ירקות ללא חרקים

ירקות ללא חרקים (מוכרים גם כירקות ללא תולעים או ירקות גוש קטיף) הם ירקות (בעיקר ירקות עלים) שמשיקולי כשרות גודלו ונארזו במטרה להקטין את שכיחות החרקים בהם, זאת כדי למנוע אכילת חרקים שהם אסורים באכילה לפי התורה.

רקע

כל החרקים השורצים על הארץ, למעט סוגים מסוימים של ארבה, אסורים באכילה מהתורה. על פי חז"ל, איסור אכילת החרקים חל רק על חרקים ששורצים (מקום חיותם) בקרקע, למעט פגיות ותולעים השורצות בתוך פרי, לאחר שבקעו מביצים שהוחדרו לתוכו (על ידי זבוב הפירות וכדומה), ומעולם לא יצאו ממנו. בנוסף, לפי ההלכה המקובלת, אין איסור באכילת אורגניזמים שבשום מקרה אינם ניתנים לצפייה בעין בלתי מזוינת.

מדין תורה, אם על פי רוב במאכל מסוג מסוים אין חרקים, אין חובה לחשוש להימצאות חרקים במאכל מסוג זה, שכן ההלכה נקבעת לפי הרוב, ואם בכל זאת היה בהם חרק שנאכל, אוכלו נחשב לאנוס. אולם מדברי חכמים, חובה לבדוק גם מאכלים שמיעוט המצוי מתוכם נגוע בחרקים. השיעור המדויק המחייב בבדיקה, אינו ברור ותלוי במחלוקות הפוסקים.

במקרה של פירות וירקות ששכיחות החרקים בהם תלויה במקורם או בתנאי הגידול והאחסון, נהוגה בדיקה מדגמית במטרה לברר את טיב הסחורה שלפני הבודק. תהליך הניקוי בירקות המחייבים בדיקה וניקוי פרטניים, עלול לקחת זמן רב ולהיות כרוך במאמצים, ולכן מעבר להרחקת האיסור, ישנו גם אינטרס כלכלי ליישום פתרונות שיקלו על הצרכנים.

בין הירקות הנחשבים נגועים במיוחד נמצאים בעיקר ירקות עליים, כגון: חסה, כרוב, פטרוזיליה, כוסברה, סלרי ושמיר; צמחי חליטה שונים כגון נענע ומרווה; ירקות עם מבנה של פרחים כגון כרובית וברוקולי.

שיטת הגידול

בסיס השיטה הוא מניעה והדברה סביבתית:

• חיטוי הקרקע נגד זוחלים ונמטודות השוכנים בה.
• בניית חממות מרושתות מכל עבריהן.
• דלת כניסה כפולה, היוצרת לובי פנימי, למניעת כניסת חרקים מעופפים.
• פיזור מלכודות לאורך ורוחב החממה ללכידת חרקים שהצליחו לחדור לחממה.
• ריסוסים הקפיים, על המבנה והרשתות, וכן מחוץ לחממה, תוך הימנעות מריסוס הצמחים הגדלים.

לפני הקטיף, מתבצעת בדיקה מיקרוסקופית למדגם שנלקח מרחבי החממה. אם הבדיקות נקיות, מותר לשווק את התוצרת לצרכן. גם אז, תנאי הגידול אינם מבטיחים שלא ימצאו זבובים או כנימות על ירקות העלים. הם אינם חודרים לתוך הירק, אולם מחייבים את הצרכן להשרותו במי סבון למשך דקות אחדות ולשוטפו בזרם מים חזק. לאחר מכן לא נדרשת בדיקה.

בהמשך פותחו שיטות להבטחת נקיות הירקות שהתבססו על ניקוי מיוחד של הירקות ולא על גידולם בחממות מיוחדות.^{[דרושה הבהרה]}

היסטוריה

שיטה לגידול ירקות עלים ללא חרקים פותחה על ידי שמעון ביטון (היזם) ואלי בן-נעים, חקלאי מגוש קטיף, שהקימו יחד עם המועצה האזורית ומכון התורה והארץ שבכפר דרום חברה בשם חסלט עלי קטיף, כשאחריו קמו חברות מתחרות נוספות בגוש ובאזורים אחרים בישראל ובעולם. בין השאר, הוקמה בארצות הברית ב-1991 חברת "בודק" המתמחה בייצור ירקות טריים וקפואים באמצעות ניקוי תוצרת חקלאית רגילה.

אזור גוש קטיף התאים במיוחד לייצור ירקות ללא תולעים בשל האקלים שבו. שם הוקמו המפעלים הראשונים בתחום, ובשל כך מכונים ירקות הגדלים בשיטה זו גם בשמות גנריים כמו "ירקות גוש קטיף" או "חסה גוש קטיף", גם שנים לאחר השלמת תוכנית ההתנתקות. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות בה פונה כל גוש קטיף עברה פעילותו של מפעל חסל"ט לנגב המערבי.

כיום קיימים מפעלים נוספים ליצור ירקות ללא חרקים הפועלים באותה שיטה. בקרב שומרי הכשרות ישנם רבים המקפידים לקנות ירקות אך ורק מגידול ללא חרקים, ואף הרבנות הראשית לישראל מחייבת מסעדות שכשרותן תחת פיקוחה להשתמש בירק מסוג זה, הרבנות הראשית הקימה את "הוועדה לירקות עלים" המפקחת על התחום ומפרסמת את ממצאיה מעת לעת.

מספר רב של גופי כשרות עוסקים בתחום זה ועל הרבה מאריזות הירקות ללא תולעים ניתן למצוא מספר הכשרים במקביל. על כך נמתחה ביקורת מפי גורמים בציבור הדתי.^{[דרושה הבהרה]}

ועדת הבדיקה מטעם הרבנות הראשית

בעקבות טענות לשימוש חריג ובלתי חוקי בחומרי הדברה על ידי חלק ממגדלי הירקות ללא חרקים, שהוצע שהוא עלול לגרום לאי-פוריות ובכך להסביר את הגידול במספר הפניות למכון פועה על רקע זה, החליטה הרבנות הראשית לישראל להקים ועדה בראשות הרב שמואל אליהו לבדיקת ירקות העלים של המגדלים השונים. לקראת חג הפסח ב-2010 נדגמו חסה וסלרי של עשרים מגדלים ונמצאו "בעיות מינוריות רבות לא ברמה מיוחדת". מאידך, בכל הנוגע לניקיון מחרקים, תוצרים רבים המוגדרים (בהכשר רבנות מוסמכת) כיצרניות ירק ללא חרקים, לא עברו את מבחן הסף שהציבה ועדת הבדיקה. תוצאות הבדיקה הוצגו לציבור בטבלה מסכמת. לאחר שנה נערכה בדיקה נוספת ופורסמו גם ממצאי שאריות חומרי הדברה חריגות, וכן שמות מותגים שהוסרה מהם ההשגחה.

לקריאה נוספת

• הרב יגאל קמינצקי, "החסה ללא תולעים - שו"ת", בתוך: התורה והארץ: יום עיון, סיון תשנ"א. נוה דקלים: מכון התורה והארץ, תשנ"א, עמ' 49–51.

קישורים חיצוניים

• מאמרים בנושא תולעים וחרקים, באתר ספריית אסיף
• מוטי סנדר, החברות לגידולי עלים מגוש קטיף(הקישור אינו פעיל), 9 באפריל 2006 באתר קטיף.נט
• הרב עמאר, להיזהר מירקות עלים עם ריסוס מזיק

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.