ישיבת בית הלל

ישיבת בית הלל
	תמונת חוץ של בניין הכולל "ישיבת בית הלל" בבני ברק
ישיבה
תקופת הפעילות	ה'תרפ"ט–הווה
מייסדים	הרב הלל ויטקינד
בעלי תפקידים
ראש הכולל	הרב יוסף מן
תלמידים
	קרוב ל-1000
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°04′26″N 34°50′16″E / 32.073824°N 34.837698°E

ישיבת בית הלל הוא כולל אברכים ליטאי בבני ברק. נחשב לאחד מהכוללים המרכזיים^[^{דרוש מקור]} והחשובים^[^{דרוש מקור]} בישראל.

יחודיותו נובעת מכך שהוא פועל במתכונת של ישיבה גדולה, שבו מלבד סדרי הלימוד, מתקיימים גם סדרי מוסר ותפילות בימי חול ובשבתות.

היסטוריה

ערך מורחב – ישיבת נובהרדוק

נוסד בשנת ה'תרפ"ח^{[דרושה הבהרה]}^[1] בתל אביב על ידי רבי הלל ויטקינד מתלמיד הסבא מנוברדוק, כישיבה גדולה לבחורים. הישיבה היוותה כסניף בארץ ישראל לישיבות בית יוסף-נוברדוק שפעלו בפולין ובוורשא, שאף היה ממקימי חלקן^[2]. הישיבה נקראה "ישיבת נובהרדוק - תל אביב".

בשנותיה הראשונות עברו אליה בחורים מסניפיה בפולין שהגרו לארץ^[3]. בשנות ה-50 קיבלה הישיבה בחורים מהעולים החדשים, גם מבני עדות המזרח^[2].

בצוות הישיבה כיהנו - ראשי הישיבה: רבי הלל ויטקינד וגיסו הרב אהרן וינשטיין, ומגידי שיעורים: חתניו הרב צבי שרגא גרוסברד ורבי מרדכי לייב מן (לימים חבר מועצת גדולי התורה)^[4].

בבני ברק

בשנת ה'תשכ"ג (1963) הישיבה העתיקה את משכנה לבני ברק - בשיכון ויז'ניץ, בסיוע הנדיב ליפסון^[5]. רבי הלל ביקש את רשותו של האדמו"ר מויז'ניץ להקמת ישיבה ליטאית בתוככי הקריה החסידית, והלה אישר באומרו "זכות לנו שיוקם עוד מקום תורה בשכונתנו"^[5].

הישיבה בתל אביב המשיכה להתקיים במקביל כשקהל היעד שלה היה בחורים צעירים יחסית, בעוד שהישיבה בבני ברק פנתה לבחורים מבוגרים יותר. רבי הלל סירב לסגור את הישיבה בתל אביב למרות התחלונותה של העיר, באומרו "נמשיך לעמוד על המשמר"^[3]. בחנוכת הבית השתתפו הרבנים רבי מאיר חדש, רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי שמחה זיסל ברוידא, רבי חיים שמואלביץ^[2]. שיעור פתיחה והתעוררות נמסר על ידי הרב כהנמן^[3]^[6].

בשנת ה'תשל"ד (1974)^[7] לאחר פטירת רבי הלל ויטקינד, מונה תחתיו לראשות הישיבה חתנו רבי מרדכי ליב מן, שכיהן כר"מ בישיבה. הרב מן שינה את שם הישיבה לזכרו וקראה "ישיבת בית הלל".

כולל - ישיבת בית הלל

במהלך השנים הפכה הישיבה מישיבה גדולה לבחורים לכולל לאברכים, מתוך שמירה על המתכונת הייחודית של ישיבה - עם קיום סדרי מוסר ותפילות כולל ימי שישי ושבת כחלק ממסגרת הכולל.

בשנת ה'תשנ"ז (1997) נפטר רבי מרדכי ליב מן - ובנו רבי יוסף מן מונה לראש המוסדות^[8].

נכון ל-2022 הכולל מנה קרוב ל-700 אברכים, מרחבי הארץ. בין אברכי הכולל הצעירים נמנים בעיקר בוגרי הישיבות תפרח וחברון, שמהווה כולל מרכזי עבורם, בעדר כולל רשמי לבוגרי הישיבה בבני ברק.

ישיבה קטנה "דברי מרדכי"

הישיבה נוסדה על ידי הרב יוסף מן (ראש המוסדות) בבני ברק לאחר פטירת אביו הרב מרדכי לייב מן ונקראת על שם ספריו "דברי מרדכי".

ראשי הישיבה הם: הרב יוסף מן והרב שמריהו יוסף ברמן, וכמשגיח מכהן הרב אברהם שחור. הישיבה מונה נכון ל-2024 כ-270 בחורים^[9].

בוגרים בולטים מישיבת "בית יוסף"

הרב צבי איזנשטיין
הרב יהודה סילמן
רבי דוד פרץ
הרב משה מן (בן לרב מרדכי לייב מן), ראש ישיבת באר יצחק
רבי עובדיה חדד, ראש ישיבת שערי תבונה

קישורים חיצוניים

ישיבת בית הלל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 03:08)
עיתון יומי של תנועת פועלי אגודת ישראל, שערים - תשכ"ג (3601–3700), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
קהל מחזיקי הדת, המחנה החרדי - 576, באתר אוצר החכמה
קובץ, הנאמן - שנה טז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
בטאון השבת העל מפלגתי, נרות שבת - ה-ח (חסרים), באתר אוצר החכמה
בלעדי, יצחק הלוי, אהל רחל - משפחת גואלמן, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הרמן, מנחם, אריה בגבורתו - תולדות רבי מרדכי מן, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשעד 46 - דברים, באתר אוצר החכמה
יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשסד 53 - נצבים וילך, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

^ באופן רשמי צוין בניירת הישיבה, בארכיונים וכדו' שהישיבה נוסדה בשנת תרפ"ט. ע"פ ארכיון קבצי זיכרון ועוד הוברר שבתרפ"ט רבי הלל עלה רק אז לארץ עם אשרה לשהייה בת 3 חודשים, ובזמן שהותו בארץ הוא חיזק ישיבה קיימת בתל אביב. כשפג תוקף אשרתו הוא ירד למצרים, ושם קיבל אשרה לשהייה תמידית מהרב הראשי של ישראל דאז. ר' הלל עלה ב-ו' בניסן התר"צ לארץ, ורק אחרי תקופה יסד את הישיבה.
^ ¹ ² ³ "האיש והחותם" - מתוך מוסף שבת קודש של יתד נאמן, באתר אוצר החכמה, ‏י"ז אלול תשע"ד
^ ¹ ² ³ יצחק מרקוביץ, מתל אביב ועד בני ברק, שערים - עיתון יומי של תנועת פועלי אגודת ישראל, י"ט אייר תשכ"ג, עמ' ד' (ע"ב באתר)
^ "נרות שבת" ביטאון השבת העל מפלגתי, באתר אוצר החכמה
^ ¹ ² הרב מנחם אליעזר מוזס, אהבת המקום, אהבת תורה, אהבת ישראל, המחנה החרדי, י"ב ניסן תשנ"ב, עמ' 8
^ הרב פנחס ביברפלד, ידיעות, בטאון הנאמן - בטאון התאחדות חניכי הישיבות, ה'תשכ"ד, עמ' 42
^ י"ט אלול ה'תשל"ד.
^ עצרת מספד על ראש ישיבת כנסת חזקיהו זצ"ל בבני ברק, באתר חדשות JDN, ‏ז' בתמוז תשע"ב
^ משה צבי רוט, מדור "ולבקר ביהכלו", עיתון "יתד נאמן", י"ד אלול תשפ"ד, עמ' 95

[1] באופן רשמי צוין בניירת הישיבה, בארכיונים וכדו' שהישיבה נוסדה בשנת תרפ"ט. ע"פ ארכיון קבצי זיכרון ועוד הוברר שבתרפ"ט רבי הלל עלה רק אז לארץ עם אשרה לשהייה בת 3 חודשים, ובזמן שהותו בארץ הוא חיזק ישיבה קיימת בתל אביב. כשפג תוקף אשרתו הוא ירד למצרים, ושם קיבל אשרה לשהייה תמידית מהרב הראשי של ישראל דאז. ר' הלל עלה ב-ו' בניסן התר"צ לארץ, ורק אחרי תקופה יסד את הישיבה.

[:2-2] ¹ ² ³ "האיש והחותם" - מתוך מוסף שבת קודש של יתד נאמן, באתר אוצר החכמה, ‏י"ז אלול תשע"ד

[:1-3] ¹ ² ³ יצחק מרקוביץ, מתל אביב ועד בני ברק, שערים - עיתון יומי של תנועת פועלי אגודת ישראל, י"ט אייר תשכ"ג, עמ' ד' (ע"ב באתר)

[4] "נרות שבת" ביטאון השבת העל מפלגתי, באתר אוצר החכמה

[:0-5] ¹ ² הרב מנחם אליעזר מוזס, אהבת המקום, אהבת תורה, אהבת ישראל, המחנה החרדי, י"ב ניסן תשנ"ב, עמ' 8

[6] הרב פנחס ביברפלד, ידיעות, בטאון הנאמן - בטאון התאחדות חניכי הישיבות, ה'תשכ"ד, עמ' 42

[7] י"ט אלול ה'תשל"ד.

[8] עצרת מספד על ראש ישיבת כנסת חזקיהו זצ"ל בבני ברק, באתר חדשות JDN, ‏ז' בתמוז תשע"ב

[9] משה צבי רוט, מדור "ולבקר ביהכלו", עיתון "יתד נאמן", י"ד אלול תשפ"ד, עמ' 95

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]