ירמיהו רוזנבוים

רב פולני-הונגרי

הרב ירמיהו רוזנבוים (מכונה גם ר' ירמיהו ממטרסדורף. ה'תע"ג, אושווינצ'ים - ד' באב ה'תקס"ד, יולי 1805, דברצן) היה רב פולני-הונגרי שכיהן כרב במטרסדורף ובסאנטוב.

ירמיהו רוזנבוים
לידה ה'תע"ג
פטירה 1805 (בגיל 92 בערך)
ד' באב ה'תקס"ד
דברצן, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1805 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב רבי יצחק אייזיק רב העיר אושפיצן
צאצאים יואב רוזנבוים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

נולד באושפיצן בשנת ה'תע"ג לר' יצחק אייזיק, רב העיר (שהיה מחותנו של הרב יחזקאל לנדא[1]), בנו של הרב יואב רוזנבוים הראשון, רבה של פילץ. למד אצל הרב מאיר אייזנשטט בעל "פנים מאירות" ואצל הרב אברהם צבי הירש מפיוטרקוב בעל "ברית אברהם". נשא את לאה רייזל בת ר' מאיר הלוי מאושפיצין, ממנה נולד לו בן אחד, יואב. לאחר פטירתה נישא את פרידא בת ר' ישראל מלנצהוט, ואימץ את בנה מנישואיה הקודמים הרב אברהם אביש טננבוים. הוא עבר לעיר אסאד (אסוד) שבהונגריה, ובשנת ה'תק"ם עבר לכהן כרב וראש ישיבה במטרסדורף, אחת משבע קהילות בבורגנלנד, אז בהונגריה. קהילת מטרסדורף הענייה שילמה לו משכורת זעומה והסכימה להחזיק ישיבה ובה שישה תלמידים עניים בלבד, אך בישיבתו למדו מאות תלמידים על חשבון הוריהם. לאחר כשנה, ביקש להעלות את משכורתו משום שילדיו סבלו מחרפת רעב, ותמורת הכפלת משכורתו קיצצה הקהילה את תמיכתה בישיבה לכדי ארבעה תלמידים. עם זאת, כשהמצב הכלכלי התדרדר עוד יותר, ויתר על הכפלת המשכורת והסכים לצמצם עוד את התמיכה בישיבה לכדי שני תלמידים בלבד, וחי בעוני. לאחר שמונה עשרה שנה במטרסדורף, עבר בשנת ה'תקנ"ט (בגיל 85) לכהן כרב בסאנטוב וגלילותיה, שם כיהן שבע שנים. בקיץ ה'תקס"ה (1805) יצא להשתתף בוועידה של רבני הונגריה. בדרכו עבר בעיר דברצן ונפטר בה בד' באב. מכיוון שבאותה העת לא הייתה בדברצן קהילה יהודית, נקבר בשאמשאן הסמוכה. בין מספידיו היה הרב משה מינץ.

התכתב בהלכה עם חכמי דורו. החתם סופר (שכיהן בהמשך כרב במטרסדורף) מצטט מהוראותיו[2] ומכנהו "מופת הדור"[3]. עם פרוץ הפולמוס החריף אודות דגי השטירל והטיק שעורר תלמידו הרב אהרן חורין מארד, ניסה בתחילה לשכנע את חורין בדרכי נועם לזנוח את היתרו, אך משהוויכוח החריף והחלו להתפרסם קריאות לשינוי ההלכה מאת חורין, תקף אותו בחריפות וקרא לנדותו[4].

מתלמידיו

עריכה

ספריו

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נודע ביהודה קמא יו"ד סו
  2. ^ שו"ת חתם סופר אבן העזר חלק ב סימן טו
  3. ^ שו"ת חתם סופר החדשות יז
  4. ^ הרב יצחק גריסהובר, "מקל נועם", ועוד