ישיבת אור שמחה
ישיבת אור שמחה הייתה ישיבה גדולה של חסידות גור, בחיפה. הישיבה פעלה בין השנים תשמ"ב - תשס"ב.
היסטוריה
עריכההישיבה נוסדה בשנת תשמ"ב על ידי הרב אברהם אטלס, אב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.
הישיבה השתכנה בבית שהיה משמש לאכסניה לאדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר, ה"בית ישראל", בימי שהותו בעיר.
הישיבה בלטה בצוות הלמדני שלה, מה שהשפיע על רמת הלימוד העיוני בישיבה. הישיבה הייתה הנחשקת ביותר בחסידות גור. כשבוטל לימוד העיון בישיבות גור, פרשו חלק מצוות הישיבה. כשנה לאחר מכן הורה הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור, על סגירת הישיבה. הישיבה נסגרה בחשוון תשס"ג, חרף התנגדותו של הרב אטלס שנפטר כעבור שלוש שנים.
צוות הישיבה
עריכההרב אברהם אטלס שניהל את הישיבה עד יומה האחרון העמיד בראשותה את הרב מנחם מנדל שפרן שמסר מדי שבוע את השיעור הכללי. הרב ישראל דוד רוסט[1], רבם של חסידי גור בחיפה[2], שימש כמשפיע וכראש החברה'ס בישיבה. המשגיח היה רבי שמעון למברגר, לימים האדמו"ר ממאקווא. בין הר"מים בישיבה (בתקופות שונות) היו הרב שאול אלתר, הרב ישראל בונם שרייבר, הרב יצחק דוד אלתר (בנו של ה"פני מנחם"), הרב מאיר דב רכניצר והרב מנדל וייס מקריית אתא.
הערות שוליים
עריכה- ^ רבי ישראל דוד רוסט – המכלול, באתר www.hamichlol.org.il
- ^ היה ראש ה"חברה" הראשון של ה"ברוינעריסטן" בישיבת שפת אמת.