יאקופ קדרי קאראוסמנאואולו
יאקופ קדרי קאראוסמנאואולו (בטורקית: Yakup Kadri Karaosmanoğlu; 27 במרץ 1889 – 13 בדצמבר 1974) היה סופר, משורר ודיפלומט טורקי. כיהן כחבר פרלמנט. נצר למשפחת קראוסמאנאולו, מהמשפחות הנודעות של העיר מניסה שבמערב טורקיה. מחשובי הסופרים הטורקיים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
 | |
| לידה |
27 במרץ 1889 קהיר, ח'דיוות מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1974 (בגיל 85) אנקרה, טורקיה |
| מדינה |
טורקיה, האימפריה העות'מאנית |
| מקום לימודים |
תיכון אטאטורק באיזמיר |
| שפות היצירה |
טורקית |
| בן או בת זוג |
Ayşe Leman Karaosmanoğlu |
  | |
ביוגרפיה
עריכהיאקופ קדרי נולד בקהיר. עם מעברה של משפחתו למניסה, החל ללמוד בבית הספר היסודי שבעיר. בשנת 1903 החל את לימודיו התיכוניים באיזמיר, אך לאחר פטירתו של אביו שב עם אמו למצרים, וסיים את חינוכו העל-יסודי בתיכון צרפתי באלכסנדריה. בשנת 1908 התקבל ללימודי משפטים באוניברסיטת איסטנבול, אך לא השלימם. בשנת 1909 הצטרף לחוג הספרותי "שחר העתיד" (Fecr-i Âti), בתיווכו של חברו שהאבטין סוליימן (Şehabettin Süleyman).
בשנת 1916 נסע יאקופ קדרי לשווייץ לשם קבלת טיפול רפואי במחלת השחפת, והתגורר בה כ-3 שנים. במאמרים שפרסם ביומון הפוליטי "איקדאם" ("השקידה") בשנות שביתת הנשק של מודרוס, הביע תמיכה במלחמת העצמאות. בשנת 1921 נקרא לאנקרה ושימש בה בתפקידים שונים. בשנת 1923 נבחר לפרלמנט הטורקי כנציג מחוז מרדין, ובשנת 1931 נבחר לייצג את מחוז מניסה.
בצד פעילותו הציבורית הוסיף יאקופ קדרי לעסוק בכתיבה עיתונאית וספרותית. בשנת 1932 יסד עם ארבעה מחבריו את הירחון הפוליטי "קדרו" (Kadro). הפצתו של כתב העת, שדגל בעקרונות הכמאליזם והסתייג מהאידאולוגיה המרקסיסטית, הופסקה כעבור 3 שנים בשל השקפות קיצוניות שיוחסו לתכניו. לאחר שנסגר הירחון מונה קדרי לשגריר ארצו בטירנה, בירת אלבניה. בשנים שלאחר מכן מונה לשגריר בפראג (1935), האג (1939), ברן (1942) וטהראן (1949), ובשנת 1951 שב לכהן כשגריר ארצו בשווייץ. ב-27 במאי 1960 נבחר לאספה המכוננת, ובשנים 1961–1965 שימש בתפקידו האחרון כפוליטיקאי כנציג מחוז מניסה בפרלמנט.
פועלו הספרותי
עריכהאת עיסוקו בכתיבה החל יאקופ קדרי בכתבי עת שונים כגון "התקווה" (Ümit) ו"חדוות הידע" (Servet-ı Fünun). בתקופה מוקדמת זו הזדהה הסופר עם השקפתו האמנותית של הזרם הספרותי "שחר העתיד", אשר נטבעה בסיסמה "אישית היא האמנות ומכובדת", ודבק בעקרון ה"אמנות לשם אמנות". באותן שנים כתב יאקופ קדרי את מחזהו "נירוונה", וכן מאמרים, מסות, שירה בפרוזה וסיפורים קצרים. הנסיבות ששררו בארצו בימי מלחמת הבלקן ובשנים של מלחמת העולם הראשונה חוללו שינוי בתפיסתו האמנותית. רצונו לשרטט את מציאות חייה של החברה הטורקית לתקופותיה השונות השתקף בבחירתו בעיתות היסטוריות מוגדרות כרקע למרבית ספריו. עלילת הרומן "חווילה להשכיר" מתרחשת טרם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. תקופת החוקה השנייה משמשת כרקע לרומן "ליל גזר הדין", ואילו האירועים המסופרים ברומן "סדום ועמורה" מתחוללים בשנות שביתת הנשק. עלילת ספרו "הזר" מתרחשת בימי מלחמת העצמאות הטורקית, והרומן "אנקרה" משתרע על פני העשור הראשון לייסוד הרפובליקה. האירועים המתוארים בספרו "גלות" מתחוללים בשנות שלטונו של הסולטאן אבדולהמיט השני, ועלילת הרומן בשני כרכים "פנורמה" מתרחשת בשנים 1923–1952. אם בשנות העשרים של המאה ה-20 כתב יאקופ קדרי מנקודת מבטו של מהפכן אופטימיסט, הרי שמקץ זמן מה נכזבו תקוותיו והוא חדל מלהשתמש בכתיבתו הספרותית כמכשיר לביטוי עמדותיו החדשניות. משנת 1955 ואילך לא כתב דבר זולת ספרי זכרונות. החשובים שבספריו והמפורסמים שבהם הם הרומנים "נור בבא", "חווילה להשכיר" ו"הזר".
נור בבא
עריכהרומן הביכורים של יאקופ קדרי, "נור בבא", נכתב בשנים 1914–1915. תחילה פורסם בעיתון כרומן בהמשכים, ורק בשנת 1922 ראה אור כספר. באותן שנים התעניין יאקופ קדרי בספרות יוון העתיקה ובספרות לטינית, וכן נהג לפקוד טריקה (מסדר) בקטשי ברובע צ'מליג'ה (Çamlıca) שבצדה האסייתי של איסטנבול. הרומן נכתב בהשראת הבאקכות, מהטרגדיות המפורסמות של המחזאי היווני אוריפידס, ובהתבסס על רשמיו של הסופר מהמסדר. הרומן מגולל את סיפור אהבתם הסוער של ראש המסדר ואשת איש. לתיאורי חינגות השתייה, המוזיקה והאהבים עד אור בוקר, כמו גם לטקסי המסדר ואורחותיו, חלק נכבד ברומן. יאקופ קדרי הקביל בין חינגות המסדר הבקטשי לבכחנליות של העת העתיקה, וביקש לתאר את התמורה המתחוללת באופי אהבתה של ניגר, הגיבורה הנשית של הרומן, מהגופני למיסטי. ואולם לדידו של הקורא, ההיבט המעניין ברומן הוא המידע הנוגע למסדר הבקטשי, ובתרומתו להצלחתו המסחרית הרבה של הספר אף הביא להפצת שם מחברו. יאקופ קדרי הואשם עם זאת במתן פומבי לסודות המסדר, ובפרט בהשפלתו, וכיוון שכך נאלץ ללמד על עצמו זכות ב"מילות הסבר" שכתב למהדורה הראשונה והשנייה של ספרו.
חווילה להשכיר
עריכהברומן "חווילה להשכיר" - הראשון שכתב לאחר שזנח את הסגנון האינדיבידואליסטי - תיאר יאקופ קדרי את משבר הערכים שהוליד את תנועת ההתמערבות בתקופת החוקה השנייה, את ההתנתקות מהמסורות ומאורח החיים הישן, ואת הנתק ששרר בין הדורות. אם בתחילת הרומן מצטייר האקי ג'ליס, המשמש כפה לסופר, כמשורר מאוהב ורגיש, אך אדיש לבעיות המולדת, הרי שבהמשכו חודרת לתודעתו ההכרה כי החברה - היא החשובה, ולא הפרט. האקי ג'ליס נתפס לאושר הקרוי "האידיאל הלאומי", המתגלם בטורקיה של העתיד ובאומה העתידית. דרך עיניו של גיבור הרומן למוד התובנות החדשות בוחן ושופט יאקופ קדרי את הדמויות האחרות שברומן, דהיינו, את החברה. בטורקיה של העתיד אין, להשקפתו, לא מקום לנתין העותמאני של העבר, לא לחסידי המערב, ולא לעוורים לבעיות המולדת, אלא אך ורק לאינטלקטואלים אינדיבידואליסטים ושוחרי אמנות. הדמויות הראשיות ברומן משורטטות אמנם בדמותם של טיפוסים מוגדרים, אך כוונתו של הסופר הייתה לעצבם כפרטים רבי-פנים.
הזר
עריכההספר "הזר", שזיכה את מחברו בפרס השני מטעם מפלגת העם הרפובליקאית בקטגוריית הרומן לשנת 1942, נחשב לרומן המצליח ביותר של יאקופ קדרי. הספר זכה לתשבחות על שום שגולל את מציאות חייהם של תושבי הכפרים באנטוליה ותיאר את התהום הפעורה בין איש הרוח הטורקי לתושבי הכפרים. הספר משך עם זאת גם חצי ביקורת, שכן מחברו הואשם בהעלבת הכפריים וברחישת בוז כלפיהם. כשם שהציג בספריו "חווילה להשכיר" ו"סדום ועמורה" את חסידי המחשבה העותמאנית ואת שוחרי המערב כגורמים מנוונים בחברה, כך גם ב"זר" מתוארים תושבי הכפרים בנחשלותם ובניוונם, ואילו מלאכת בריאתה של אומה חדשה נופלת על כתפיהם של אנשי הרוח, שמתפקידם להושיע את המולדת. בהיותו הרומן החשוב הראשון שעסק באנטוליה ובתושבי כפריה, ובהצלחתו לבטא בנימה פיוטית את המציאות על כיעורה הרב, קנה לו "הזר" מקום של כבוד בתולדות הרומן הטורקי.
אף שכסופר נטה יאקופ קדרי לעסוק בבעיות החברתיות מנקודת השקפה פוליטית במובהק, הוא השתדל לשוות לגישתו זו אופי אמנותי ככל האפשר. הביקורות שהושמעו כלפיו התייחסו יותר מכל לתכניהן של יצירותיו הספרותיות, אך לעיתים גם ללשונן. מיומנותו בניתוחים פסיכולוגיים, כמו גם הישגיו בבריאת דמויות ובמתן ביטוי למציאות החברתית של התקופה שדן בה, זיכוהו בשבחים:
"בשאיפתו לקשור את הדמויות שבספריו לנסיבות חברתיות ולתהליכים היסטוריים, הפגין יאקופ קדרי - אולי לראשונה בתולדות הרומן הטורקי - ניסיון מדעת להפיח בדמויות אלה אישיות אמינה ומלאת חיים."
יצירתו
עריכה- רומן
- סיפורים קצרים
- שירה
- מבוסתן הקדושים (1922)
- מחוד החץ (1940)
- מחזות
- נירוונה (1909)
- הפרדה (1909)
- שבר ענן (ללא תאריך)
- המערה (1934)
- זיכרונות
- מונוגרפים
- אהמט השים (1934)
- אטאטורק (1946)
- מאמרים
- מאיזמיר לבורסה (1922, בשיתוף עם האלידה אדיפ אדיוואר, פליה ריפקי אטאיי ומהמט אסים אוס)
- הנשיות ונשותינו (1923)
- מבחר כתבים (1928)
- ארגנקון (שני כרכים, 1929)
- מהרי האלפים (1942)
- מאלבומה של העלמה צ'לפרין (1942)
קישורים חיצוניים
עריכה
יאקופ קדרי קאראוסמנאואולו, ברשת החברתית Goodreads- ביוגרפיה (טורקית)
- ביוגרפיה (אנגלית)
- יאקופ קדרי קאראוסמנאואולו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יקופ קדרי קראוסמאנולו (1889-1974), דף שער בספרייה הלאומית
