, "תפילה ופיוט במחזור וורמיישא", בתוך מלאכי בית-אריה (עורך), מחזור וורמס: כרך המבואות, ואדוז 1985, עמ' לב–לג; יונה פרנקל, מבוא, מחזור פסח, ירושלים תשנ"ג, עמ' כ–כא, באתר אוצר החכמה.
- ^ 1 2 פרנקל, מחזור פסח, עמ' כא.
- ^ תוספות, מסכת מגילה, דף כ"ד, עמוד א', ד"ה ואם.
- ^ פליישר, "תפילה ופיוט במחזור וורמיישא", עמ' לב.
- ^ פרנקל, מחזור שבועות, עמ' לד.
- ^ למשל, השווה בין הביאור לשתי השורות הראשונות במהדורת מייזליש ובמחזור פרנקל.
- ^ 1 2 יצחק מייזליש, שירת רבנו תם, ירושלים תשע"ב, עמ' 51–54, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ לסיכום הדעות השונות בין חוקרי המאה ה-19, ראה אליעזר ליזר לאנדסהוטה, עמודי העבודה, ברלין תרי"ז, חלק א', עמ' 107–108, באתר היברובוקס.
- ^ הרב ראובן מרגליות, יציב פתגם, בית הכנסת, חוברת ה', שבועות תש"ו, עמ' 9, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); וראה מה שהגיב על דבריו שאול חנא קוק, עיונים ומחקרים ב, מוסד הרב קוק תשכ"ג, עמ' 203–204.
- ^ פליישר, "תפילה ופיוט במחזור וורמיישא", עמ' לט; פרנקל, מחזור פסח, עמ' מה.
- ^ פרנקל, מחזור פסח, עמ' מה; מחזור שבועות, עמ' לד.
- ^ מהרי"ל: מנהגים, מכון ירושלים תשמ"ט, הלכות שבועות אות ד.
- ^ ט"ז, אורח חיים, סימן תצ"ד, סעיף א'.
- ^ למשל, שולחן ערוך הרב, אורח חיים תצ"ד, סעיף ז.
- ^ משנה ברורה, סימן תצ"ד, סעיף קטן ב'.
- ^ אליעזר יהודה בראדט, "אמירת פיוטי 'אקדמות' ו'יציב פתגם' בחג השבועות", 'ירושתנו' י (תשע"ט), עמ' תקלב–תקלד, באתר Academia.edu.
- ^ מאיר שמעון גשורי, "על ניגון 'אקדמות'", סיני מא (תשי"ז), עמ' קפג, באתר דעת.