סאחה (שפה)
סאחה, הידועה גם בשם יקוטית ,יאקוט או סאקה (ביקוטית: саха тыла) היא שפה טורקית עם כ-450,000 דוברי שפת אם.[1] בנוסף לרוסית, היא שפה רשמית ברפובליקת סאחה-יקוטיה[2] שבסיביר, המהווה חלק מהפדרציה הרוסית. שפה זו שונה מכל השפות הטורקיות האחרות בנוכחות מילים שמקורן לא ברור (אולי פליאו-סיבירי). מילים רבות בשפה זו שאולות מהמונגולית ומרוסית.
| מדינות |
רוסיה  |
|---|---|
| אזורים |
מחוז אירקוטסק, מחוז מגדן, מחוז קרסנויארסק, מחוז חברובסק, רפובליקת סאחה-יקוטיה |
| דוברים |
450,000 (נכון ל־2010) |
| כתב |
אלפבית קירילי, Sakha scripts |
| קוד שפה |
sah |
| קוד ISO 639-2 |
sah |
| קוד ISO 639-3 |
sah |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
תפוצה גאוגרפית ומקור השם
עריכהסאחה היא שפתם של היקוטים, או הסח'ה (סאחה: саха, sakha; ברבים: сахалар, sakhalar). הם קבוצה אתנית טורקית. שפת היקוטים, סאחה, שייכת לענף הסיבירי של השפות הטורקיות. המילה הרוסית יאקוט נלקחה מ-evenk yokō. היקוטים קוראים לעצמם סאחה, או אורנגאי סאחה (יאקוט: Уран Саха, אוראן סאחה) סאחה כרוניקות ישנות.[3]
סאחה מדוברת בעיקר ברפובליקת סאחה-יקוטיה. היא בשימוש גם על ידי יקוטים אתניים באזור חברובסק ובפזורה קטנה בחלקים אחרים של רוסיה, טורקיה וחלקים אחרים של העולם. דולגאנית, קרובת משפחה של יאקוט, הנחשבת לעיתים לניב של יקוטית, מדוברת על ידי דולגנים באזור קרסנויארסק. סאחה נמצאת בשימוש נרחב בתור לינגואה פרנקה על ידי מיעוטים אתניים ברפובליקת סאחה-יקוטיה.[4]
הגיית השפה וכתיבתה
עריכהישנם 4 שלבים בהיסטוריה של מערכות הכתיבה של סאחה:
- עד תחילת שנות העשרים של המאה ה-20 – כתיבה על פי האלפבית הקירילי;
- 1917–1929 – מערכת הכתיבה של נובגורודוב, המבוססת על האלפבית הלטיני;
- 1929–1939 - אלפבית מאוחד על בסיס לטיני;
- מאז 1939 - כתיבה המבוססת על האלפבית הקירילי.
| IPA | אות | הערות |
|---|---|---|
| a | Аа | |
| b | Бб | |
| v | Вв | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
| ɡ | Гг | |
| ɣ, ʁ | Ҕҕ | |
| d | Дд | |
| ɟ | Дьдь | |
| e, je | Ее | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
| jo | Ёё | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
| ʒ | Жж | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
| z | Зз | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
| i | Ии | |
| j | Йй | |
| k | Кк | |
| l | Лл | |
| m | Мм | |
| n | Нн | |
| ŋ | Ҥҥ | |
| ɲ | Ньнь | |
| o | Оо | |
| ø | Өө | |
| p | Пп | |
| r | Рр | |
| s | Сс | |
| h | Һһ | |
| t | Тт | |
| u | Уу | |
| y | Үү | |
| f | Фф | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
| x | Хх | |
| ts | Цц | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
| tʃ | Чч | |
| ʃ | Шш | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
| ɕː | Щщ | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
| ◌. | Ъъ | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
| ɯ | Ыы | |
| ◌ʲ | Ьь | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית ובדיגרפים (дь, нь) |
| e | Ээ | |
| ju | Юю | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
| ja | Яя | בשימוש רק בעת שאילת מילים ברוסית |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- Yakut Vocabulary List (from the World Loanword Database)
- Sakha Open World – Орто Дойду (אורכב 22.09.2017 בארכיון Wayback Machine) – A platform to promote the Yakut Language on the web; News, Lyrics, Music, Fonts, Forum, VideoNews (in Yakut, Unicode)
- סאחה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מפקד אוכלוסין 2010 (ברוסית)
- ^ חוקת רפובליקת סאחה (יקוטיה), סעיף 46
- ^ Yakuts, Inside the New Russia, 2018-10-27 (באנגלית אמריקאית)
- ^ http://www.perepis2002.ru/ct/doc/TOM_04_06.xls (ברוסית, 2002)
- ^ Петров, Н.Е. (1972). "Алфавит Якутского Языка". In Баскаков, Н.А. (ed.). Вопросы Совершенствования Алфавитов Тюркских Языков СССР (ברוסית). Moscow: Академия наук СССР.